למוטי, זו טחינת מים
כיוון שלא נעשה שום דבר ברצינות (לכך צריך הרבה מאוד מאוד כסף שאין לאף אחד, וזו הזנחה של האגודה משך שנים רבות, כדי לקחת עורך דין המומחה בדינים כאלו ולא איזה כלומניק). לגבי תו-התקן , בחטא נולד, כיוון שהמגמה המקורית היתה להוריד את האחריות מהמורים לפי חוזר המנכ"ל ולהעבירו למי שמדריך את הטיול. כשאני קראתי להילחם בזה לפני שהעבירה תהפוך לחוק, צחקו עלי, והנה כעת הסתובב הגלגל. כי הרי ידוע שמשרד האי-חינוך מוביל בעבירות הפליליות של ניהול טיולים ללא מורה דרך מוסמך, מאז קום המדינה. לגבי הדרכת טיולים לבתי ספר, אני מניח שמול רוב הכותבים פה אני הדרכתי בתי ספר לפני שהם נולדו. מי שאוהב לטייל ומטייל משחר נעוריו ומי שמתעניין בספרות של ידיעת הארץ ויש לו כשרון הדרכה יחד עם האהבה להדריך ולהנחיל, מסוגל בהחלט להדריך גם בתי ספר וגם נכים וגם בעיר וגם בכפר וגם בהר וגם במדבר. מטבע הדברים שאנשים מתבגרים ומפסיקים להדריך בתי ספר, וכך יש כל העת מורי-דרך צעירים עבור בתי הספר. לגבי המאבק, אין למורי הדרך אלא להלין על עצמם. מספר פעמים רב קראו למורי הדרך למאבק, אולם כולם שועלים-בודדים ולא נוטים להתאחד אפילו לא למטרת פרנסה, וכך קריאות שלו היו ללא מענה. קריאות לפעול עם משרד התיירות נגד בלתי מוסמכים, לא נענו אלא על ידי שניים-שלושה. ניסיתי לזום פעילות במצדה, שני מורי הדרך שהיו איתי, פשוט נמלטו כאשר התחלתי לפנות לאנשים שמדריכים קבוצות ולהודיע להם שהם עוברים על החוק, ולצלם אותם כדי להעביר תלונה למשרד התיירות, וכו, שני מורי הדרך אמרו שהם מתביישים לעשות זאת ונמלטו. השבוע הייתי עם חברים ברמת הגולן. באיזור תוואפיק היו מספר כיתות עם אנשים בחולצות אגד תיור בלי תעודות ומתחזים אחרים למדריכים בלי תעודות ורק לאחד מסך כל כ-10 היתה תעודת תו-תקן המצחיקה. והם הדריכו ילדים מכיתות ז-ח, האוטובוסים הביאו אותם עד הכניסה לחורבת תוואפיק, משם הם ירדו למצפור הכנרת (ליד מוצב הסורי) משם לעין תוואפיק ומשם לתותחי נברון ומשם לעין שווירח, אנדרטת הטייסים ולכביש אל האוטובוסים. מסלול של כארבעה ק"מ, רובו בירידה יחסית קל ונח. אנחנו עסקנו בעיקר בצילום באמצעות חצובות ולכן לא ענין אותנו מה נעשה סביבנו, אבל שמתי לב שאף אחד מהמתחזים למדריכים לא סיפר לנוער על שחרור הנחלים הנמצא בעין תוואפיק לרוב, משם הם דהרו אל תותחי נברון, הסבר קצרצר והם דוהרים במורד, ואז הם פתאום שוברים ימינה (לכיוון מבוא חמה) במקום שמאלה אל תוואפיק-פוקה. ואני רואה אותם כיתה אחרי כיתה הולכים ימינה. התבטאתי בקול רם,כמנהגי, והמורה של הכתה האחרונה הגיבה שזה לא יפה להעביר ביקורת. עניתי לה שהם הולכים הפוך לכיוון הרצוי להם ושתביט על השילוט, תשובתה היתה שלשם כך יש מדריך, היא לא צריכה להבין ולא מבינה במפה, והיא סומכת על המדריך של משרד החינוך...... וגם הכתה הזו הצטרפה לשיירה הארוכה של העולים לכיוון מבוא-חמה. כעבור כשעתיים כאשר סיימנו את הצילומים בעין-שווירח (האתר, צפרדעים, שפיריות, דגיגונים), הרמתי משקפת וראיתי את טור ההולכים חזר מהמסלול למבוא חמה, והם יורדים בדרך המאוד לא נעימה של קיצור לג'יפים (העיקר שלא ידעו שטעו וחזרו על עקבותיהם) אל תוואפיק אל פוקה, אל הדרך הלבנה (מסלול ירוק), אנחנו צילמנו את האתר של אנדרטת הטייסים וכשיצאנו לכביש, שזה בערך ארבע שעות אחרי שדיברנו איתם, והם עדיין לא בעין-שווירח....... תו-תקן, אלק.
קח את זה באיזי קשה להילחם נגד דעות קדומות שמקורן שמקורן יכול להיות לא תמיד תמים.