בעסה

[קטיה 007]

תרגישו טוב ../images/Emo140.gif

אמנם לא קבוע אך כשמתחיל האודם בטוסיק אני משתמשת בקרם רסקיו וזה נעלם כלא היה לגבי הצינון נסי מי מלח קטיה

 

[ורד13]

מקווה שאת מרגישה יותר טוב.

לא יודעת איך את עושה את זה. אני בלי להיות מצוננת תשושה לחלוטין. הרודן הקטן מתקשרת בצרחות בלבד, דורשת להיות בעמדה ניצבת לעולם, תוך שהקולב מהמהם בקןלות מוזרים. מילא ביום - אבל לאחר כמה לילות ארוכים כאלו - חד משמעית אפשר לשווק אותנו כחינוך להגבלת ילודה. אם הייתי גם חולה- לא יודעת, ממש לא יודעת איך הייתי מתפקדת. דרך אגב - אני לא חושבת שיש לה גזים, סתם לדעתי ירשה את אופיה הקפריזי של חמותי. וגם את חיבתה הרבה אלי. אחרת לא ניתן להבין מדוע היא זועמת רוב הזמן ולא מוכנה לתגמל אפילו בחיוך אחד. לגבי המשחות - תראי, וזו בשום אופן לא עצת רוא, אני קצת השתגעתי. אולי מתוך שעמום או ניסיון לשמור על סדר בבלאגאן - קניתי את כל המשחות, ואני מורחת אותם ע"פ סדר של ימים (יום של דזיטין, יום של ביבי פסטה, וכיוב') ואולי זה בגלל שמרוב תשישות אני לא מוכנה להתייב אפילו על סוג משחה.

 

[אמא של פילפילון]

אם הקרפדריה, ../images/Emo23.gif ליבי איתך

לפחות עכשיו חמותך רגועה לגבי העניין הגנטי... את בטוחה שנושא המשחות נובע מתשישות

זה, לפחות, עדיף על פני הפרעות חמורות יותר. ולעצם העניין, אני חושבת שצריך, בהדרגה, לעשות לה הבחנה בין יום ולילה ולכן מאוד להאיר את הבית ביום, לצאת החוצה (כידוע, אור שמש עוזר לווסת את השעון הביולוגי) ולשסות בה את אחיה ושלל חבריהם. בלילה להקפיד על שקט, חוסר גירויים (לא להתפתות, למשל, לשים לה קלטת או לשחק איתה) ובעיקר, לנשום עמוק ולזכור שזו רק תקופה, שבפרספקטיבה של חיים עוברת מהר. חזקי ואמצי!

 

[פלגיה]

ורד, הבת שלך שונאת להיות תינוקת

ככה זה נשמע לפחות. יש תינוקות כאלה. הנחמה היחידה היא שהם גדלים להיות מבוגרים מקסימים ועצמאיים.

 

[תמי ס]

ורד 13, הרגת אותי...

נהניתי מהתיאור שלך (אם כי אני מתארת לעצמי שלחוות את זה -זה פחות מענג...). רודן קטן... גם שלי די רודנית, יודעת לעמוד על שלה, ואמנם לא דורשת המהום בקולות מוזרים אבל דורשת תנוחות החזקה בלתי אפשריות בעליל (אלא אם כן התאמנת יחד עם נדיה קומנצ'י-ואני כידוע לא!). מלבד זה, ברגע שיש לה טיפת קקי בחיתול היא פורצת בזעקות שבר (הסטרילית הקטנה הזו) אני מייד אצה רצה להחליף חיתול ואז קורה אחד משני דברים: או שמייד עם הוצאת החיתול והרמת הרגליים מתיז לכיווני שפריץ נוסף של קקי (במקרה הטוב-עליי, במקרה הפחות טוב- צולח את החדר ומגיע לקיר שממול) או שמייד עם סגירתו של החיתול החדש והנקי היא ממלאה אותו בניחוחות ודורשת החלפה מחודשת (ומייד!!!). כן כן, אכן מראות קשים... לגבי התגמול בחיוך... מה אני אגיד לך, כנראה ילידות אפריל 2005 הן זן קמצן, גם יהלי טרם מחייכת אלינו.

 

[זוהרה האחרת]

תרגישי טוב יקירתי

איזה כייף לשמוע על הקטנטונת שגדלה, איזה אושר. אני לא מאמינה שאנחנו כותבות כך בכייף בפורום הזה

* מליון. בקשר לטוסיק אדום. אם זה ממש מגורה, יש משחה מעולה, אבל עם סטרואידים שנקראת טבע קוטן teva cutan. עוד משחה, פחות חזקה, זה בייבי אגיסטן מאוד עוזר. ולא תאמיני, לנו דווקא עזר, החלפה של סוג החיתול. עברנו מפמפרס להאגיס והגירוי נעלם. מוזר, אבל כך קרה.

 

[תמי ס]

אני גאה לבשר לאומה

או לבשר לפורום הזה... שאני כבר בריאה, הנזלת עברה חלפה לה ואני מרגישה מצויין, תודה. יהלי בינתיים לא מראה סימני הידבקות, אני מקווה שזה ימשיך כך. האדום בטוסיק שלה (שלמען האמת היה רק אדמדם) עבר חלף ולא התפתח כמו שחששתי (מי אמר היסטרית???) עכשיו נשאר רק להתמודד עם העייפות, איזה כיף להיות עייפה בגלל שמעירים אותי בלילה ולא בגלל דיכאון ונדודי שינה. נראה לי שרק כאן בפורום יודעים להעריך את זה. אוהבת את כולכן.

 

[טאניוש]

../images/Emo9.gif ../images/Emo57.gif

לחיי עייפות מהסיבות הנכונות

.