בעעעעעעעעע
זה זיפט המצב הזה. זה סוג של "אוף אוף אוף!" נמאס כבר. די! כבר אין את הכוח באמת להתמודד עם הדברים, יושבים שומעים חדשות מנסים להיות מעורבים, כשבעצם אנחנו כ"כ רחוקים... רחוקים לא רק מבחינת מעורבות, רחוקים מבחינת לעשות משהו. הרי אני יודעת, מחר בבוקר או אם נדייק עוד כמה שעות, אני אקום, ואמשיך את הסדר יום שלי כרגיל. למה? כי אני לא בצפון. למה? כי אני לא מכירה את החטופים. אז כן, "החיים כרגיל" אבל זה לא גורם למצב הזה להיות פחות מגעיל. אני שונאת בלאגן, ושונאת אי וודאות לגבי העתיד. אני צריכה לדעת בדיוק מה קורה, בדיוק מה הולך לקרות, איפה אני הולכת לגור עוד חודשיים, ובכלל, צריכה לדעת הכל. במדינה שלנו, כניראה שזה לא אפשרי. אז כן, נמשיך לשמוע חדשות, לעקוב אחרי כל הרחשות, כל תקיפה, כל קטיושה, אבל כניראה שיותר מלהתבאס, ולהרגיש שחרא במדינה הזאת, לתמוך במששלה שסוף סוף החליטה לפוצץ להם את הצורה, לא נשאר לי הרבה מה לעשות. מחכה לימים טובים יותר. תנחומים למשפחות.
זה זיפט המצב הזה. זה סוג של "אוף אוף אוף!" נמאס כבר. די! כבר אין את הכוח באמת להתמודד עם הדברים, יושבים שומעים חדשות מנסים להיות מעורבים, כשבעצם אנחנו כ"כ רחוקים... רחוקים לא רק מבחינת מעורבות, רחוקים מבחינת לעשות משהו. הרי אני יודעת, מחר בבוקר או אם נדייק עוד כמה שעות, אני אקום, ואמשיך את הסדר יום שלי כרגיל. למה? כי אני לא בצפון. למה? כי אני לא מכירה את החטופים. אז כן, "החיים כרגיל" אבל זה לא גורם למצב הזה להיות פחות מגעיל. אני שונאת בלאגן, ושונאת אי וודאות לגבי העתיד. אני צריכה לדעת בדיוק מה קורה, בדיוק מה הולך לקרות, איפה אני הולכת לגור עוד חודשיים, ובכלל, צריכה לדעת הכל. במדינה שלנו, כניראה שזה לא אפשרי. אז כן, נמשיך לשמוע חדשות, לעקוב אחרי כל הרחשות, כל תקיפה, כל קטיושה, אבל כניראה שיותר מלהתבאס, ולהרגיש שחרא במדינה הזאת, לתמוך במששלה שסוף סוף החליטה לפוצץ להם את הצורה, לא נשאר לי הרבה מה לעשות. מחכה לימים טובים יותר. תנחומים למשפחות.