בענין ישראל ואומות העולם
בענין ישראל ואומות העולם רבי משה חיים לוצאטו זצ``ל מן העניינים העמוקים שבהנהגתו ית``ש, הוא ענין ישראל ואומות העולם, שמצד הטבע האנושי נראה היותם שוים באמת, ומצד עניני התורה הם שונים שינוי גדול, ונבדלים כמינים מתחלפים לגמרי, והנה עתה נבאר בענין זה, באור מספיק ונפרש מה שבו מתדמים זה לזה ומה שבו מתחלפים זה מזה. אדם הראשון קדם חטאו היה במצב עליון מאד ממה שהוא האדם עתה, ומדרגת האנושיות לפי המצב ההוא היתה מדרגה נכבדת מאד ראוי למעלה רמה נצחית, כמו שזכרנו. ואילו לא היה חוטא, היה משתלם, ומתעלה עוד עילוי על עילוי, והנה באותו המצב הטוב היה לו להוליד תולדות, מספר משוער מחכמתו ית``ש, על פי אמיתת מה שראוי לשלמות הנהנים בטובו ית``ש, והיו כולם נהנים עמו בטוב ההוא. ואמנם התולדות האלה שהיה ראוי שיוליד, נגזרו ושוערו מלפניו ית``ש, משערות בהדרגות מיוחדות, פירוש שיהיה בהם ראשים ונטפלים, שרשים וענפים נמשכים זה אחר זה בסדר מיוחד, כאילנות וענפיהם, ומספר האילנות ומספר הענפים הכל משוער בתכלית הדקדוק. והנה, בחטאו, ירד מאד ממדרגתו, ונכלל בו מן החושך והעכירות שעור גדול, וכמו שזכרנו, וכלל המין האנושי ירד ממדרגתו, ועמד במדרגה שפילה מאד, בלתי ראויה למעלה הרמה הנצחית שהתעתד לה בראשונה, ולא נשאר מוכן ומזומן אלא למדרגה פחותה ממנו פחיתות רב, ובבחינה זאת הוליד תולדות בעולם כולם במדרגה שפלה שזכרנו. ואמנם, אעפ``כ, לא חדל מהמצא בכלל מדרגת המין האנושי מצד שרשו האמיתי, בחינה עליונה מן הבחינה שהיה המין הזה אז בזמן קלקולו, ולא נדחה אדם הראשון לגמרי, שלא יוכל לשוב אל המדרגה העליונה, אבל נמצא בפועל במדרגה השפלה, ובבחינה כחנית אל המדרגה העליונה. והנה נתן האדון ברוך הוא, לפני התולדות ההם שנמצאו באותו הזמן, את הבחירה, שיתחזקו, וישתדלו להתעלות מן המדרגה השפלה ולשים עצמם במדרגה העליונה, והניח להם זמן לדבר, כמו ששיערה החכמה העליונה היותו נאות להשתדלות הזה, ועל דרך מה שמנחת לנו עתה, לשנהיה משיגים השלימות והמדרגה בקבוץ בני העולם הבא, כמו שזכרנו לעיל, כי הנה כל מה שהוא השתדלות צריך שיהיה לו גבול. והנה ראתה החכמה העליונה היות ראוי, שזה ההשתדלות יחולק לשרשיי וענפיי, פירוש שיהיה בתחילה זמן ההשתדלות לשורשים שבתולדות ואח``כ לענפים שבהם, והיינו כי המין האנושי כולו היה צריך עדיין שיקבע ענינו, כראוי ויתוקן מן הקלקולים שנהיו בו, ולפי סדר ההדרגה הנה היה ראוי שיקבעו בראשונה שרשיהם וראשיהם של תולדות האדם, לעמוד במדרגה מתוקנת, ויעמדו בה הם וענפיהם, כי הענפים ימשכו תמיד אחר השורש. והנה הוגבל הזמן להשתדלות השרשי הזה, שמי שיזכה מכלל הנמצאים, באותם הזמנים שהיה שער זה נפתח, והיה בידם להגיע לזה הענין, ויכין את עצמו כראוי, יקבע לשורש אחד טוב ויקר, מוכן למעלה הרמה, הראויה למי שהוא אדם במצב הטוב, ולא אדם במצב המקולקל, וכן ישיג שינתן לו להוציא תולדותיו הראויין לו כלם בבחינתו פרוש באותו המדרגה והמצב שכבר השיג הוא בשרשיותו. והיה הזמן הזה מאדם הראשון עד זמן הפלגה, והנה כל אותו הזמן לא חדלו צדיקים דורשים האמת לרבים, כגון חנוך, מתושלח, שם ועבר - ומזהירים אותם שיתקנו את עצמם וכיון שנתמלאה סאתם של הבריות, דהיינו בזמן הפלגה, שפט במדת משפטו ית``ש היות ראוי שיגמר זמן ההשתדלות השורשיי, והיה קיצם של הדברים שיקבעו מה שראוי להקבע בבחינת השרשים, לפי מה שנתגלגל ונהיה עד עת הקץ ההוא. ואז השגיח ית``ש על כל בני האדם, וראה כל המדרגות שהיה ראוי שיקבעו בם האנשים ההם, כפי מעשיהם וקבעם בם, בבחינתם השרשית, כמו שזכרנו. והנה, כפי מה שהונחו הם, כן נגזר עליהם שיהיו מוציאים התולדות, כפי מה שכבר שוער שהיה ראוי לשורש ההוא, ונמצאו כלם מינים קבועים בעולם, כל אחד בחוקו וטבעו, ככל שאר המינים שבבריות, וניתן להם להוציא תולדותיהם בחוקם ובבחינתם ככל שאר המינים. ואמנם נמצאו כלם לפי המשפט העליון, ראויים להשאר במדרגה השפלה האנושית שהגיעו לה אדם הראשון ותולדותיו מפני החטא, ולא גבוהים מזה כלל, ואברהם לבדו נבחר במעשיו ונתעלה, ונקבע להיות אילן מעולה ויקר, כפי מציאות האנושיות במדרגה העליונה, וניתן לו להוציא ענפיו כפי חוקו. ואז נתחלק העולם לע` אומות כל אחת מהן במדרגה ידועה, אבל כולם בבחינת האנושיות בשפלותו, וישראל בבחינת האנושיות בעלויו. והנה אחר הענין הזה, נסתם שער השרשים והתחיל הגלגול וההנהגה בענפים, כל אחד לפי ענינו, ונמצא, שאע``פ שלכאורה נראה ענינו עתה וענין הקודמים שוה, באמת אינו כך, אלא עד הפלגה היה הזמן לשרשי האנושיות, ונתגלגלו הדברים בבחינה זו, וכשהגיע קץ זמן זה, נקבע הדבר כפי המשפט והתחיל זמן אחר, שהוא זמן הענפים שעודנו בו עתה. ומרב טובו וחסדו ית``ש גזר ונתן מקום אפילו לענפי שאר אומות העולם, שבבחירתם ובמעשיהם יעקרו עצמם משרשם, ויכללו בענפיו של אברהם אבינו ע``ה, אם ירצו, והוא מה שעשה ית``ש לאברהם אבינו ע``ה אב לגרים, ואמר לו: ``ונברכו בך כל משפחות האדמה``, ואולם אם לא ישתדלו בזה, ישארו תחת אילנותיהם השרשיים כפי עניינם הטבעי. וצריך שתדע, שכמו שכלל תולדות האדם מתחלק לאילנות שרשיים וענפיהם עמהם, כמו שזכרנו כן כל אילן ואילן בפני עצמו, יבחנו בו הענפים הראשיים שמהם נמשכים ומתפרטים כל שאר הפרטים. ואמנם, ענפי אילנו של אברהם אבינו ע``ה הכוללים, הנה הם עד שישים רבוא, שהם אותם שיצאו ממצרים, ונעשית מהם האומה הישראלית, ולהם נחלקה ארץ ישראל וכל הבאים אחריהם נחשבים פרטים ותולדות הענפים, הכוללים האלה, והנה לאלה ניתנה התורה, ואז נקרא שעמד אילן זה על פרקו. ואולם חסד גדול עשה הקב``ה עם כל האומות, שתלה דינם עוד עד זמן מתן תורה, והחזיר את התורה על כלם שיקבלוה, ואם היו מקבלים אותה עדיין היה אפשר להם שיתעלו ממדרגתם השפלה, וכיון שלא רצו אז נגמר דינם לגמרי, ונסתם השער בפניהם סתום שאין לו פתיחה, ואך זה נשאר לכל איש ואיש מן הענפים בפרטיהם שיתגייר בעצמו ויכנס בבחירתו תחת האילן של אברהם אבינו. ואולם לא היה הגזירה להאביד אומות אלה, אבל היתה הגזירה שישארו במדרגתם השפלה, שזכרנו והוא מין אנושיות שהיה ראוי שלא ימצא אלו לא חטא אדם הראשון, והוא בחטאו גרם לו שימצא, ואמנם, כיון שיש בהם בחינה אנושיית, אע``פ שהיא שפלה רצה הקב``ה שיהיה להם מעין מה שראוי לאנושיות האמיתית, והיינו שיהיה להם נשמה כעין נשמות ישראל, אע``פ שאין מדרגתה מדרגת נשמות בני ישראל, אלא שפלה מהם הרבה, ויהיו להם מצוות יקנו בהם הצלחה גופנית ונפשית, ג``כ כפי מה שראוי לבחינתם והן מצוות בני נח. והנה מתחילת הבריאה נזמנו כל הדברים להיות כך, אם יהיה שיחטא האדם, וכמו שנבראו כל שאר ההזקים והענשים על תנאי, וכמאמרם ז``ל. ואולם לעוה``ב לא תמצאנה אומות זולת ישראל, ולנפש חסידי אוה``ע ינתן מציאות בבחינה נוספת ונספחת על ישראל עצמם ויהיו נטפלים להם כלבוש הנטפל לאדם, ובבחינה זו יגיע להם מה שיגיע מן הטוב, ואין בחוקם שישיגו יותר מזה כלל. והנה בשעה שנחלק העולם כך שם הקב``ה שבעים פקידים מסוג המלאכי שיהיו הם הממונים על אוה``ע ומשקיפים עליהם, ומשגיחים על עניניהם, והוא ית``ש לא ישגיח עליהם אלא בהשגחה כללית, והשר הוא ישגיח עליהם בהשגחה פרטית, בכח שמסר לו האדון ברוך הוא, ועל דבר זה נאמר רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה (עמוס ג`) ואמנם לא מפני זה תעדר חס ושלום ידיעתו ית``ש בפרטיהם, כי הכל צפוי וגלוי לפניו ית``ש מעולם, אבל הענין הוא שאינו משגיח ומשפיע לפרטיהם, ודבר זה תבינהו במה שנבאר עוד לפנים בסייעתא דשמיא. ואולם במעשיהם של ישראל תלה האדון ברוך הוא, תקון כל הבריאה ועלוייה כמו שזכרנו, ושעבד כביכול את הנהגתו לפעלם להאיר ולהשפיע או להסתר ולהעלם, ח``ו על פי מעשיהם אך מעשה האומות לא יוספו ולא יגרעו במציאות הבריאה ובגילויו ית``ש, או בהסתרו אבל ימשיכו לעצמם תועלת או הפסד אם בגוף ואם בנפש, ויוספו כח בשר שלהם או יחלישוהו.
בענין ישראל ואומות העולם רבי משה חיים לוצאטו זצ``ל מן העניינים העמוקים שבהנהגתו ית``ש, הוא ענין ישראל ואומות העולם, שמצד הטבע האנושי נראה היותם שוים באמת, ומצד עניני התורה הם שונים שינוי גדול, ונבדלים כמינים מתחלפים לגמרי, והנה עתה נבאר בענין זה, באור מספיק ונפרש מה שבו מתדמים זה לזה ומה שבו מתחלפים זה מזה. אדם הראשון קדם חטאו היה במצב עליון מאד ממה שהוא האדם עתה, ומדרגת האנושיות לפי המצב ההוא היתה מדרגה נכבדת מאד ראוי למעלה רמה נצחית, כמו שזכרנו. ואילו לא היה חוטא, היה משתלם, ומתעלה עוד עילוי על עילוי, והנה באותו המצב הטוב היה לו להוליד תולדות, מספר משוער מחכמתו ית``ש, על פי אמיתת מה שראוי לשלמות הנהנים בטובו ית``ש, והיו כולם נהנים עמו בטוב ההוא. ואמנם התולדות האלה שהיה ראוי שיוליד, נגזרו ושוערו מלפניו ית``ש, משערות בהדרגות מיוחדות, פירוש שיהיה בהם ראשים ונטפלים, שרשים וענפים נמשכים זה אחר זה בסדר מיוחד, כאילנות וענפיהם, ומספר האילנות ומספר הענפים הכל משוער בתכלית הדקדוק. והנה, בחטאו, ירד מאד ממדרגתו, ונכלל בו מן החושך והעכירות שעור גדול, וכמו שזכרנו, וכלל המין האנושי ירד ממדרגתו, ועמד במדרגה שפילה מאד, בלתי ראויה למעלה הרמה הנצחית שהתעתד לה בראשונה, ולא נשאר מוכן ומזומן אלא למדרגה פחותה ממנו פחיתות רב, ובבחינה זאת הוליד תולדות בעולם כולם במדרגה שפלה שזכרנו. ואמנם, אעפ``כ, לא חדל מהמצא בכלל מדרגת המין האנושי מצד שרשו האמיתי, בחינה עליונה מן הבחינה שהיה המין הזה אז בזמן קלקולו, ולא נדחה אדם הראשון לגמרי, שלא יוכל לשוב אל המדרגה העליונה, אבל נמצא בפועל במדרגה השפלה, ובבחינה כחנית אל המדרגה העליונה. והנה נתן האדון ברוך הוא, לפני התולדות ההם שנמצאו באותו הזמן, את הבחירה, שיתחזקו, וישתדלו להתעלות מן המדרגה השפלה ולשים עצמם במדרגה העליונה, והניח להם זמן לדבר, כמו ששיערה החכמה העליונה היותו נאות להשתדלות הזה, ועל דרך מה שמנחת לנו עתה, לשנהיה משיגים השלימות והמדרגה בקבוץ בני העולם הבא, כמו שזכרנו לעיל, כי הנה כל מה שהוא השתדלות צריך שיהיה לו גבול. והנה ראתה החכמה העליונה היות ראוי, שזה ההשתדלות יחולק לשרשיי וענפיי, פירוש שיהיה בתחילה זמן ההשתדלות לשורשים שבתולדות ואח``כ לענפים שבהם, והיינו כי המין האנושי כולו היה צריך עדיין שיקבע ענינו, כראוי ויתוקן מן הקלקולים שנהיו בו, ולפי סדר ההדרגה הנה היה ראוי שיקבעו בראשונה שרשיהם וראשיהם של תולדות האדם, לעמוד במדרגה מתוקנת, ויעמדו בה הם וענפיהם, כי הענפים ימשכו תמיד אחר השורש. והנה הוגבל הזמן להשתדלות השרשי הזה, שמי שיזכה מכלל הנמצאים, באותם הזמנים שהיה שער זה נפתח, והיה בידם להגיע לזה הענין, ויכין את עצמו כראוי, יקבע לשורש אחד טוב ויקר, מוכן למעלה הרמה, הראויה למי שהוא אדם במצב הטוב, ולא אדם במצב המקולקל, וכן ישיג שינתן לו להוציא תולדותיו הראויין לו כלם בבחינתו פרוש באותו המדרגה והמצב שכבר השיג הוא בשרשיותו. והיה הזמן הזה מאדם הראשון עד זמן הפלגה, והנה כל אותו הזמן לא חדלו צדיקים דורשים האמת לרבים, כגון חנוך, מתושלח, שם ועבר - ומזהירים אותם שיתקנו את עצמם וכיון שנתמלאה סאתם של הבריות, דהיינו בזמן הפלגה, שפט במדת משפטו ית``ש היות ראוי שיגמר זמן ההשתדלות השורשיי, והיה קיצם של הדברים שיקבעו מה שראוי להקבע בבחינת השרשים, לפי מה שנתגלגל ונהיה עד עת הקץ ההוא. ואז השגיח ית``ש על כל בני האדם, וראה כל המדרגות שהיה ראוי שיקבעו בם האנשים ההם, כפי מעשיהם וקבעם בם, בבחינתם השרשית, כמו שזכרנו. והנה, כפי מה שהונחו הם, כן נגזר עליהם שיהיו מוציאים התולדות, כפי מה שכבר שוער שהיה ראוי לשורש ההוא, ונמצאו כלם מינים קבועים בעולם, כל אחד בחוקו וטבעו, ככל שאר המינים שבבריות, וניתן להם להוציא תולדותיהם בחוקם ובבחינתם ככל שאר המינים. ואמנם נמצאו כלם לפי המשפט העליון, ראויים להשאר במדרגה השפלה האנושית שהגיעו לה אדם הראשון ותולדותיו מפני החטא, ולא גבוהים מזה כלל, ואברהם לבדו נבחר במעשיו ונתעלה, ונקבע להיות אילן מעולה ויקר, כפי מציאות האנושיות במדרגה העליונה, וניתן לו להוציא ענפיו כפי חוקו. ואז נתחלק העולם לע` אומות כל אחת מהן במדרגה ידועה, אבל כולם בבחינת האנושיות בשפלותו, וישראל בבחינת האנושיות בעלויו. והנה אחר הענין הזה, נסתם שער השרשים והתחיל הגלגול וההנהגה בענפים, כל אחד לפי ענינו, ונמצא, שאע``פ שלכאורה נראה ענינו עתה וענין הקודמים שוה, באמת אינו כך, אלא עד הפלגה היה הזמן לשרשי האנושיות, ונתגלגלו הדברים בבחינה זו, וכשהגיע קץ זמן זה, נקבע הדבר כפי המשפט והתחיל זמן אחר, שהוא זמן הענפים שעודנו בו עתה. ומרב טובו וחסדו ית``ש גזר ונתן מקום אפילו לענפי שאר אומות העולם, שבבחירתם ובמעשיהם יעקרו עצמם משרשם, ויכללו בענפיו של אברהם אבינו ע``ה, אם ירצו, והוא מה שעשה ית``ש לאברהם אבינו ע``ה אב לגרים, ואמר לו: ``ונברכו בך כל משפחות האדמה``, ואולם אם לא ישתדלו בזה, ישארו תחת אילנותיהם השרשיים כפי עניינם הטבעי. וצריך שתדע, שכמו שכלל תולדות האדם מתחלק לאילנות שרשיים וענפיהם עמהם, כמו שזכרנו כן כל אילן ואילן בפני עצמו, יבחנו בו הענפים הראשיים שמהם נמשכים ומתפרטים כל שאר הפרטים. ואמנם, ענפי אילנו של אברהם אבינו ע``ה הכוללים, הנה הם עד שישים רבוא, שהם אותם שיצאו ממצרים, ונעשית מהם האומה הישראלית, ולהם נחלקה ארץ ישראל וכל הבאים אחריהם נחשבים פרטים ותולדות הענפים, הכוללים האלה, והנה לאלה ניתנה התורה, ואז נקרא שעמד אילן זה על פרקו. ואולם חסד גדול עשה הקב``ה עם כל האומות, שתלה דינם עוד עד זמן מתן תורה, והחזיר את התורה על כלם שיקבלוה, ואם היו מקבלים אותה עדיין היה אפשר להם שיתעלו ממדרגתם השפלה, וכיון שלא רצו אז נגמר דינם לגמרי, ונסתם השער בפניהם סתום שאין לו פתיחה, ואך זה נשאר לכל איש ואיש מן הענפים בפרטיהם שיתגייר בעצמו ויכנס בבחירתו תחת האילן של אברהם אבינו. ואולם לא היה הגזירה להאביד אומות אלה, אבל היתה הגזירה שישארו במדרגתם השפלה, שזכרנו והוא מין אנושיות שהיה ראוי שלא ימצא אלו לא חטא אדם הראשון, והוא בחטאו גרם לו שימצא, ואמנם, כיון שיש בהם בחינה אנושיית, אע``פ שהיא שפלה רצה הקב``ה שיהיה להם מעין מה שראוי לאנושיות האמיתית, והיינו שיהיה להם נשמה כעין נשמות ישראל, אע``פ שאין מדרגתה מדרגת נשמות בני ישראל, אלא שפלה מהם הרבה, ויהיו להם מצוות יקנו בהם הצלחה גופנית ונפשית, ג``כ כפי מה שראוי לבחינתם והן מצוות בני נח. והנה מתחילת הבריאה נזמנו כל הדברים להיות כך, אם יהיה שיחטא האדם, וכמו שנבראו כל שאר ההזקים והענשים על תנאי, וכמאמרם ז``ל. ואולם לעוה``ב לא תמצאנה אומות זולת ישראל, ולנפש חסידי אוה``ע ינתן מציאות בבחינה נוספת ונספחת על ישראל עצמם ויהיו נטפלים להם כלבוש הנטפל לאדם, ובבחינה זו יגיע להם מה שיגיע מן הטוב, ואין בחוקם שישיגו יותר מזה כלל. והנה בשעה שנחלק העולם כך שם הקב``ה שבעים פקידים מסוג המלאכי שיהיו הם הממונים על אוה``ע ומשקיפים עליהם, ומשגיחים על עניניהם, והוא ית``ש לא ישגיח עליהם אלא בהשגחה כללית, והשר הוא ישגיח עליהם בהשגחה פרטית, בכח שמסר לו האדון ברוך הוא, ועל דבר זה נאמר רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה (עמוס ג`) ואמנם לא מפני זה תעדר חס ושלום ידיעתו ית``ש בפרטיהם, כי הכל צפוי וגלוי לפניו ית``ש מעולם, אבל הענין הוא שאינו משגיח ומשפיע לפרטיהם, ודבר זה תבינהו במה שנבאר עוד לפנים בסייעתא דשמיא. ואולם במעשיהם של ישראל תלה האדון ברוך הוא, תקון כל הבריאה ועלוייה כמו שזכרנו, ושעבד כביכול את הנהגתו לפעלם להאיר ולהשפיע או להסתר ולהעלם, ח``ו על פי מעשיהם אך מעשה האומות לא יוספו ולא יגרעו במציאות הבריאה ובגילויו ית``ש, או בהסתרו אבל ימשיכו לעצמם תועלת או הפסד אם בגוף ואם בנפש, ויוספו כח בשר שלהם או יחלישוהו.