בעקבות המצב...

  • פותח הנושא ST
  • פורסם בתאריך

ST

New member
בעקבות המצב...

בס``ד משהו שכתבתי, ביום של פיגוע הדריסה, לפני שבועיים. חשבתי שאולי תרצו לקרוא. הפיגוע היום עורר בי שוב את המחשבות האלו, וכתבתי עוד משהו... בינתיים... שמונֶה הלוויות, שמונה ארונות. שמונֶה משפחות, שהפסיקו לחיות. כי משהו אחד, שאיבד את דעתו קם ועשה מעשה שאין כדוגמתו בא ולקח חיים של אנשים, שלא עשו דבר. תינוקות תמימים... איך אפשר להשאיר למטה בין הרגבים אנשים אהובים, יקרים? איך אפשר לקבור כך, מישהו שאוהבים, ולאחר מכן להמשיך בשגרת החיים? ואמא אומרת שבשמים בוכים ואני כאן, למטה, בוכה על האחים על אלה שנהרגים, על לא עוול בכפם על אלה שאנחנו מתפללים, שיחזרו משם... אלוקים שבשמים, אתה, הכל-יכול, עשה, בבקשה, שייפסק מעגל השכול! לא רוצים עוד לקבור אחים, חברים, שכל חטאם הוא בכך, שהם יהודים... אני רוצה לעשות משהו אבל אי אפשר. לנסות לעזור, אבל אולי כבר מאוחר? ועם כל האסון, וכל הכאב, שפוצע, וכואב עמוק בלב אני יודעת שצריך להמשיך, לאסוף את עצמנו, ולהאמין... אז שנשמע בשורות טובות, ושנהיה חזקים... אסתי.
 

סלולרית

New member
אני מצתרפת לבקשה מאלוקים

אסתי אין לי מילים את כותבת כל כך יפה אולי זה לא שייך לומר יפה על דבר שכזה אבל אני מצתרפת לבקשה מאלוקים די! אי אפשר לסבול יותר היום היה יום קשה לכולנו ונתפלל שלא יחזרו ימים כאלה עוד לישראל בבקשה אלוקים!
 

greenberg0

New member
יפה

אסתי זה יפה מאד! כולנו חייבים להיות חזקים ולא רק להמשיך בשיגרה אלא גם להגביר את החיים שלנו,בין ברוחניות ובין בגשמיות
 

zipihersko

New member
אסתי...

שיר יפה, רק חבל שהוא כל כך קשה... את כתבת? את כותבת מדהים? באמת די די די, עם כל מה שקורה פה ,עוברים עלינו ימים לא קלים נמשיך לבקש מאלוהים רק טוב ושלום , די למלחמות ולפיגועים, די להרוגים ולפצועים, די לכל הנורא שקורה פה לאחרונה... בע``ה יהיה טוב, תהיו חזקים... לימונית
 

ST

New member
תודה

לכל מי שהגיב... קנט, אני שמחה שאתה מזדהה עם זה. נחמד לדעת שיש עוד אנשים שחושבים כמוני. לימונית, כן, אני כתבתי את זה... שנשמע בשורות טובות... אסתי.
 
עוד סיפור.

זה יפה, וכל כך מזכיר את הסיפורים המצמררים של ``אייל לא חזר הבייתה, ואימא אמרה שהוא לא יחזור יותר. הוא בשמיים. אני לא יודע איך אנשים יכולים להגיע לשמים. אולי הוא נסע לשם במטוס? אבל אימא אמרה שזה לא מטוס. שאלתי אותה אז איך, אבל היא התחילה לבכות. מאז שאייל לא פה, היא בוכה הרבה. אני מפחד לשאול אותה דברים. אבא אומר שכשאגדל אבין. אבל אני לא רוצה להיות גדול, כי אז אולי אני אלך כמו אייל. ואני לא אוהב להיות בשמיים. אייל נתן לי מכונית משטרה שהייתה פעם שלו, לפני שהוא הלך לשמיים. הוא בטח לא ידע שהוא הולך לשמיים, כי אז הוא היה לוקח אותה איתו. אני שומר עליה כדי שיהיה לו אותה כשהוא יחזור. אבא אמר פעם שאייל אף פעם לא יחזור. אני יודע שהוא יחזור. כי הוא אוהב אותי נורא, והוא פעם אמר לי שהוא לא ישאיר אותי לבד אף פעם כשיהיה חושך. זה היה כשהתעוררתי בלילה והיה חושך ובכיתי. עכשיו יש חושך, ואני בוכה, אבל אייל לא מגיע. לפעמים אני מסתכל בתמונה שלו, שעל השולחן של אימא. אני מפחד שאני אשכח איך הוא נראה. אני כבר מתחיל לשכוח. אבל אנייודע שהוא יחזור. אני יודע. יודע. אני רק לא יודע מתי.
 

מיקי*

New member
קראתי וכל בשרי נהפך חידודין חידודין

גם ממה שאת כתבת וגם מהקטע של ירוק. שלא נדע עוד צער ושנשמע מעתה ואילך רק בשורות טובות.
 
למעלה