חיות מחמד...
מאז שאני זוכר את עצמי תמיד ליטפתי כל כלב ברחוב והתחננתי בפני ההורים שלי שיאפשרו לי לגדל אחד. בסופו של דבר הצלחתי לשכנע את ההורים שלי שיאפשרו לי לגדל כלב (כלבה, להלן: וניל), ולאחר מכן, אימצנו עוד כלב עזוב מהרחוב (להלן: ריי). מזון צמחי לכלבים: האידאולוגיה שלי גורסת כי יש להאכיל את חיות המחמד במזון צמחי, בכלבים זה יחסית פשוט, אצל חתולים זה סיוט. אינני מאכיל את חיות המחמד שלי במזון צמחי מהסיבה הפשוטה שאינני מנהל את משק הבית ולכן לכפות על ההורים שלי לקנות לכלבים מזון צמחי (אשר יקר בערך פי שלושה מהמזון הבשרי לבע"ח) זה בלתי אפשרי מבחינתי. כאשר אנהל משק בית בעצמי, במידה ואגדל חיית מחמד, אני מאמין שאזין אותה בתזונה צמחית (מועשרת כמובן אם יש צורך). חיות מחמד, הפרה של זכויות בע"ח? לטעמי, כל עוד נעשה בתנאים מסויימים, בהחלט לא. במידה וחיית המחמד לא מופרדת מאימה בגיל צעיר מדי, משפחתה האנושית החדשה מספקת לה אהבה, דואגת לטייל איתה בצורה מספקת (כאן אני צריך להכות על חטא), דואגת לא לגדל אותה בתנאי אקלים קיצוניים אשר לא מתאימים לה (לגדל סן ברננד באילת בלי לספק לו מזגן צמוד נשמע לי כמו התעללות) וכדו' לא מדובר כאן, לטעמי, בהפרה של זכויות בע"ח. תהיה נוספת שיש לי לגבי גידול חיות מחמד (וכאן היא מתייחסת לגידול חיות מחמד מגיל צעיר), בני האדם מהווים בשביל חיות המחמד את "מנהיגי הלהקה" או "מבוגרי הלהקה" שמהם הם רוכשים את הידע שלהם והיכולות שלהם... הדבר מהווה בשבילנו אחריות אדירה - שאלתי היא, עד איזו רמה של גירויים אנחנו צריכים להעניק לחיות המחמד שלנו בשנים הראשונות לחייהם? לדוגמה: האם אנחנו צריכים לדאוג לרוץ איתם כדי שילמדו לרוץ במהירות? (דבר שכנראה נחוץ להם מאוד אם היו חיים חיי בר, אבל כנראה לא מאוד נחוץ להם בתור חיית מחמד) האם חשוב לחשוף אותם לבע"ח אחרים מלבד בני אדם כבר בגיל צעיר, שילמדו כיצד משחקים ומתקשרים עם בע"ח אחרים מלבד בני אדם? או שמה הם כבר למדו זאת בתקופת הינקות בה שיחקו עם אחיהם הגורים?
