בעקבות רעידת האדמה

[efrat20c]

בעקבות רעידת האדמה

אני טסה עוד חודש לפרו.. האם בעקבות רעידת האדמה אני צריכה לחשוש, לדאוג? אולי לשנות תוכניות? בכל זאת הייתה שם רעידת אדמה די רצינית... מה אתם חושבים?

 

[ihtiyar]

בהחלט צריך לחשוש:

לפי הדו"ח אודות נתב"ג, ודבריו של שר התחבורה מאתמול, צריך לחשוש מכל המראה ונחיתה בנתב"ג, לפרו או לכל יעד אחר. פרו - אגב - מועדת לרעידות אדמה רציניות כמעט כמו ישראל השוכנת במרכזו של אחד מקווי-ההעתק המסוכנים על פני כדור הארץ, הוא השבר הסורי-אפריקני. צריך לבחון אם היו לרעידת האדמה בפרו תוצאות חמורת כגון מגיפות, פגיעה בתשתיות (דרכים ותחבורה למשל), ולהחליט לפי התוצאות. החשש מפני פגיעה ישירה כתוצאה מרעידת אדמה עתידית בפרו בעוד חודש הוא חשש שוא לדעתי.

 

[jeshu]

אתה בטוח שקו השבר שלנו הוא עד כדי כך פעיל ? ממש אין לנו את תדירות רעידות האדמה של פרו או יפן או קליפורניה,למשל. ולשואלת - יש בפרו עוד סכנות מלבד רעידות אדמה.יש שודדים ויש רפטינג ושני אלה גבו בינתיים יותר חיים של מטיילים ישראלים. לימה לא נהרסה.זו עיר של מיליונים ו-300 נהרגו,ולהערכתי גם זה קרה איפה שגרים העניים והבנייה בהתאם.הפרואנים כבר ראו רעידות אדמה בעבר. בנוגע לחשש לרעידה נוספת - אף אחד פה לא סייסמולוג ולא יכול לעשנות על זה.

 

[ihtiyar]

ודאי!

השבר הסורי אפריקאי הוא אחד המקומות המועדים לרעידות אדמה גדולות על פני כדור הארץ. בממוצע פעם בכ-100 שנים יש באזור שלנו רעידת אדמה גדולה והרסנית. השתיים האחרונות היו ב-1837, ואז צפת נמחתה כמעט כליל, והרעש גרם להרס גם בטבריה, רמלה, עכו ועוד. רעש מעט קטן יותר היה ב-1927. שאל כל אדם הקשור לנושא ויסתבר לך שמשום מה הרעש הגדול הצפוי משום מה "מתמהמה". צריך לקוות שימשיך להתמהמה ככל הניתן...

 

[kogawa]

בשבר טקטוני

יזוזו הלוחות בקצב קבוע, והאנרגיה שתצבר גם היא בקצב קבוע. כמות האנרגיה ליחידת זמן כפול כמות הזמן היא נתון של אנרגיה צבורה, פוטנציאלית. ככל שפרקי הזמן בין שיחרורי האנרגיה גדולים יותר, כך הסיכוי לשיחרור אנרגיה, קרי רעידת אדמה חזקה יותר, גדל. מכך יוצא ש: 1) אם היתה רעידה, ותופעות המשנה של רעידות משנה/ שרפה/מגפה/התמוטטות מבנים סדוקים עברה, הסכנה פחותה. 2) בישראל ככל שעובר הזמן מהרעידה הגדולה האחרונה עולה, כך הסיכון ברעידה הרסנית גבוה יותר 3) אפילו סיסמולוגים אין להם מושג בשיט לענות לך על שאלתך, ובטח לא אנחנו. לדעתי, פרו שלאחר הרעידה מסוכנת פחות מישראל של לפני הרעידה. ומצטרף לקודמי שאמר שהמסוכן ביותר בטיסה לפרו היא הנסיעה לשדה התעופה והמראה מלוד..

 

[sailor]

../images/Emo45.gif

 

[sailor]

בתקופה של 25 מליון שנה בערך

היתה תזוזה של עד 105 קילומטר של המסיב הערבי צפונה לעומת ארץ ישראל. במשך תקופה זו ים המלח שקע כ-2000מ'. התזוזה אצלנו כ-4 ממ בשנה, בשקע סן אנדריאס 4 סמ בשנה. לכן שם צפויה רעידה חזקה כל עשור ואצלנו כל מאה.

 

[ihtiyar]

הערות קטנות

1. בשבר "שלנו" לא מדובר רק על תנועה יחסית (צפון-דרום), אלא גם על התרחקות (מזרח-מערב) משני צדי קוי השבר. 2. פעילות טקטונית איננה דבר שיש בו חוקיות ו/או לינאריות כך שניתן יהיה לומר משהו בנוסח: כל X ס"מ תזוזה יחסית, יתן תוצאה של רעידה חזקה כל Y שנים. עובדה שעד היום רעשי האדמה לא ניתנים לחיזוי - כי הם לא מתאימים לשום נוסחה

 

[sailor]

זו לא נוסחה

אבל זה קרוב להתאמה של הממצעים לאורך תקופה ארוכה.

 

[ihtiyar]

../images/Emo22.gif

כדי להסיק מסקנות סטטיסטיות צריך רצף של נתונים. אם מדובר בממוצע של פעם ב-80 עד 100 שנים - הסטטיסטיקה מפוקפקת למדי. (1) לדוגמה: כמה רעשים גדולים היו בין המאה החמישית ובין המאה ה-16? על כמה רעשים שהיו - אם בכלל - אין לנו מידע כלל?מה היתה עוצמתם הסייסמית (העוצמה במוקד/י הרעש, והמשרעת) של הרעשים שהתרחשו? (2) גם אם יהיו בידינו נתונים מדוייקים של אלף או אלפיים השנים האחרונות, מקניה עד סוריה, גם אז המידע הוא נקודתי להתנהגות השבר שהיא בת למעלה מ-עשרים מליון שנים. זה בערך כמו להקיש מנתוני אקלים נקודתיים של 5 השנים האחרונות על שינויי האקלים על פני כדור הארץ במיליון השנים האחרונות.