בעל עצבני- מה עושים
שלום לכל חברי הפורום
אני ובעלי נשואים כמעט שנתיים, בהליכים של רכישת הדירה, היו לנו מתחים וויכוחים סביב הנושא זה, כאשר לא אהבתי את הבית שהיה מוצא חן בעיניו, הייתי מאוד נסארת שאין אנחנו יכולים לגבש דעה משותפת על בית כזה או אחר . עד שיום אחד בעלי אהב מאוד דירה מסויימת ואני ההפך, כל אחד ניסה לומר את דעתו כאשר בעלי התבצר בעמדה שחייבם לקנות, לזה עניתי שאם נקנה אזי אני לא גרה בדירה הזאת. הוא נורא התעצבן ואמר שאני אגואיסטית שחושבת רק על עצמי. מה שהפריעה לו לטענתו שאמרתי את המילה אני ולא אנחנו. הוא הסיק מסכנה מהאמירה שאני מתכננת את חיי לבד.
לקחתי את השיחה הזאת לתשומת לבי, ו" השתפרתי" כעת אם נוגעים בנושא שהינו משותף לשנינו אני דואגת לדבר בלשון רבים.( אין לי עם זה בעיה בסך הכל נראה שההערה שלו הייתה נכונה).
לעומת זאת אתמול בערב בעת שבעלי משוחח עם חברו לגבי האירוח אצלינו בבית , שמעתי שבעלי מתכנן את האירוח לפי לו"ז שלו, לפיו אם יסתדר לו אזי נקבע בהתאם. מכוון שהאירוח אצלינו בבית וחברו צריך להגיע אלינו עם אישתו, התעניינתי מדוע לא לקח בחשבון את הלו"ז שלי, לטענת בעלי אני חייבת שיזכירו את שמי בכל שיחה. אציין כי בעלי דבר איתי בטונים גבוהים, ובעצבנות זרק שלט על השולחן, ופשוט לא נתן לי להבהיר את עצמי, קטע אותי באמצע המשפטים . הרגשתי שאין לי עם מי לשוחח, הייתי חנוקה עד שהתרפצתי בבכי, הוא ניגש אלי ואמר שאני מציגה את עצמי קורבן.
אחרי שהרוחות נרגעו אמרתי לו שהוא מפגין חוסר הערכה ללוח זמנים שלי, ובכך בעצם לא מכבד אותי וכך זה נראה מבפנים ומבחוץ. הסברתי לו שאם יש דברים שנוגעים לשנינו ו מין הראוי ששני הצדדים יהיו שותפים להחלטה.
אני מרגישה אני פוחדת מתגובות של בעלי ( לא מבחינה פיזית) אלא במובן המילולי אני לא יכולה לצפות את התגובות שלו והן מפחידות אותי נורא. אני לא יודעת איך לגשת ולשוחח עימו, מאוד רוצה להבהיר את עצמי שיגיעה מצב שגם הוא יקח לתשומת לבו את הדבירם שמפריעים לי.
אודה לתגובות מניסיון החיים שלכם , איך לדעתכם הסיטואציה נראית בעניים שלכם
בקשתי הקטנה היא לא להפנות אותי לייעוץ זוגי , ברצוני לישמוע תגובות מכם , ייעוץ זוגי זה מצב נתון שבכל עת ניתן להשתמש בו.
תודה ויום טוב
שלום לכל חברי הפורום
אני ובעלי נשואים כמעט שנתיים, בהליכים של רכישת הדירה, היו לנו מתחים וויכוחים סביב הנושא זה, כאשר לא אהבתי את הבית שהיה מוצא חן בעיניו, הייתי מאוד נסארת שאין אנחנו יכולים לגבש דעה משותפת על בית כזה או אחר . עד שיום אחד בעלי אהב מאוד דירה מסויימת ואני ההפך, כל אחד ניסה לומר את דעתו כאשר בעלי התבצר בעמדה שחייבם לקנות, לזה עניתי שאם נקנה אזי אני לא גרה בדירה הזאת. הוא נורא התעצבן ואמר שאני אגואיסטית שחושבת רק על עצמי. מה שהפריעה לו לטענתו שאמרתי את המילה אני ולא אנחנו. הוא הסיק מסכנה מהאמירה שאני מתכננת את חיי לבד.
לקחתי את השיחה הזאת לתשומת לבי, ו" השתפרתי" כעת אם נוגעים בנושא שהינו משותף לשנינו אני דואגת לדבר בלשון רבים.( אין לי עם זה בעיה בסך הכל נראה שההערה שלו הייתה נכונה).
לעומת זאת אתמול בערב בעת שבעלי משוחח עם חברו לגבי האירוח אצלינו בבית , שמעתי שבעלי מתכנן את האירוח לפי לו"ז שלו, לפיו אם יסתדר לו אזי נקבע בהתאם. מכוון שהאירוח אצלינו בבית וחברו צריך להגיע אלינו עם אישתו, התעניינתי מדוע לא לקח בחשבון את הלו"ז שלי, לטענת בעלי אני חייבת שיזכירו את שמי בכל שיחה. אציין כי בעלי דבר איתי בטונים גבוהים, ובעצבנות זרק שלט על השולחן, ופשוט לא נתן לי להבהיר את עצמי, קטע אותי באמצע המשפטים . הרגשתי שאין לי עם מי לשוחח, הייתי חנוקה עד שהתרפצתי בבכי, הוא ניגש אלי ואמר שאני מציגה את עצמי קורבן.
אחרי שהרוחות נרגעו אמרתי לו שהוא מפגין חוסר הערכה ללוח זמנים שלי, ובכך בעצם לא מכבד אותי וכך זה נראה מבפנים ומבחוץ. הסברתי לו שאם יש דברים שנוגעים לשנינו ו מין הראוי ששני הצדדים יהיו שותפים להחלטה.
אני מרגישה אני פוחדת מתגובות של בעלי ( לא מבחינה פיזית) אלא במובן המילולי אני לא יכולה לצפות את התגובות שלו והן מפחידות אותי נורא. אני לא יודעת איך לגשת ולשוחח עימו, מאוד רוצה להבהיר את עצמי שיגיעה מצב שגם הוא יקח לתשומת לבו את הדבירם שמפריעים לי.
אודה לתגובות מניסיון החיים שלכם , איך לדעתכם הסיטואציה נראית בעניים שלכם
בקשתי הקטנה היא לא להפנות אותי לייעוץ זוגי , ברצוני לישמוע תגובות מכם , ייעוץ זוגי זה מצב נתון שבכל עת ניתן להשתמש בו.
תודה ויום טוב
