בערך לפני שנה

מצב
הנושא נעול.
בערך לפני שנה

בערך לפני שנה
הייתי בדרכי לכנס שאני הולכת אליו אחת לשנה. אחותי היתה אז בשבוע מתקדם להריונה וכל רגע חיכיתי לשיחת טלפון שאני כבר דודה. היום הראשון של הכנס היה גם היום הראשון להסנפת הסינרל הראשונה שלי בחיים, תחילת הIVF הראשון שלי. איחלתי לעצמי וכולן כאן איחלו לי להעדר מהכנס השנה כי יהיה לי קשה להיות בכנס עם תינוק כל כך קטן. חלפה שנה. ומה היה לנו?
על האחיינית הכי יפה בעולם
על 3 סיבובי IVF מלאים ועוד שניים מוקפאים
על הצלחות. (שני הריונות כימיים בדרך)
על מעבר בחינה חשובה
על עזיבה (בטונים צורמים משהו) את מקום עבודתי הקודם
על מציאת מקום עבודה חדש (ומי שהיתה פה זוכרת איך סיפרתי על הטיפולים בראיון עבודה ופתאום "נעלם" התקן שהיה)- טוב, לא מדוייק, אני מלמדת במכללה שעתיים בשבוע (ונורא נהנית)
על עבודה פרטית שמתקדמת בצעדים קטנים (אבל מתקדמת)
על 14 ימי אשפוז בשנה הזו- כולל שאיבות, החזרות, ותסחיף ריאתי שכמעט הרג אותי ובסיכום: אני עדיין חיה ובועטת, ואפילו מחייכת רוב הזמן. אז הנה- מחר אני נוסעת שוב לאותו הכנס, באותו מלון מול הים, לראות את החבר'ה, ללמוד ולהנות. הפעם אני נוסעת בלי מזרקים, בלי משאפים, עם כדורי קומדין ועם סימנים כחולים פה ושם. בחזור אולי אקפוץ לבקר את האחיינית, ככה, לשם הסמליות שבדבר. על הכנס של שנה הבאה אני לא חושבת (בהריון? לא בהריון ומדוכאת? אלוהים גדול) ורק נזכרת שבכנס הראשון שהייתי, לפני 5 שנים, הייתי עם בטן גדולה של חודש שביעי או שמיני...
 

lital1975

New member
היי דארא,

בערך לפני שנה
הייתי בדרכי לכנס שאני הולכת אליו אחת לשנה. אחותי היתה אז בשבוע מתקדם להריונה וכל רגע חיכיתי לשיחת טלפון שאני כבר דודה. היום הראשון של הכנס היה גם היום הראשון להסנפת הסינרל הראשונה שלי בחיים, תחילת הIVF הראשון שלי. איחלתי לעצמי וכולן כאן איחלו לי להעדר מהכנס השנה כי יהיה לי קשה להיות בכנס עם תינוק כל כך קטן. חלפה שנה. ומה היה לנו?
על האחיינית הכי יפה בעולם
על 3 סיבובי IVF מלאים ועוד שניים מוקפאים
על הצלחות. (שני הריונות כימיים בדרך)
על מעבר בחינה חשובה
על עזיבה (בטונים צורמים משהו) את מקום עבודתי הקודם
על מציאת מקום עבודה חדש (ומי שהיתה פה זוכרת איך סיפרתי על הטיפולים בראיון עבודה ופתאום "נעלם" התקן שהיה)- טוב, לא מדוייק, אני מלמדת במכללה שעתיים בשבוע (ונורא נהנית)
על עבודה פרטית שמתקדמת בצעדים קטנים (אבל מתקדמת)
על 14 ימי אשפוז בשנה הזו- כולל שאיבות, החזרות, ותסחיף ריאתי שכמעט הרג אותי ובסיכום: אני עדיין חיה ובועטת, ואפילו מחייכת רוב הזמן. אז הנה- מחר אני נוסעת שוב לאותו הכנס, באותו מלון מול הים, לראות את החבר'ה, ללמוד ולהנות. הפעם אני נוסעת בלי מזרקים, בלי משאפים, עם כדורי קומדין ועם סימנים כחולים פה ושם. בחזור אולי אקפוץ לבקר את האחיינית, ככה, לשם הסמליות שבדבר. על הכנס של שנה הבאה אני לא חושבת (בהריון? לא בהריון ומדוכאת? אלוהים גדול) ורק נזכרת שבכנס הראשון שהייתי, לפני 5 שנים, הייתי עם בטן גדולה של חודש שביעי או שמיני...
היי דארא,
אני ממש זוכרת את ההודעה ההיא שלך לגבי הסינרל והסנפתו מול הים (אני צודקת?). אני מאחלת לך רק טוב, בריאות והצלחה - שתבוא, הלוואי, מהר , מהר...!
 
אנחנו עוד נסמן לך ../images/Emo127.gif

בערך לפני שנה
הייתי בדרכי לכנס שאני הולכת אליו אחת לשנה. אחותי היתה אז בשבוע מתקדם להריונה וכל רגע חיכיתי לשיחת טלפון שאני כבר דודה. היום הראשון של הכנס היה גם היום הראשון להסנפת הסינרל הראשונה שלי בחיים, תחילת הIVF הראשון שלי. איחלתי לעצמי וכולן כאן איחלו לי להעדר מהכנס השנה כי יהיה לי קשה להיות בכנס עם תינוק כל כך קטן. חלפה שנה. ומה היה לנו?
על האחיינית הכי יפה בעולם
על 3 סיבובי IVF מלאים ועוד שניים מוקפאים
על הצלחות. (שני הריונות כימיים בדרך)
על מעבר בחינה חשובה
על עזיבה (בטונים צורמים משהו) את מקום עבודתי הקודם
על מציאת מקום עבודה חדש (ומי שהיתה פה זוכרת איך סיפרתי על הטיפולים בראיון עבודה ופתאום "נעלם" התקן שהיה)- טוב, לא מדוייק, אני מלמדת במכללה שעתיים בשבוע (ונורא נהנית)
על עבודה פרטית שמתקדמת בצעדים קטנים (אבל מתקדמת)
על 14 ימי אשפוז בשנה הזו- כולל שאיבות, החזרות, ותסחיף ריאתי שכמעט הרג אותי ובסיכום: אני עדיין חיה ובועטת, ואפילו מחייכת רוב הזמן. אז הנה- מחר אני נוסעת שוב לאותו הכנס, באותו מלון מול הים, לראות את החבר'ה, ללמוד ולהנות. הפעם אני נוסעת בלי מזרקים, בלי משאפים, עם כדורי קומדין ועם סימנים כחולים פה ושם. בחזור אולי אקפוץ לבקר את האחיינית, ככה, לשם הסמליות שבדבר. על הכנס של שנה הבאה אני לא חושבת (בהריון? לא בהריון ומדוכאת? אלוהים גדול) ורק נזכרת שבכנס הראשון שהייתי, לפני 5 שנים, הייתי עם בטן גדולה של חודש שביעי או שמיני...
אנחנו עוד נסמן לך

על כנס בשנה הבאה עם בטן עד הצוואר. אהבתי את ה
על ההצלחות שהיו בדרך. מי כמוני יודעת עד כמה חונק יכול הכימי הזה להיות.
 
אוי דארא יקרה../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

בערך לפני שנה
הייתי בדרכי לכנס שאני הולכת אליו אחת לשנה. אחותי היתה אז בשבוע מתקדם להריונה וכל רגע חיכיתי לשיחת טלפון שאני כבר דודה. היום הראשון של הכנס היה גם היום הראשון להסנפת הסינרל הראשונה שלי בחיים, תחילת הIVF הראשון שלי. איחלתי לעצמי וכולן כאן איחלו לי להעדר מהכנס השנה כי יהיה לי קשה להיות בכנס עם תינוק כל כך קטן. חלפה שנה. ומה היה לנו?
על האחיינית הכי יפה בעולם
על 3 סיבובי IVF מלאים ועוד שניים מוקפאים
על הצלחות. (שני הריונות כימיים בדרך)
על מעבר בחינה חשובה
על עזיבה (בטונים צורמים משהו) את מקום עבודתי הקודם
על מציאת מקום עבודה חדש (ומי שהיתה פה זוכרת איך סיפרתי על הטיפולים בראיון עבודה ופתאום "נעלם" התקן שהיה)- טוב, לא מדוייק, אני מלמדת במכללה שעתיים בשבוע (ונורא נהנית)
על עבודה פרטית שמתקדמת בצעדים קטנים (אבל מתקדמת)
על 14 ימי אשפוז בשנה הזו- כולל שאיבות, החזרות, ותסחיף ריאתי שכמעט הרג אותי ובסיכום: אני עדיין חיה ובועטת, ואפילו מחייכת רוב הזמן. אז הנה- מחר אני נוסעת שוב לאותו הכנס, באותו מלון מול הים, לראות את החבר'ה, ללמוד ולהנות. הפעם אני נוסעת בלי מזרקים, בלי משאפים, עם כדורי קומדין ועם סימנים כחולים פה ושם. בחזור אולי אקפוץ לבקר את האחיינית, ככה, לשם הסמליות שבדבר. על הכנס של שנה הבאה אני לא חושבת (בהריון? לא בהריון ומדוכאת? אלוהים גדול) ורק נזכרת שבכנס הראשון שהייתי, לפני 5 שנים, הייתי עם בטן גדולה של חודש שביעי או שמיני...
אוי דארא יקרה

מה אני אאחל לך - הכל נשמע כמו קלישאות. שתהני מהכנס ומהסנפת האחיינית הכי יפה בעולם. שה
יהפכו ל
מייד בתום ההפסקה. אוהבתותך.
 

anguly

New member
איך עברה לה שנה../images/Emo2.gif

בערך לפני שנה
הייתי בדרכי לכנס שאני הולכת אליו אחת לשנה. אחותי היתה אז בשבוע מתקדם להריונה וכל רגע חיכיתי לשיחת טלפון שאני כבר דודה. היום הראשון של הכנס היה גם היום הראשון להסנפת הסינרל הראשונה שלי בחיים, תחילת הIVF הראשון שלי. איחלתי לעצמי וכולן כאן איחלו לי להעדר מהכנס השנה כי יהיה לי קשה להיות בכנס עם תינוק כל כך קטן. חלפה שנה. ומה היה לנו?
על האחיינית הכי יפה בעולם
על 3 סיבובי IVF מלאים ועוד שניים מוקפאים
על הצלחות. (שני הריונות כימיים בדרך)
על מעבר בחינה חשובה
על עזיבה (בטונים צורמים משהו) את מקום עבודתי הקודם
על מציאת מקום עבודה חדש (ומי שהיתה פה זוכרת איך סיפרתי על הטיפולים בראיון עבודה ופתאום "נעלם" התקן שהיה)- טוב, לא מדוייק, אני מלמדת במכללה שעתיים בשבוע (ונורא נהנית)
על עבודה פרטית שמתקדמת בצעדים קטנים (אבל מתקדמת)
על 14 ימי אשפוז בשנה הזו- כולל שאיבות, החזרות, ותסחיף ריאתי שכמעט הרג אותי ובסיכום: אני עדיין חיה ובועטת, ואפילו מחייכת רוב הזמן. אז הנה- מחר אני נוסעת שוב לאותו הכנס, באותו מלון מול הים, לראות את החבר'ה, ללמוד ולהנות. הפעם אני נוסעת בלי מזרקים, בלי משאפים, עם כדורי קומדין ועם סימנים כחולים פה ושם. בחזור אולי אקפוץ לבקר את האחיינית, ככה, לשם הסמליות שבדבר. על הכנס של שנה הבאה אני לא חושבת (בהריון? לא בהריון ומדוכאת? אלוהים גדול) ורק נזכרת שבכנס הראשון שהייתי, לפני 5 שנים, הייתי עם בטן גדולה של חודש שביעי או שמיני...
איך עברה לה שנה

אני ממש זוכרת את ההודעה הזו כמה עברנו מאז וכל כך קשה להאמין שעברה כבר שנה שלימה שמחה לשמוע שאת חייה בועטת וממשיכה לחייך ומאחלת שעוד תחזרי אלינו להסניף ולהזריק ולעשות
גדול על הצלחה תבלי בכנס תנוחי ותתפנקי
ו-
 

העין ה 3

New member
אכן, השנה עברה לה מהר

בערך לפני שנה
הייתי בדרכי לכנס שאני הולכת אליו אחת לשנה. אחותי היתה אז בשבוע מתקדם להריונה וכל רגע חיכיתי לשיחת טלפון שאני כבר דודה. היום הראשון של הכנס היה גם היום הראשון להסנפת הסינרל הראשונה שלי בחיים, תחילת הIVF הראשון שלי. איחלתי לעצמי וכולן כאן איחלו לי להעדר מהכנס השנה כי יהיה לי קשה להיות בכנס עם תינוק כל כך קטן. חלפה שנה. ומה היה לנו?
על האחיינית הכי יפה בעולם
על 3 סיבובי IVF מלאים ועוד שניים מוקפאים
על הצלחות. (שני הריונות כימיים בדרך)
על מעבר בחינה חשובה
על עזיבה (בטונים צורמים משהו) את מקום עבודתי הקודם
על מציאת מקום עבודה חדש (ומי שהיתה פה זוכרת איך סיפרתי על הטיפולים בראיון עבודה ופתאום "נעלם" התקן שהיה)- טוב, לא מדוייק, אני מלמדת במכללה שעתיים בשבוע (ונורא נהנית)
על עבודה פרטית שמתקדמת בצעדים קטנים (אבל מתקדמת)
על 14 ימי אשפוז בשנה הזו- כולל שאיבות, החזרות, ותסחיף ריאתי שכמעט הרג אותי ובסיכום: אני עדיין חיה ובועטת, ואפילו מחייכת רוב הזמן. אז הנה- מחר אני נוסעת שוב לאותו הכנס, באותו מלון מול הים, לראות את החבר'ה, ללמוד ולהנות. הפעם אני נוסעת בלי מזרקים, בלי משאפים, עם כדורי קומדין ועם סימנים כחולים פה ושם. בחזור אולי אקפוץ לבקר את האחיינית, ככה, לשם הסמליות שבדבר. על הכנס של שנה הבאה אני לא חושבת (בהריון? לא בהריון ומדוכאת? אלוהים גדול) ורק נזכרת שבכנס הראשון שהייתי, לפני 5 שנים, הייתי עם בטן גדולה של חודש שביעי או שמיני...
אכן, השנה עברה לה מהר
ואולי בכנס של השנה גיסתי תתקשר לבשר לי שאני (שוב) דודה (היא כבר 5 ימים אחרי התל"מ)... מאחלת שבכנס של שנה הבאה תהיי שוב עם בטן גדולה ובלי זריקות.
 

העין ה 3

New member
../images/Emo124.gifעוד לפני שהתחיל הכנס...

אכן, השנה עברה לה מהר
ואולי בכנס של השנה גיסתי תתקשר לבשר לי שאני (שוב) דודה (היא כבר 5 ימים אחרי התל"מ)... מאחלת שבכנס של שנה הבאה תהיי שוב עם בטן גדולה ובלי זריקות.
עוד לפני שהתחיל הכנס...
כרגע אמא שלי התקשרה לבשר שגיסתי ילדה בן... (וסליחה, דארא, שאני מתעלקת לך על השרשור, אבל אני פוחדת לפתוח הודעה חדשה כי שמעתי שהמנהלת החדשה קשוחה
)
 

anguly

New member
../images/Emo2.gifקשוחה???????????????

עוד לפני שהתחיל הכנס...
כרגע אמא שלי התקשרה לבשר שגיסתי ילדה בן... (וסליחה, דארא, שאני מתעלקת לך על השרשור, אבל אני פוחדת לפתוח הודעה חדשה כי שמעתי שהמנהלת החדשה קשוחה
)
קשוחה???????????????
תקראי מה שכתבתי ללימור אנחנו פורום קטן אין צורך לעשות שרשורי
- אפשר לפתוח שרשור חדש
 
מזל טוב לגיסה ולך בעקיפין

עוד לפני שהתחיל הכנס...
כרגע אמא שלי התקשרה לבשר שגיסתי ילדה בן... (וסליחה, דארא, שאני מתעלקת לך על השרשור, אבל אני פוחדת לפתוח הודעה חדשה כי שמעתי שהמנהלת החדשה קשוחה
)
מזל טוב לגיסה ולך בעקיפין
להולדת אחיין עם ריח טרי! תסניפי כמה שרק אפשר.
 

דש1דש

New member
אוי דרא,

בערך לפני שנה
הייתי בדרכי לכנס שאני הולכת אליו אחת לשנה. אחותי היתה אז בשבוע מתקדם להריונה וכל רגע חיכיתי לשיחת טלפון שאני כבר דודה. היום הראשון של הכנס היה גם היום הראשון להסנפת הסינרל הראשונה שלי בחיים, תחילת הIVF הראשון שלי. איחלתי לעצמי וכולן כאן איחלו לי להעדר מהכנס השנה כי יהיה לי קשה להיות בכנס עם תינוק כל כך קטן. חלפה שנה. ומה היה לנו?
על האחיינית הכי יפה בעולם
על 3 סיבובי IVF מלאים ועוד שניים מוקפאים
על הצלחות. (שני הריונות כימיים בדרך)
על מעבר בחינה חשובה
על עזיבה (בטונים צורמים משהו) את מקום עבודתי הקודם
על מציאת מקום עבודה חדש (ומי שהיתה פה זוכרת איך סיפרתי על הטיפולים בראיון עבודה ופתאום "נעלם" התקן שהיה)- טוב, לא מדוייק, אני מלמדת במכללה שעתיים בשבוע (ונורא נהנית)
על עבודה פרטית שמתקדמת בצעדים קטנים (אבל מתקדמת)
על 14 ימי אשפוז בשנה הזו- כולל שאיבות, החזרות, ותסחיף ריאתי שכמעט הרג אותי ובסיכום: אני עדיין חיה ובועטת, ואפילו מחייכת רוב הזמן. אז הנה- מחר אני נוסעת שוב לאותו הכנס, באותו מלון מול הים, לראות את החבר'ה, ללמוד ולהנות. הפעם אני נוסעת בלי מזרקים, בלי משאפים, עם כדורי קומדין ועם סימנים כחולים פה ושם. בחזור אולי אקפוץ לבקר את האחיינית, ככה, לשם הסמליות שבדבר. על הכנס של שנה הבאה אני לא חושבת (בהריון? לא בהריון ומדוכאת? אלוהים גדול) ורק נזכרת שבכנס הראשון שהייתי, לפני 5 שנים, הייתי עם בטן גדולה של חודש שביעי או שמיני...
אוי דרא,
מעריצה אותך על המון דברים - אחד מהם שאת יודעת לראות את הטוב גם במקום שאחרים מתקשים... סעי לך לכנס, תהני ממנו ומהים, ועוד תיהיי בכנס כזה - עם הריון או עם בונבונית קטנה - כי זה צריך לבוא מתישהו - כשהגוף שלך יהיה מוכן לזה - ולמשוך עד הסוף! ואם לא - בדרך אחרת - כי זה יבוא - בדרך זו או אחרת!!! והכי חשוב - לשמור על אופטימיות!!
 
חזרתי מהכנס

אוי דרא,
מעריצה אותך על המון דברים - אחד מהם שאת יודעת לראות את הטוב גם במקום שאחרים מתקשים... סעי לך לכנס, תהני ממנו ומהים, ועוד תיהיי בכנס כזה - עם הריון או עם בונבונית קטנה - כי זה צריך לבוא מתישהו - כשהגוף שלך יהיה מוכן לזה - ולמשוך עד הסוף! ואם לא - בדרך אחרת - כי זה יבוא - בדרך זו או אחרת!!! והכי חשוב - לשמור על אופטימיות!!
חזרתי מהכנס
קודם כל מזל טוב לורדה שלנו. אני זוכרת שסיפרת לי שאצלכם במשפחה יש רק הריונית אחת בכל פעם. אז מאחר והכסא התפנה- ברור שאת הולכת לתפוס אותו. הכנס היה נפלא- אני תמיד הולכת לשם כדי להתחבק ולהתנשק. הייתי בסדנאות שמשחקים בהם: מוזיקה, מגע, וכל מיני דברים שמחזירים אותך לצד הטוב של הילדות. פגשתי שם גם גניקולוג שמתעסק בהיפנוזה סביב החזרת עוברים (ד"ר אלדו פרמט מסורוקה). בזמנו ניסיתי להזמינו לכאן לאירוח ולא הסתדר. מה דעתכן- שווה נסיון נוסף? ו... דשדש- זו הגישה שאני ממליצה לכולם לאמץ.ומי שרוצה לדעת איך- מוזמנת לפנות אלי... (אני במיטבי כשאני חוזרת מהכנס השנתי)
 

anguly

New member
בטח שווה - שולחת לך מסר!

חזרתי מהכנס
קודם כל מזל טוב לורדה שלנו. אני זוכרת שסיפרת לי שאצלכם במשפחה יש רק הריונית אחת בכל פעם. אז מאחר והכסא התפנה- ברור שאת הולכת לתפוס אותו. הכנס היה נפלא- אני תמיד הולכת לשם כדי להתחבק ולהתנשק. הייתי בסדנאות שמשחקים בהם: מוזיקה, מגע, וכל מיני דברים שמחזירים אותך לצד הטוב של הילדות. פגשתי שם גם גניקולוג שמתעסק בהיפנוזה סביב החזרת עוברים (ד"ר אלדו פרמט מסורוקה). בזמנו ניסיתי להזמינו לכאן לאירוח ולא הסתדר. מה דעתכן- שווה נסיון נוסף? ו... דשדש- זו הגישה שאני ממליצה לכולם לאמץ.ומי שרוצה לדעת איך- מוזמנת לפנות אלי... (אני במיטבי כשאני חוזרת מהכנס השנתי)
בטח שווה - שולחת לך מסר!
 

העין ה 3

New member
דארא, סאחתיין על הזכרון!

חזרתי מהכנס
קודם כל מזל טוב לורדה שלנו. אני זוכרת שסיפרת לי שאצלכם במשפחה יש רק הריונית אחת בכל פעם. אז מאחר והכסא התפנה- ברור שאת הולכת לתפוס אותו. הכנס היה נפלא- אני תמיד הולכת לשם כדי להתחבק ולהתנשק. הייתי בסדנאות שמשחקים בהם: מוזיקה, מגע, וכל מיני דברים שמחזירים אותך לצד הטוב של הילדות. פגשתי שם גם גניקולוג שמתעסק בהיפנוזה סביב החזרת עוברים (ד"ר אלדו פרמט מסורוקה). בזמנו ניסיתי להזמינו לכאן לאירוח ולא הסתדר. מה דעתכן- שווה נסיון נוסף? ו... דשדש- זו הגישה שאני ממליצה לכולם לאמץ.ומי שרוצה לדעת איך- מוזמנת לפנות אלי... (אני במיטבי כשאני חוזרת מהכנס השנתי)
דארא, סאחתיין על הזכרון!
אכן, גם אחי אמר לי אתמול שעכשיו שוב הגיע תורי. לגבי ד"ר אלדו פרמט - בוודאי ששווה נסיון נוסף!
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה