בעקבות הספר "מיכל באה מהלב"

[הזוג]

בעקבות הספר "מיכל באה מהלב"

ובכלל - נושא כתיבת ספר אימוץ. מודה - בכל פעם שהנושא עולה זה עושה לנו צביטה קטנה כי אנחנו טרם עסקנו בכך. כשדיאנה כתבה על הספר שקנתה - מהרנו לסטימצקי וחשבנו - הנה לפחות נקנה ספר שעוסק בנושא. הספר אכן נחמד ומספר יפה את הסיפור - אך לא את הסיפור שלנו. אתם מבינים, לא קנינו כרטיסי טיסה ולא טסנו למרחקים. הילד שלנו הוא כחול לבן וחיכה לנו בבית יפה,בארץ. לכן חשבנו שהספר יכול רק לבלבל אותו ובחרנו להשאיר את הספר בחנות. דבר נוסף: הספרים שראיתי עד כה מתחילים באבא ואמא שרצו ילד ולא יכלו להוליד ובחרו לאמץ. למעשה סיפור האימוץ שלנו מתחיל במשפחה: אמא אבא ובן שרצו ילד נוסף, אח. יש לכם הצעה נוספת? מכירים ספר אימוץ טוב שמדבר עם אימוץ בארץ? ובכלל - יש לי בקשה - שבמפגש הפורום הבא נעשה תערוכה קטנה של ספרי אימוץ ונלמד אחד מהשני. זה נושא שמעסיק רבים. המשך שבוע נעים הזוג

 

[מיכל@ל]

הספר "רון שלי" מתאים לכם

גם "ילד מתנה" ,ויש עוד כמה ברשימה שמדברים על אימוץ מהארץ. דווקא ספרים על אימוץ חו"ל יותר קשה למצוא.

 

[דיאנה*]

גם את הסיפור שלנו הספר אינו מציג

הרי מדובר שם על אמא ואבא שרצו ילד וגו'. ובכ"ז קניתי וסיפרתי כפי שזה, שהרי במרבית המשפחות סביבנו יש אבא, והסיפור הוא הסיפור של מיכל, לא של פיצי. בכל זאת מאוד עזר לפיצי שמצאה הרבה קווי דמיון בינה ובין מיכל. הספר הזה הוא טריגר שעוזר לדבר על אימוץ באופן כללי, ומכאן אפשר להגיע (ואכן מגיעים) לסיפור הפרטי שלכם. הסיפור על האווירון בספר הוא שולי לטעמי. אתם יכולים לדלג עליו, או לספר (ולכתוב שם משהו) חליפי שיתאים לאימוץ בארץ. הרי גם באימוץ בארץ יש המתנה ויש פגישה ויש על מה לספר. הדגש בספר הוא, בעיני, השייכות להורים. הקשר ההדוק והחם. לא עניין חו"ל, לא עניין האווירון ולא עניין המשפחה ה"דו" או "חד" הורית. גם לא עניין האחים או העדרם. את כל התוספות האישיות מספרים בגירסה שבע"פ ובגירסה האישית. החשיבות של הספר הקנוי, בעיני היא נתינת ההכשר, דהיינו - יש עוד ילדים כאלו. עובדה שכתבו על זה ספר. לפעמים דווקא המרחק (הרי בכלל מספרים שם על ילדה) מאפשר ללבן נקודות שקשה ללבן כשמדברים עלינו עצמנו. בקיצור - אם הספר טוב בעיניכם, ממליצה כן להשתמש, למרות השוני, ואולי דווקא להיעזר בשוני. ולגבי מפגש. במפגש האחרון נעמי הביאה את ספר האימוץ המאוד מרגש שלהם, זהו אכן רעיון מצויין. אצלנו, עדיין לא יצרתי גירסה מודפסת, ובקצב שבו מתנהלים הדברים, הדבר יקח עוד זמן. רק תגיעו כבר...

 

[זהירות אופטימית]

ספר מומלץ

מאד ממליצה על הספר (שכבר הוזכר בהודעה של מיכל) "ילד-מתנה" מאת נטע אריאל, הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד. זהו ספר שמדבר על אימוץ בארץ. ספר מרגש ביותר. מצטרפת לדעתה של דיאנה - זה לא משנה אם כל הפרטים אינם תואמים בדיוק את הסיפור הפרטי שלכם. ספר הוא "טריגר" כדי להעלות את הנושא. הבנות שלנו אומצו בחו"ל, ובכלל לא הרגישו שבספר מדובר על אימוץ בארץ...הרי ילדים לא מתמצאים בפרטים האלה. מה שהיה חשוב להן זה ההסבר לגבי למה הביולוגית לא יכלה לגדל אותן, וכמה שההורים בספר כמהו לילד. במקרה שלכם, אם יש אזכור בספר כלשהו לגבי מטוסים וכו', לדעתי זה לא גורע. לפעמים יותר קל לדבר על אימוץ כשזה בא דרך סיפורו של ילד אחר. יותר קל להורים, ויותר קל גם לילד.

 

[דיאנה*]

ספרים

הספר "ילד-מתנה" הוא ספר עתיר מלל, המספר את סיפור האימוץ כולו בפירוט רב ועוסק בנושאים רבים שמעסיקים ילדים מאומצים - כעס על ההורים, רצון באח ועוד. את הבת שלי, כיום, הוא לא מעניין. היא טובעת בים המלל ולא מגלה ענין בהמשך העלילה. שואלת על שמלת הנסיכה (שמלת הכלה בתמונת החתונה של האם) ועוד מני שאלות שכאלו. המחרוזת של עמליה העו"סית הופכת למוקד העניין האחרון של פיצי בספר

יתכן שבעוד שנה הספר יתאים יותר. הספר "מיכל באה מהלב" הוא ספר קצר יותר שמתמקד בעיקר בסיפור האימוץ לפעוטות, נוגע בלב העניין - הבטן של האם הביולוגית - המקום ממנו באתי. מבחינה זו בלבד, לא מכירה לו חלופות.

 

[יסמין@]

מסכימה מאוד. יש כל כך הרבה סיפורי

אימוץ, וכמעט לכל משפחה ומשפחה יש סיפור האימוץ הספציפי שלה. ולכן, במקום לחפש ספר שיתאים בדיוק בדיוק בדיוק, כתבו ספר כזה! כלומר, כתבו את ספר האימוץ של בנכם. ואתם יכולים להחליט א. כשאתם מקריאים לו את הסיפור מהספר, לשנות את הפרטים כך שיתאימו לו ב. או דווקא להשאיר את הפרטים השונים, כדי להרחיק עדות וכדי שיוכל לראות שיש סיפורי אימוץ שונים. ואולי יהיה לו קל יותר להזדהות עם סיפור שונה וכו'.

 

[אמא של קרן]

הספר הזה מספר את סיפורה של ילדה

סםציפית - למעשה, נראה לי שהוא ספר האימוץ שלה. זהו גם לא סיפור האימוץ שלנו, למרות שיש פרטים דומים. בתחילה נטיתי להשמיט את הפרטים השונים (עיניים שחורות, מטוס קטן וכיוב') ואחר כך הגעתי למסקנה שזה ממש לא הסיפור שלנו, אלא של הילדה 'מיכל', לכן אפשר לקרוא לקרן את הספר כמות שהוא ובעתיד, כשזה יהיה רלוונטי, לספר לה את הסיפור האישי שלה.

 

[הזוג]

המון המון תודה על התגובות, יש לנו

על מה לחשוב. יתכן שבאמת נבחר בסיפור של מיכל כסיפור רקע שדרכו ניכנס לסיפור הפרטי שלנו. לגבי המפגשים, בלי נדר מקווים להגיע בפעם הקרובה.