בעקבות מה שכתב קניוק

בעקבות מה שכתב קניוק

http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1688165
אני חושב שהוא נגע בנקודה חשובה. אפילו שאני לא מסכים לגמרי אתו. אמא שלי היא שורדת שואה. בהיותה ילדה משפחתה הושמדה והיא הוסתרה בכפר קטן ועלתה לארץ כיתומת שואה במסגרת עליית הנוער.
השבוע, בלי קשר למאמר של קניוק, דיברנו על כך שהיא שורדת, לא ניצולה. שכל מי שעבר ונשאר בחיים הוא בעצם שורד. זה הזכיר לי גם שכבר מזמן אמרתי לה את זה, ושאלתי אותה מתי היא תלמד להפסיק להילחם....
אז נכון שקניוק לא לגמרי צודק, אני לא חושב שצריך לחגוג את היום. אבל אני בהחלט חושב שיש דגש מוגזם על ההרס והחורבן וההשמדה, ופחות על הניצולים והמאבק שלהם.
היום למשל יותר ממחצית לימודי ההיסטוריה בתיכון מוקדשים לנושא השואה שנטחן עד דק, על חשבון נושאים לא פחות חשובים....
 
למעלה