"I DONT LIKE MONDAY"
הקדמה: השיר נכתב ע"י להקת ה BOOMTOWN RATS,ע"י הסולן בוב גלדוף. בוב גלדוף הינו מקים ומייסד הלהקה,שפעלה בבריטניה בשנות ה 70-80,הלהקה הוציאה 6 אלבומים. בוב גלדוף התפרסם מחוץ ללהקה בזכות תפקידו בסרט "החומה" של הפינק פלויד בו הוא גילם את "פינק",זמר רוק שעובר התמוטטות עצבים. בהמשך הוא ייסד את מופע ה"בנד אייד" למען הרעבים האפריקה,מופע שהיה הצלחה עצומה ואימפקט גדול,בהשתתפות אמני מוזיקה רבים(ביניהם U2,מדונה,סטינג,ג'ורג' מייקל ועוד)שלקחו חלק למען מטרת המופע,גיוס כספים למען אפריקה,למופע אף חובר שיר ע"י גלדוף("DO THEY KNOW ITS CHRISTMES TIME?")שהיה ללהיט גדול. בעקבות פועלו קיבל בוב גלדוף תואר אבירות ממלכת אנגליה(כיום הוא נקרא סר בוב גלדוף)וייסד מופע אחר בנוסחת ה"בנד אייד" בשם "לייב 8" כמה שנים מאוחר יותר בו הוא גייס עם בונו(סולן U2,שוב)אמנים למופע,על מנת להשפיע על מדינות אירופה וארה"ב למחוק את החובות של אפריקה. השיר "I DONT LIKE MONDAY" נכתב ע"י הלהקה,השיר התבסס על מקרה אמיתי שאירע בסן דייגו-קליפורניה,בו נערה בעלת הפרעה נפשית הרגה שני עוברי אורח ופצעה אחד עשר נוספים. כשנשאלה הנערה לסיבת ההרג היא אמרה בפשטות "אני לא אוהבת את יום שני". על פי מקרה זה ואימרת הנערה כתבו הבמוטאון רטס את השיר שנכנס ישר לפיסגה בשנת 79',למרבה הצער זו הייתה נק' השיא של הלהקה אותה הם לא הצליחו לשחזר שוב. הקשר השיר וביצועה של טורי: הנערה,עליה מבוסס השיר,סבלה מסכיזופרניה("שסעת" בעברית). סכיזו' הינה מחלת נפש קשה אשר כוללת בתוכה רשת גדולה של הפרעות למיניהן כמו עירבוב בין מציאות לדמיון,פגיעה ביכולת החשיבה וביכולת להתמודד עם המציאות,קטטוניה,מצבי רוח משתנים,שמיעת קולות ועוד. המחלה הזו יכולה להתפרץ בשנות העשרה המאוחרות והעשרים,ללא הבדל בין גברים לנשים והיא פוגעת ביכולת לעבוד,ללמוד,לקיים יחסים בינאישיים והיא פוגעת קשות בפרט ובמקורבים לו. המחלה יכולה להתפרץ בבת אחת או בהדרגה במהלכו של זמן. לרוב מתלווה למחלה זו תחושת הרדיפה (פראנויה)בשל העירבוב ואי יכולת ההבחנה בין מציאות לדמיון. השיר מתאר את המקום והנפשות הפועלות לאחר מעשה ההרג. השיר פותח בבית בו מסופר כי לנערה יש שבב אשר הושתל בראשה וכעת הוא טעון(לרוב אצל חולי סכיזו' באמריקה יש תחושה שכוחות הביטחון שתלו שבב בראשם)ומוכן לפעולה,מישהו שולט בה,היא כמו בובת חוטים בידי מישהו אחר המפעיל אותה לצרכיו. הוריהשל הנערה כלל אינם מבינים מה קרה לילדתם הרי היא תמיד הייתה ילדה טובה("good as gold"). כל הארץ נרעשה לשמע מעשה זה מיותר ואלים,עולמם של הורי הנערה נחרב,הרי הם כלל לא היו מודעים למחלתה של ביתם,בעיניהם היא נערה בגיל העשרה,ילדתם הקטנה שעדיין משחקת בצעצועיה. השיר מספר באופי אירוני על מצב היום לאחר המעשה,הנושא החשוב בו ילמדו התלמידים זה איך למות,לכבוד זה בית הספר ייסגר מוקדם,מגרש המשחקים יהיה עזוב רק לכבוד המסר שהנערה העבירה במסע הירי שלה :"I DONT LIKE MONDAY". השיר מספר על הדחקה,הכחשה, תחושת הקורבן ותגובות הסביבה מהקרובים ועד לתקשורת החיצונית שמלווה במבט שלה את הנעשה. השיר הוא כמעין מבט חיצוני כלפי הסובבים את הנערה. טורי בחרה את השיר הזה מפני שניתן למצוא בו הקבלות למעשי אלימות על כל צדדיה החל מאונס(מקרה אישי)ועד למסע ירי והרג שקרה מס' פעמים בבתי ספר תיכון בארה"ב. את מעשי הירי באמריקה ביצעו נערים שהגיעו ממעמד נמוך,סבלו מהתגרות ודחייה של סביבת הנעורים בתיכון,מבחינה חיצונית הם היו דחויים ואף מבחינה חברתית,הם השתייכו למעין אירוגני אלימות(הבולט ביניהם "המעילים השחורים" שזהו סימן ההיכר של האירגון)ואת רעיון כלי הנשק כמו גם האסטרטגיה הם שאבו מהאינטרנט(הקבלה לשבב שהושתל בראשה של הנערה,משהו הפעיל אותם ודירבן אותם לפעול). את קורבנותיהם הם בחרו בקפידה,אלו שנורו ומתו היו מקובלים בבית ספר,לוקחים חלק בנבחרות הספורט(פוטבול,שנשחבת לנבחרת יוקרתית בתיכונים בארה"ב)או בועדות למיניהן. הנערה בשיר ובמקרה האמיתי לא הבחינה במי היא יורה אבל היה לה ברור שהיא הולכת לבצע את הירי(מה שבעצם נבע ממחלת נפש)והייתה לת תשובה ברורה למה היא עשתה זאת. ניתן לראות פה השלכה לגבי קורבנות למעשי אלימות למיניה והקשרם למחלת נפש או כתם נפשי,המאבק לנהל חיים שקטים וכשירים ללא הדבקת תוויות(הכחשת ההורים למצבה הנפשי של בתם בשיר,קורבן למשך כל חייהם),ללא תחושת רדיפה של הפוגעים בהם וגורמים חיצוניים(סביבת חיים,עבודה,יחסים וכו'),חולי נפש סובלים מתוויות אשר להם מדביקה החברה המתקשה לקבלם כאנשים כשירים,זהו כמעין כתם המלווה אותם. כך גם מורגש לגבי קורבנות אלימות שחלקם מתקשים לחזור למסלול חייהם הקודם לפני המקרה שקרה להם. מחלת הסכיזו' מתפרצת מכמה סיבות : או כתוצאה ביולוגית(עבר משפחתי)או מגורם חיצוני(למשל סמים קשים,סמי הזיות)או מתוך מקרה אישי טראומתי. לרוב קורבנות אלימות מפתחים תכונות מתוך טראומת המקרה והפגיעה החל ממצבי רוח משתנים,פרצי רגשות בלתי נשלטים ועד למחלות פיזיות ונפשיות. בשיר הזה מראה טורי כיצד מגיב כל העולם למקרה של אלימות קשה שכביכול נכפה על נערה שאינה מודעת למחלתה הנפשית,מראה כיצד התקשורת מתייחסת לכך,כיצד מרגישים הקרובים לקורבן שעשה את המעשה. היא בעצם משמיעה קול נסתר לנערה בעלת כתם נפשי שבסך הכל רוצה לשחק בצעצועים,לחיות חיים שקטים ופעילים של נערה מתבגרת אך אינה מודעת למחלתה הנפשית ולהשפעות המחלה על חייה. את השיר היא מבצעת בעיבוד מוזיקלי רך,ללא אפקטים מיוחדים בביצוע השיר(למשל "בוני וקלייד 97" צורת השירה שלה) לעומת להקת בומטאון רטס שביצעה את השיר בצורה פופית יותר. דבר מעניין: באתר של טורי,בדף האלבום "STRANGE LITTLE GIRL" היא מצמידה לכל רצועת שיר באלבום מעין חיבור דמיוני שהיא כתבה מתחושות שעלו לה לגבי השיר. בשיר "I DONT LIKE MONDAY" היא כתבה נק' מבט של אישה אשר נכחה במקום בזמן מעשה הירי של הנערה בהיותה עוד נערה בתיכון,נק' מבט של כמה שנים אחרי,הטראומה של המקרה עדיין קיימת בה ולא נשכחה משום שגם היא יכלה למות באותו יום שני.
