בעל מתעלל

[פוטוגנית1]

לצערי...בצד השני

בעלי, אולי לא ברמה שאתה מספר....לא קראתי לזה התעללות, אבל "צעק" ו"ירד" ו"חנק" אותי -לא פיזית! אבל נפשית.......במשך שנים.תמיד תרצתי לעצמי שזה גם בגל העבר שלו וגם בגלל החוסר סיפוק שלו עם עצמו וחייו , וגם בגלל שאני הייתי "האשה" המפרנסת...היפה..המחייכת...המדברת....המתקשרת עם כולם והא כאילו בצל שלי וגם בגלל עוד אלף סיבות שתרצתי לעצמי, ואף "האשמתי" את עצמי בהתנהגותו..............בקיצור! לא להאמין, באמת לא להאמין, הוא הלך לפסיכיאטר בהמלצת היעוצים שלנו והוא נוטל כדורים במינון לא גבוה כבר במשך 4 חודשים, וכמה שאני קטנת אמונה בנושא ותמיד זילזלתי ולא האמנתי.יש שינוי! הוא פחות חרד, יותר רגוע, מאמין בעצמו, מצא עבודה, מתקשר יותר.............אני לא יודעת אם זה רק בגלל הכדורים אבל 1+1.....................אני חושבת שכדאי לך ללכת לפסיכיאטר, ואם אתה רוצה במסרון אפילו אמליץ לך על שם , לא יקר......., ולנסות! תמיד עדיף לנסות ולא להצליח-אולי, מאשר לא לנסות ולא לדעת אם זה יעזור..............

 

[פרופסור לביא]

אמליץ לך לשתף את אשתך

על כך שאתה מחפש דרכים לפתור את הבעיה. אני מאמין שלטנגו צריך שניים ותמיכתה תעזור לך להתקדם קדימה. לא נראה לי שסדנאות יועילו לך במקרה הזה , אמליץ לך לפנות לטיפול זוגי יחד עם אשתך . לביא

 

[paposhado]

תודה לכל המשיבים

קראתי בעיון. אני בהחלט מתכוון לעשות שימוש במידע. אשתי מודעת למצוקה ולרצון שלי בטיפול. אני נוטה לשלב - קודם כל טיפול שלי (אישי או בקבוצה). אני מבוהל מטיפול פסיכיאטרי ולכן אני נוטה לנסות את הדברים האחרים. אם לא יצליח - אז לפסיכיאטר. ואח"כ טיפול זוגי. תודה רבה לכולכם