בפרץ של נוסטלגיה

אוֹחַ

New member
מטולה, תהיתי אם את באמת נקבה...

* מטולה: מקור השם העברי, מטולה, אינו ברור. נראה שאיכרי המושבה בחרו בשם המזכיר את שמו הערבי של הכפר, אומטולה. יש שקישרו שֵׁם זה למילה "תֵל" בשל גובהו של המקום; ומכאן הכתיב "מתולה" (בתי"ו ולא בטי"ת) שהיה נהוג בשנותיה הראשונות של המושבה. אחרים הצביעו על דמיון הצלילים בין השם מטולה למילה טללים, המעידה על פוריות הקרקע באזור (ראית, טללים?). ומכאן השם מטולה (בטי"ת), והוא הכתיב המקובל בימינו. דרך אגב: המילה מטולה - היא גם מילה נרדפת למילה טיילת, אם כי כיום לא משתמשים בה במובן זה, אלא רק כשם המושבה.
 
על פי זכרונות המייסדים

(ע"ע "ביסוד מתולה ותל-אביב", מהימים בהם היא עדיין נכתבה בת"ו) המקור החד משמעי הוא הישוב הדרוזי אמטלה שפירושו "מיצפה", ובעת קביעת השם היו מי שרצו לקרוא למקום "עם סגולה" או לתרגם את השם הערבי באופן כזה או אחר והיו גם נסיונות לכנות אותו "מי מרום" בהקשר לכיבושי יהשוע. מאוחר יותר, עד כמה שהבנתי, נערכו קישורים בדיעבד (רטרואקטיווית) לטל המנצנץ בחמה, לתלי תלים ואף למתואלים - השיעים תושבי המקום.
 

גנגי

New member
אמטולה.

אמא! מטולה!
אייתולה! חתולה?! חטאו-לה! חילופי ט/ת נפוצים בשפה העברית, כפי שאתם רואים בדוגמות שלעיל. גם חילופי נוער, אגב. אצלכם אולי בוקר, אבל אצלי אחת בלילה.
 

Idan91

New member
במבחנים הפסיכוטכניים

היום, הייתה שאלה שהתשובה אליה הייתה "מטולה". לא נקרעתי מצחוק רק בגלל שעון-הזמן-הנותר שבצד המסך. טוב, קצת צחקקתי..
 

אוֹחַ

New member
ה"אתרוגים" מזכיר לי - ביאליק לא היה

הראשון: "גזזני ואגרשך" זוכרים? [ערובין נג:] רבי אבהו כי הוה משתעי בלשון חכמה הוה אמר הכי (היה אומר כך): אתריגו לפחמין (הבעירו הפחמים, עד שיקבלו גוון כאתרוג) ארקיעו לזהבין ועשו לי שני מגידי בעלטה=(תרנגולים - ע"ש שקוראים לפנות בוקר). ויש שם עוד הרבה דוגמות יפות להתחכמויות מעצבנות מעין אלו.
 
למעלה