בפרוס עלינו...

[Nigun]

בפרוס עלינו...

עוד כמה ימים תתחיל שנה עברית חדשה,
ובהסתכלות על השנה שחלפה,
יש מצב שאקרא לה: שנת הבדסמ שלי.

אחרי שנים רבות שבדסמ היה בדימיון שלי
(או בשיח על הדימיון שלי, כי זה לא הוחבא, אבל גם לא מומש)
זה התחיל להתממש.

אני לא זוכרת איך בדיוק התגלגלתי לכאן,
זה היה בערך לפני חצי שנה,
אבל מרגע שהגעתי - וואהו..
הפורום הזה היה אחד הדברים המשמעותיים שעזרו לי.
קראתי פה המון,
כתבתי ושיתפתי,
שאלתי וקיבלתי עיצות מצוינות, ותמיכה,
וגם הכרתי דרך הפורום כמה אנשים שממש עזרו לי.

בעקבות כל מה שעלה מצידי -
בעלי ואני הלכנו למפגשי קשירות
וגם לערב של סשני-קשירות - מהמם.
כל זה ליווה או היה חלק,
מהמסע שלנו בעולם השליטה ובסשנים.


תודה רבה על המקום

ועל העזרה,
ו...
איחוליי לשנה טובה,
שנה שבה יתגשמו משאלותינו הבדסמיות לטובה!

 

[שולט בך בכבוד]

בעקבות שנת הגילוי שלך

אם נחזור אחורה יותר, איך גילית והבנת שאוהבת או רוצה את מה שמממשת עכשיו?

 

[Nigun]

שני זכרונות

הממ.. אני לא זוכרת.
מה שיש לי זה כמה עוגני-זכרונות מהדרך,
אספר על שניים:

הראשון -
שלפני בערך 15 שנה השתתפתי בקורס עם תרגיל כתיבה על משהו אישי-חושף,
ובחרתי לחשוף בפירוט את סצינת הפנטזיה המינית שלי,
שבה אני נשלטת, מצייתת, נענשת ומוחפצת על ידי השולט.

בשלב הזה (שוב, בערך לפני 15 שנה)
הפנטזיות כבר היו בתוכי מספר שנים טובות לפני כן, בוודאות,
ככה שזה הרבה זמן בתוכי.

אבל איך מלכתחילה התגלגלתי והגעתי לזה - אני לא זוכרת.


זיכרון שני,
הרבה יותר מוקדם,
שלדעתי מתקשר לזה למרות שהוא לא מיני,
(אולי קשור לגיל, הייתי אז בגיל הטיפש-עשרה המוקדם) :
נראה לי שהייתה איזו סצנה בסדרה הישנה "אשת חיל" (האהובה עלי

)
שבה, למרות שהיא הגיבורה וחזקה וכו',
מצליחים לתפוס אותה, לקשור אותה,
ועושים עליה איזו מניפולציה גופנית בגב, איזה נקודות לחיצה,
וגורמים לה להירדם כנגד רצונה, בדקות מועטות.

יש לי את הזיכרון של ההירדמות שלה כנגד רצונה,
את המלחמה שלה בעצמה,
ושהיא לא מצליחה,
ואת זה שיש שם מישהו ששולט במצב בשלווה,
שיודע מה הוא עושה,
וזה מה שתפס אותי.
דימיינתי את הסצנה הזו שוב ושוב,
והפכתי אותה כבר אז לבדיוק מה שאני רוצה:
שיהיה מישהו שיצליח להכניע אותי, מתוך אהבה אלי.

 

[שולט בך בכבוד]

יפה, ואיך הגיבו לכתיבה

של הסצינה?
חברות שלך ידעו או יודעות?

 

[Nigun]

כשסיפרתי אז, כשאני מספרת היום

החברות שלי / האנשים מהקורס ששותפו בסצינה - אלו שתי קבוצות שונות:

***
השיתוף שלי לא זכה לשום התייחסות מלבד אמירה של המנחה במפגש,
ממש אמירת דרך אגב, שלאחריה הוא המשיך לנושא אחר.
לא זוכרת בדיוק מה הוא אמר, אבל זה היה לא קונקרטי,
הצביע על זה שהוא קרא את זה, וזהו.

היום, במחשבה על הכנות שכתבתי את הדברים,
נראה לי שלמרות שהיינו 40 איש בקורס ועוד המנחה,
אף אחד לא ידע באמת איך להתמודד עם זה.

חברה אחת שלי עשתה את הקורס הזה לפנַי,
אז מצאתי לנכון בזמנו לשלוח גם לה את מה שכתבתי.
וכשנפגשנו אחרי זה היא אמרה לי:
בכנות, אני לא יודעת איך להתייחס לזה, אז לא מתייחסת.

***
קבוצה אחרת היא החברות והמשפחה שלי.
בחודשים האחרונים אני מספרת יותר למעגלים שונים.

המעגל הקרוב כולל את אמא שלי, אחותי, דוד שלי, גיסי, שתי חברות לפחות -
שאני מספרת בפירוט.
והמעגל השני הוא של חברים/חברות שאני אוהבת.
עם רובם פתחתי את נושא המיניות בצורה רחבה ולאו דווקא מפוקסת על בדסמ,
אם כי המילים 'יחסי שליטה' בהחלט משתרבבות לתוך הדברים.
ומשם זה היה תלוי בהם: אם מישהו התעניין ושאל עוד - סיפרתי יותר.


אני אציין,
שכמות סיפורי הנפש, הסקס, הזוגיות, הבגידות, החשקים הלא ממומשים,
שעלו כתוצאה אפילו מרק העלאת הסיפורים שלי בצורה לא מפורטת,
עולה על כל דימיון.

מצאתי את עצמי רק מתחילה לספר,
ואז - מקשיבה.
הרבה הרבה יותר מאשר מספרת.

 

[A לוןA]

זה קורה הרבה מאוד

כשיש אנשים ש*ממש* רוצים לשתף במשהו
וזה לא חשוב כרגע אם הם רוצים לשתף אותך, או שהם רותים לשתף *מישהו* ואת רק נמצאת שם
ואת עושה את הצעד הראשון ומשתפת בשלך
השיתוף שלהם כבר נובע מהם כמעט בלי שליטה.

 

[Nigun]

בעוונותיי

חשבתי שזה כן בגלל מי שאני,
ומה שאני מביאה איתי.

ובמחשבה שניה....
אני עדיין חושבת ככה.

מעניין, אם אכן היו שערי שמים, מה היו פוסקים לי על זה ברגעי הדין.

שנה טובה, אלון.

 

[A לוןA]

ברור שזו גם את

כי אם היית אדם קשה הממהר לשפוט, נניח- אז גם שיתוף מצידך לא היה מביא לשיתוף מהצד השני
&nbsp
שנה נהדרת, ניגונית
&nbsp

 

[Nigun]

נרגעתי בכל הגוף

 

[A לוןA]

רק נאחל

שבפרוס השנה הבאה
תוכלי לקרוא לשנה הזו שנת *תחילת* הבדסמ שלי
ושהזרע שנם ככ הרבה זמן, והשנה נבט- יזכה להפוך לעץ בריא ושגיב.
&nbsp
שנה טובה!

 

[Nigun]

תודה