אני מאוד שמחה לשמוע!
כי אני יודעת עד כמה אני, לפחות, מתרגשת לקרוא תיאורים שאני מזדהה איתם.
למשל, בפוסטים האלה שקישרתי אליהם - חזרתי בבום לחוויה הזאת, לתחושות שהיו לי, לתחושות שעברו אליי ממנו...
זה אשכרה ריגש אותי "לקרוא את עצמי" (ואת המאסטר) בין השורות, ועכשיו אני אפילו יותר גאה בעצמי ומעריכה אותו
(ואם הוא קורא שורות אלה במקרה - אין עליך, מלך שלי
).