בעקבות הבחירות
הצבעתי מרץ בגאוה ובשמחה. התוצאות כואבות אך אל לתנועה להתחרט על דרכה ומעשיה. כשלון מחייב חשבון נפש, וכנראה נעשו הרבה שגיאות, אך אני מאמין כי הן ברמה הטקטית ולא הרעיונית. וזה הבדל מהותי מאד. אל לנו לשכוח כי פוליטיקה אינה נמדדת לפי רייטינג. אני התאכזבתי מקמפין הבחירות. הוא לא הדגיש מספיק ערכים ותקוה. העיסוק בשחיתויות היה מיותר. איטליה ובלגיה משגשגות למרות רמה לא פחותה של שחיתות. (ומה עם בוש וקלינטון?) זה לא העניין המהותי ומפלגות אחרות עסקו בו. (מבחינה ספרותית נעשה עוול גדול לדון קורלאון. דמותו הספרותית והקולנועית הרבה יותר מורכבת ועשירה מזו של שרון). ההצהרות (אולי שחצניות?) על מרץ לעשייה לא התאימו להערכת הצבור והסקרים שהשמאל הולך לאופוזיציה. היה צריך להדגיש עשיה פרלמנטרית ולא לדבר כאילו נכנסים שוב לממשלה. בסך הכל אין לשכוח כי למרץ השגים פרלמנטרים אדירים בקדנציה החולפת. כי הנבחרת לכנסת היתה מגוונת ואיכותית והגונה יותר ממפלגות רבות אחרות. כי הערכים הם הבסיס. עדיף להצביע למפלגה מפסידה עם ערכים מאשר עבור מפלגה המצהירה ללא בושה כי אין לה עניין בחלשים שבחברה. עלנו לטפח את העמק הערכי. ונקודה אחרונה: העיסוק ביוסי שריד ערב הבחירות היה מבחיל ודוחה. נחמד או לא נחמד, מרץ לא בנויה סביב פולחן אישיות והקמפיין לא ריקד סביב שריד (בניגוד לשרון, מצנע, איתם, לפיד הרב עובדיה...). אינני יודע אם יוסי שריד היה צריך לפרוש או לא. אני לא מבין עד כדי כך, אבל מגיע לו הרבה יותר נחת ופרגון והכרת טובה מכולנו. ויחד עמו הרשימה כולה.
הצבעתי מרץ בגאוה ובשמחה. התוצאות כואבות אך אל לתנועה להתחרט על דרכה ומעשיה. כשלון מחייב חשבון נפש, וכנראה נעשו הרבה שגיאות, אך אני מאמין כי הן ברמה הטקטית ולא הרעיונית. וזה הבדל מהותי מאד. אל לנו לשכוח כי פוליטיקה אינה נמדדת לפי רייטינג. אני התאכזבתי מקמפין הבחירות. הוא לא הדגיש מספיק ערכים ותקוה. העיסוק בשחיתויות היה מיותר. איטליה ובלגיה משגשגות למרות רמה לא פחותה של שחיתות. (ומה עם בוש וקלינטון?) זה לא העניין המהותי ומפלגות אחרות עסקו בו. (מבחינה ספרותית נעשה עוול גדול לדון קורלאון. דמותו הספרותית והקולנועית הרבה יותר מורכבת ועשירה מזו של שרון). ההצהרות (אולי שחצניות?) על מרץ לעשייה לא התאימו להערכת הצבור והסקרים שהשמאל הולך לאופוזיציה. היה צריך להדגיש עשיה פרלמנטרית ולא לדבר כאילו נכנסים שוב לממשלה. בסך הכל אין לשכוח כי למרץ השגים פרלמנטרים אדירים בקדנציה החולפת. כי הנבחרת לכנסת היתה מגוונת ואיכותית והגונה יותר ממפלגות רבות אחרות. כי הערכים הם הבסיס. עדיף להצביע למפלגה מפסידה עם ערכים מאשר עבור מפלגה המצהירה ללא בושה כי אין לה עניין בחלשים שבחברה. עלנו לטפח את העמק הערכי. ונקודה אחרונה: העיסוק ביוסי שריד ערב הבחירות היה מבחיל ודוחה. נחמד או לא נחמד, מרץ לא בנויה סביב פולחן אישיות והקמפיין לא ריקד סביב שריד (בניגוד לשרון, מצנע, איתם, לפיד הרב עובדיה...). אינני יודע אם יוסי שריד היה צריך לפרוש או לא. אני לא מבין עד כדי כך, אבל מגיע לו הרבה יותר נחת ופרגון והכרת טובה מכולנו. ויחד עמו הרשימה כולה.