בעניין אותיות בגד כפת

LINSEY

New member
בעניין אותיות בגד כפת

האם מישהו יודע למה האותיות גדת לא מקבלות דגש כמו שצריך ולמעשה רק האותיות ב ג ופ מקבלות דגש (השואל יודע את התשובה) העניין הוא לדיון!
 

uriozmor

New member
לדיון באמת

הן כן מקבלות דגש כמו שצריך, לפחות אם המנקד יודע את מלאכתו, אבל בהגייה אין היום הבדל בין גד"ת קשות לרפות (אם כבר, היה לך לומר שהן לא מאבדות דגש כמו שצריך, כי ההגייה שלהן תמיד קשה, כאילו היו תמיד דגושות). לגבי הסיבה, זו חתיכת שאלה. היום מקובל שבתקופת המקרא היה הבדל בהגייה בין גד"ת רפות לקשות ובמהלך הדורות הוא הלך ונמחק - אולי בהשפעת לשונות אחרות שדוברו בפי יהודים וסביבם, ואולי בתהליך פונטי פנימי, זו באמת סוגיה שצריך לבדוק - אם כי לא במידה שווה בכל קהילות היהודים ולא בזמן אחד. על כל פנים ועד הלשון העברית ביטל את הצורך להבחין בהגייה בין גד"ת קשות לרפות כבר בשנות הארבעים, אם איני טועה.
 

lordgino

New member
בפינתו של אבשלום קור היום

בגל"צ הוא התייחס לת' הדגושה. יהודי אשכנז ביטאו ת' רפה כ-S ות' דגושה כ-T. למשל, "בעל בית", נשמע כך: "Balebus" ואילו צורת הריבוי, "בעלי בתים" נשמעת כך: "Balebutim". צורת ההגיה הספרדית אינה כזו, ולכן אנו לא מדברים כך.
 

uriozmor

New member
נכון

ובאמת נראה לי שנוהגים להפריד בעניין הדיגוש הקל בין ג"ד לתי"ו, אולי בזכות אבותינו האשכנזים. בכל זאת לקחנו מהם כמה קווי הגייה, למשל הצד"י, ולמשל אבא שלי שנים אמר "חס וחולילה", ישמור השם.
 
למעלה