בפנטזיה שלי
בפנטזיה שלי אני גרה בבית צמוד קרקע, מסביבי פרדס מלא תפוזים ושטחים פתוחים. אני מאווררת את הבית, החלונות חשופים, הרוח הקרירה מלטפת ואני מעט מתפשטת. נותנת לאוויר להתענג על גופי ואני מתענגת עליו. מתקררת עד שפטמותיי מתקשות ונעמדות כל כך חצופות, כל כך זקורות.
כך אני שוכבת על המיטה בחדרי כשקרני השמש זוחלות לאורך גופי. אני מחייכת לעצמי, מרגישה חשופה אך לגמרי לבד, במין בועה משלי, ענן ורוד שעשוי בשבילי, מצידי שחד קרן יעבור, שום דבר לא ינתק אותי משלוותי.
ואז הרגשה שמישהו מתבונן בך. נכון, אין אף שכן ברדיוס של קילומטרים אחדים, אבל התחושה שמישהו שמציץ בי נראת לי כל כך מציאותית. האינסטינקט אומר להעיף על עצמי את השמיכה, הרוח שטות שלי אומרת לשחק את המשחק.
אני פורשת את רגלי לצדדים, משאירה את עיניי סגורות לרווחה, כך שיראה אותו זר, שאני לא מביטה, שירגיש חופשי להציץ. שולחת את הידיים לאסוף את החזה שלי, למשש אותו, לגרות את עצמי אפילו יותר ממה שאני מרגישה ממש עכשיו. להרגיש זרם חם שמתקדם לכיוון הדגדגן הנפוח שלי. אני פותחת את רגלי עוד יותר ומושיטה את יד ימין. נותנת למי שזה לא יהיה הצצה לתפארת. אני מזיזה את אצבעותיי במעגלים, מחממת את האזור הנוטף ונוזל.
מרגישה משב רוח מוגבר. תזוזות בחדר. מתעקשת לא לראות. לשמור על מסתוריות, על התרגשות. הרבה זמן לא התרגשתי ככה. מרגישה ידי גבר חזקות. נשענות על רגלי, פותחות אותן יותר. מרגישה חדירה חזקה. הוא ממלא אותי. גונח. אני לא מזהה את הריח המתוק. גם לא את הטון. אני מתמסרת באימה תחתיו. מתמסרת ספק מבחירה ספק בהכנעה. הוא נדחס בתוכי. לוקח את הזמן. מסובב אותי לדוגי ומושך לי בשיער. שומר על איזון מושלם שבין תוקפנות לעדינות מופלאה. אני שומעת את ההצלפות של גופו בגופי, את ההתקרבות לאורגזמה חייתית. אני מתפרקת כשהוא בתוכי. מתעקשת לא לגנוח ולדרוש עוד מהזר שלי. נשענת על פני במין הסכמה שקטה שעיניי יישארו סגורות.
מרגישה את הזרע החם שלו על הישבן שלי. הוא מנקה בעדינות, מנשק את האזור ונעלם.
בפנטזיה שלי אני גרה בבית צמוד קרקע, מסביבי פרדס מלא תפוזים ושטחים פתוחים. אני מאווררת את הבית, החלונות חשופים, הרוח הקרירה מלטפת ואני מעט מתפשטת. נותנת לאוויר להתענג על גופי ואני מתענגת עליו. מתקררת עד שפטמותיי מתקשות ונעמדות כל כך חצופות, כל כך זקורות.
כך אני שוכבת על המיטה בחדרי כשקרני השמש זוחלות לאורך גופי. אני מחייכת לעצמי, מרגישה חשופה אך לגמרי לבד, במין בועה משלי, ענן ורוד שעשוי בשבילי, מצידי שחד קרן יעבור, שום דבר לא ינתק אותי משלוותי.
ואז הרגשה שמישהו מתבונן בך. נכון, אין אף שכן ברדיוס של קילומטרים אחדים, אבל התחושה שמישהו שמציץ בי נראת לי כל כך מציאותית. האינסטינקט אומר להעיף על עצמי את השמיכה, הרוח שטות שלי אומרת לשחק את המשחק.
אני פורשת את רגלי לצדדים, משאירה את עיניי סגורות לרווחה, כך שיראה אותו זר, שאני לא מביטה, שירגיש חופשי להציץ. שולחת את הידיים לאסוף את החזה שלי, למשש אותו, לגרות את עצמי אפילו יותר ממה שאני מרגישה ממש עכשיו. להרגיש זרם חם שמתקדם לכיוון הדגדגן הנפוח שלי. אני פותחת את רגלי עוד יותר ומושיטה את יד ימין. נותנת למי שזה לא יהיה הצצה לתפארת. אני מזיזה את אצבעותיי במעגלים, מחממת את האזור הנוטף ונוזל.
מרגישה משב רוח מוגבר. תזוזות בחדר. מתעקשת לא לראות. לשמור על מסתוריות, על התרגשות. הרבה זמן לא התרגשתי ככה. מרגישה ידי גבר חזקות. נשענות על רגלי, פותחות אותן יותר. מרגישה חדירה חזקה. הוא ממלא אותי. גונח. אני לא מזהה את הריח המתוק. גם לא את הטון. אני מתמסרת באימה תחתיו. מתמסרת ספק מבחירה ספק בהכנעה. הוא נדחס בתוכי. לוקח את הזמן. מסובב אותי לדוגי ומושך לי בשיער. שומר על איזון מושלם שבין תוקפנות לעדינות מופלאה. אני שומעת את ההצלפות של גופו בגופי, את ההתקרבות לאורגזמה חייתית. אני מתפרקת כשהוא בתוכי. מתעקשת לא לגנוח ולדרוש עוד מהזר שלי. נשענת על פני במין הסכמה שקטה שעיניי יישארו סגורות.
מרגישה את הזרע החם שלו על הישבן שלי. הוא מנקה בעדינות, מנשק את האזור ונעלם.
