התשובה הטובה ביותר לענין בזבוז הקול
כל כך הרבה דובר בפורום שלנו על החשש של תומכי תפנית מבזבוז הקול שלהם. אז להלן מאמר של אורי הייטנר, שלדעתי הוא התשובה המנוסחת בצורה הטובה ביותר לקושייה הזאת. קראו והפנימו. מתוך אתר האינטרנט של תפנית
http://tafnit.org/apage/3994.php א א ב ז ב ז א ת ק ו ל י רוב מוחלט של חברי אורטל הצביעו ב-99' ל"דרך השלישית". זה לא עזר לה. היא לא עברה את אחוז החסימה. לאחר מכן, באו אליי חברים בטרוניה, ש"בגללי" הם בזבזו את הקול. מלבד זאת שלא קיבלתי את טענת ה"בגללך" (הרי זו הצבעה חופשית, אישית), גם את טענת "בזבוז הקול" לא קיבלתי. אני, בכל אופן, לא חשתי כך. חשתי צער ואכזבה על הכישלון, אך לא חשתי שבזבזתי את קולי. בזבזו את קולם אלה שתמכו בדרך, אך בשל הסקרים והחשש מפני "בזבוז הקול" בחרו במפלגה שאינם תומכים בדרכה והמפלגה שבדרכה הם תומכים לא עברה את אחוז החסימה. הם בזבזו את הקול, בכך שהפכו את הסקרים לנבואה שהגשימה את עצמה. בבחירות הקרובות אתמוך ב"תפנית", בראשות עוזי דיין. על פי הסקרים, היא אינה עוברת את אחוז החסימה. בסקרים האופטימיים היא כבר מדגדגת את אחוז החסימה. רבים שואלים אותי אם איני מבזבז את קולי. איני מבזבז את קולי ולא אבזבז את קולי. אשתמש בקולי בצורה הרציונאלית ביותר. אני תומך ברשימה אחת. אין אף רשימה אחרת שאני רואה בה "רע במיעוטו". האפשרויות העומדות בפניי הן החרמת הבחירות, הצבעה בעד מפלגה שאיני תומך בה, או תמיכה ב"תפנית". באלו משלוש האפשרויות הללו אנצל את קולי בצורה הרציונאלית ביותר? החרמת הבחירות היא, כמובן, בזבוז הקול. אחת לארבע שנים יש לי הזדמנות להשפיע על הרכב הכנסת, על זהות הממשלה וראשה, על פניה של מדינת ישראל. אי מימוש ההזדמנות הזאת, אי מימוש הזכות הזאת, היא בזבוז קול. אפשרות זו כלל אינה עולה על דעתי. הצבעה בעד מפלגה שאיני תומך בה, ושאיתי או בלעדיי תכנס בלאו הכי לכנסת, היא בזבוז משווע. לא אבזבז את קולי, כיוון שאשתמש בו בניסיון להכניס לכנסת את המפלגה שבה אני תומך. לשם כך יש לי זכות להטיל פתק בקלפי. אני מתייחס ברצינות רבה להצבעתי ורואה את הפתק שלי כפתק המכריע. אני מתייחס אליו כאל הפתק היחיד שיכריע האם "תפנית" תכנס לכנסת או לא. הסיכוי ש"תפנית" תבחר תלוי בדבר אחד – שמספר מספיק של תומכיה החוששים "לבזבז את קולם" יצביעו בעדה. אני אחד התומכים הללו. בהצבעתי תוכרע כניסתה של "תפנית" לכנסת. בהצבעתי, ובהצבעת שכמותי. לא אבזבז את קולי בהכנסתו של המועמד ה-40 ב"קדימה" (מי זה?), או המועמד ה-20 של מפלגת העבודה (מישהו יודע מי זה?) או המועמדת ה-18 של הליכוד. אני יודע מי זאת – נעמי בלומנטל. אני מתייחס לפתק שלי, כאל זה שיקבע האם עוזי דיין יבחר לכנסת או נעמי בלומנטל. **** עם העלאת אחוז החסימה, לא תהיינה עוד סיעות קטנות מ-3 מנדטים. מפלגה שתעבור את אחוז החסימה, תכניס 3 ח"כים. כיוון שאני רואה בקול שלי את הקול המכריע האם "תפנית" תעבור את אחוז החסימה, זה הקול שיכריע אם לא יהיה כל ייצוג ל"תפנית" או שהיא תיוצג בשלושה מנדטים, ובסבירות גבוהה – בשר בממשלה. זו אחריות גדולה, וודאי שלא אבזבז את קולי על הצבעה אחרת, שמבחינתי היא הצבעת סרק. אם "תפנית" תכנס לכנסת, יבחר עוזי דיין, מנהיג שאני מאמין בו, ביושרו האישי והציבורי ובדרך שהוא מייצג בתחום האחריות החברתית, בתחום החיבור בין חילונים ודתיים ומניעת השסע בעם ובתחום המדיני / ביטחוני (גם אם אני חלוק עליו בנקודות מסוימות). עוזי דיין הוא בעיניי מותג של מנהיגות אחראית ואמינה. יתכן שבזכות קולי הוא יהיה שר בממשלת ישראל. המועמדת השנייה היא אתי פרץ, מי שהיתה שנים רבות יו"ר העובדים הסוציאליים ואחת המנהיגות המרכזיות במאבקים החברתיים בישראל, בשנים האחרונות. הקול שלה חיוני ביותר בשיח החברתי בכנסת. בפתק שאטיל לקלפי, אנסה להכניס אותה לכנסת. המועמד השלישי הוא הרב יהודה גלעד מקיבוץ לביא, ראש ישיבת ההסדר מעלה גלבוע. הרב גלעד הוא אחד הבולטים ביותר בכל תהליכי השיח, הבירור וקרוב הלבבות בין חילונים ודתיים וההגעה להסכמות ביניהם. הוא יצר את החיבור בין "המדרשה" ב"אורנים" לישיבת הקיבוץ הדתי מעלה גלבוע, שהולידה את בית המדרש "ניגון" בו למדתי. הוא היה אחד מראשי מימ"ד (המפלגה הדתית המתונה) ואף כיהן מטעמה בכנסת, אך פרש לאחר שמימ"ד הפכה סרח עודף של מפלגת העבודה. כיוון שאני רואה בקרע בין חילונים ודתיים את הסכנה החמורה ביותר לחברה הישראלית (עמונה עלולה להיות הקדמה לפרומו), חשוב לי לסייע לאדם מתון ושקול כמו הרב גלעד להיכנס לכנסת. ביום ג' הבא לא אבזבז את קולי. אצביע בעד "תפנית". אצביע פ. ש ב ת ש ל ו ם ! אורי ה'.