בפרדסי בית להייה :cool:

אל36

New member
בפרדסי בית להייה :cool:

דקל בודד עומד נטוע ליד הדרך , הפרדסים כתומים ורימונים מתחבקים את הדרך , ואנחנו עוברים , נחנקים , מפוחדים , מכל פינה עלול לצוץ סכנה , אנחנו יודעים מגר בסביבה , המקום כפר מחבלים ידוע , בית-להייה . כולנו יודעים מגר באותה עיירה , מתעלמים מן הסכנה , הדחף לברוח מן הרצועה , דוחף אותנו לצאת החוצה, אך התחושה של חוסר וודאות אינו נותן לנו מנוחה , האם נצליח לצאת מן המקום ללא פגע . לפתע נשמע פיצוץ חזק ללא התרעה , מתפוצץ מכונית תופת על ציר הנסיעה, ניצלנו , כמעט שהתפוררנו , התפרקנו . המטען פסח עלינו ,היינו קרוב למכונית שהתפוצצה 100 מ` מקירבתה , מזל רודף אותנו . עד כמה ניהיה עוד בני מזל אנו? אנחנו נושמים לרוחה , ובכלל לא רוצים לחשוב על מה שקרה , ואולי זה טוב יותר לא לשאול למה ? כי התשובה עלולה להיות ככה . אל36
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
נכון, קשה להשלים

אבל זה באמת ככה. אין שום סיבה לכאן או לכאן...
 

Mאיה

New member
הפחד הזה...

לא חוויתי אותו, והעברת אותו בצורה שהרגשתי אותו... נכון,לעולם לא ארגיש אותו כמוך. אבל רק רוצה להודות לך על ששיתפת, ונתת לי אולי במעט להבין ולחוות את התחושה של הלוחמים שלנו. וזה רק במעט,אני מאמינה. כתיבתך-מיוחדת! Mאיה.
 
למעלה