בעלי מודאג...

בעלי מודאג...

אתמול בערב שוחחתי עם זהבה על כך שהוא לבד בבית ומשועמם, אך לא ראיתי שהוא מודאג או בדכאון. כנראה דווקא העובדה שהילדים מסתובבים בבית , הם בחופשה, זה מכניס אותו למצב של חוסר מנוחה או חוסר אונים. בתי מביאה חברות והוא כנראה מרגיש לא נעים. הבן גם בבית כי בשלב של מעבר דירה ובעלי מרגיש כך יותר את חוסר היכולת שלו לעשות דברים. היום בתי בישלה צלי עוף והוא אכל בצהריים יחד איתם עוד לפני שחזרתי . זה נתן לי קצת רוגע ובדרך הביתה עשיתי לי שופינג בלי לחץ. אך כששבתי הביתה ראיתי על פניו שהוא לא שמח, משהו מטריד אותו. הלכתי איתו לחדר והוא הצביע על הנייד שלו שהוא לא יודע להשתמש בו ושאל אותי " מה קורה לי? למה אני לא יודע להשתמש בו?" כמובן הייתי צריכה להרגיע אותו. הטענו את המכשיר והראתי לו שוב שלחיצה על מקש אחד בלבד מקשרת אותו אלי. עכשיו אשתדל לתרגל זאת איתו כמה שיותר ולשים מדבקה. אך ניסיתי להבין מאיפה זה בא פתאם. הוא אומר לי " אם יקרה לי משהו..." ניסיתי לדובב אותו אם קרה לו משהו בדרך או התבלבל והוא אמר שלא . אני לא יודעת אולי סתם רצה לדבר אתי ולא ידע איך להתקשר. עכשיו שלחתי אותו להתקלח ושיצא אתי לקניות , דבר שקצת יוציא אותו מהדכאון ואולי יעניין אותו. זהבה יעצה לי להביא מישהו שיהיה איתו אך הוא בטח מאד יכעס ולכן אני עדיין דוחה את הקץ. מקווה שזה יעבור לו ושבאמת יתחיל להשתמש בנייד להתקשר אלי. מאחלת לכולם ערב טוב ונשמע מהחברות על המפגש בפ"ת, טובה
 
../images/Emo24.gifטובה'לה אישך מרגיש שמשהו

לא בסדר איתו ולכן הוא קצת מאוכזב מעצמו, עשית טוב שאת עוזרת לו לא להרגיש כי הוא בסדר.ושתתרגלי איתו בפלפון, אני חושבת שאם את רוצה שהוא יהיה עם משהו תקבעי עם אותו בחור בערב ותשבו על כוס קפה כולכם יחד וכשיבוא למחרת בבוקר כאילו לבקר אותו ואז הוא יתרגל אליו ואפילו הוא יבקש את חברתו אולי. תנסי, בשורות טובות
 

אסתרס

New member
../images/Emo68.gifליאורלילי בעלך במצב בינים

והוא מתחיל לאבד מיומנויות והוא מודע לחוסר האונים שלו, זה מצב מאוד קשה נפשית לו ולסביבה. אני זוכרת ששלמה במצב הזה היה אומר : " אני מרגיש טמבל, לא מבין דברים פשוטים, איך זה שהאיבר הכי מפותח אצלי- המח נפגע " זה היה מכמיש את הלב. השבוע הוא הגיב על אותו משקל , כשליטפתי אותו ואמרתי לו מילות אהבה הוא ענה : " כן כן אני קטנצ"יק" וזה עשה לי צביטה בלב. אבל תגובה כזו אנחנו מקבלים בנדיר נדיר.
 

נילי41

New member
טובה יקירתי

אכן, המצב מדאיג. המחלה מתקדמת בזחילה ופה ושם צצים ומתגלים איים של חוסר שליטה, חוסר מיומנות וכו'. פעולות של יום יום שהוא היה שולט בהן עד עכשיו, לפתע הוא מאבד בהן שליטה. במצב המחלה שלו הוא עדיין מבין שמשהו לא טוב קורה. זה מצב קשה מאד ומתסכל ואכן גורם לרבים לדיכאון ולתסכול רב. הוא דואג שיקרה לו משהו כשהוא לבד בבית והוא לא יצליח להתקשר אליך או לא יידע מה לעשות... זה הזמן שצריך להשתדל ולא להשאיר אותו לבד בבית שעות רבות. זהבה צודקת, הוא צריך מישהו שיהיה איתו. מעין חבר, איש שיחה, מישהו שהוא לא ירגיש שהוא בא להשגיח עליו אלא לארח לו לחברה... לא כדאי לחכות לרגע האחרון, עד שיקרה משהו, צריך להקדים רפואה למכה. למנוע את התקרית מראש... אני יודעת שזה קשה מאוד לבצע אבל עד שלא קורה משהו לא מבינים עד כמה המצב שביר... מאחלת לך שהמצב יישאר יציב עוד הרבה זמן, אבל עלייך להיות מוכנה לכל... איך הולך עם קבוצת התמיכה שלכם? האם באים הרבה משתתפים? מאחלת לכם 'הצלחה' ולבעלך שיצליח להתקשר אליך בנייד שלו ושיצליח להעסיק את עצמו בשעות היום כשאת אינך. שולחת לך חיבוק גדול ואמיץ
 
לילה טוב חברות יקרות

המצב בסך הכל די דומה אך כנראה שפתאם עולות לו מחשבות על מצבו שהוא חסר אונים ולא יכול לעזור. אין לי מושג למה דווקא עכשיו זה מטריד אותו. בנייד הוא לא השתמש גם קודם כך שזה לא חדש, אך אני משערת שרצה בטח לדבר אתי ואז תפס שאינו מסוגל לחייג אלי. לפני כחודשיים עוד היה מחייג אלי מהטלפון הרגיל לעבודה אך גם זה כבר לא מסוגל ומתבלבל. היום תרגלנו את החיוג המקוצר מהנייד שלו ואמנם הוא התקשר אלי כשהייתי אצל הורי והיה מרוצה שהצליח. כנראה שהעובדה שהילדים כל היום מדברים בבית , טלפונים וניידים כל הזמן בפעילות אינסופית , זה גרם לו להבין שהוא לא מסוגל. אפילו כשהגענו לסופרמרקט לקניות, איך שהוא רואה מישהו מדבר בנייד הוא מראה לי שהוא לא מסוגל. כאילו בזה הוא רואה את תמצית המוגבלות שנגרמה לו. אסתר יקרה , כן גם הוא אומר על עצמו כל מיני דברים כמו שכתבת "איך זה שאני לא מסוגל" וכו' וזה נורא קורע את הלב ואני מנסה להרגיע ולנחם ששיש דברים שהוא כן מסוגל. נכון שהיה רצוי שיהיה מישהו במשך היום , אך אני מכירה אותו והוא מאד יכעס עלי ולא יסכים. כנראה שלא הגענו עדיין למצב הזה. בינתיים לפחות עד אחרי החגים הבת נמצאת הרבה בבית וגם הבן הגדול בינתיים. כך שלפחות הוא לא לבד ויש עם מי לדבר קצת. אני מרגישה שרק אתן יכולות להבין את חוסר האונים שלי שאני גם משתדלת לא לעשות יותר מדי דברים כשהוא ער. כמה שאני יותר פעילה ועושה , הוא מרגיש יותר חסר תועלת. אסתר אני מקווה שפתרת את בעיית המים בחצר. אצלי הדוד דולף מעט ואני עדיין לא טיפלתי בזה כבר שבועיים וכמובן לאף אחד לא אכפת , שמתי קערה קטנה וזהו. לילה טוב ורגוע , בלי הרבה הפתעות, טובה
 

ענתי44

New member
טובלה יקרה שלי../images/Emo24.gif

קוראת אותך ובוכה. הלב נחמץ. העצב שלהם והתסכול וחוסר האונים קורע את הלב. ואין מה לעשות. אין בחיכי שום עיצה נבונה איך להקל על אישך או איך למנוע את כאב הלב שלך. לו היה לי לא הייתי בוכה חסרת אונים היום מול אמא השוכבת במיטה מלאה בשלשול, ידיה מלוכלכות ובעיניה כזה מבט שקרע לי את הנשמה.... אז שולחת לך חיבוק חזק ידידתי הטובה. ואם אפשר רק עוד משהו קטן. אף אחד מיקירנו לא קיבל בשמחה את הבשורה שהנחתנו עליו שהוא הולך למרכז יום או שמגיעה לביתו עובדת זרה. היה כעס וצעקות, אבל בסופו של דבר הם מתרגלים, ולרוב אף מרוצים. כשיבוא הרגע שתרגישי שצריך להביא מישהו הביתה שיהיה איתו אל תפחדי. הוא יתעצבן, יכעס ויסרב. אבל אחרי כמה זמן יהיה מרוצה מהחבר הצמוד אליו.
 
ענתי יקרה , תודה

בוקר טוב לך ידידתי היקרה , אני רואה שאת ערה בלילות כמו אסתר ונילי , המטפלות הנפלאות של החולים שלנו ומתפללת שגם לי יהיה העוז והכח לטפל בו כמוכן עם כל כך הרבה אהבה וסבלנות אין קץ. אצלי מצב הרוח נע ונד , הבוקר הוא קם עם חיוך והצליח להשתמש בנייד ולהראות לי. שלחתי אותו להליכה ואני מתארגנת לצאת לבתי. אתמול החתן אמר לי שהיא לא חשה בטוב והחלטתי לנסוע לעזור לה. לא סיפרתי לו כי אז הוא ידאג וירצה לבוא אתי וזו תהיה מעמסה אם הוא יהיה אתי שם כל היום. אז אספר לא כשאחזור. ככה זה כל הזמן מסתירים דברים , ממנו ומההורים ואני ממשיכה לרוץ. את צודקת כשאין ברירה , אז יהיה מחשהו בבית וזה ברור. שולחת לך ולאמא המון נשיקות , הלואי שאוכל לבקר אתכן שוב. נילי , אריאלה , אסתר וכל החברות והחברים שיהיה לכם יום נפלא , יום מוצלח, טובה
 
../images/Emo24.gifטובה'לה רפואה שלימה לביתך

את אישה אמיצה בלי עי הרע עם הרבה כוח,החסד בראש מעייניך חיזקי ואימצי ,בשורות טובות ,
 
תודה אריאלה

תמיד כשאני בדרך לאלעד אני חושבת עלייך ועל נילי ועל כך שיום אחד אבוא לבקר אתכן. היה יום מוצלח והרגשתי שבאמת עשיתי משהו מועיל. גם הרכב שלהם התקלקל , אז לקחנו את הגדול לגן ובחזרה ברכב שלי. עשיתי קניות , אמבטיה לתינוקת - איזה כיף זה היה לשתינו , היא לא בכתה כלל. אחר כך בישולים וארוחת צהריים עם הבת והנכד וזהו חזרתי הביתה. מה שמעניין זה שבעלי היום התקשר אלי מהנייד כמו שלימדתי אותו והוא היה מרוצה. הבטחתי לו שמחר אחר הצהריים ניסע שוב כדי לראות את הנכדים , הוא מתגעגע אליהם וממש קינא שנסעתי בלעדיו. הסברתי לו שלא היה טעם שיהיה שם כל כך הרבה שעות ובטח יהיה לו משעמם. עכשיו עוד נותר גם להחזיר את הורי מהמועדון בעוד כשעה וחצי ואז סתם להיות בבית איתו, אולי יסכים עוד לצאת להליכה בערב. חברות יקרות , אני שמחה שנהניתן בפגישה שלכן ובאמת בפעם הבאה יהיה לכן שקט בקניון. שיהיה ערב נעים ולילה שקט לכולם , טובה
 
../images/Emo24.gifטובה'לה גם הבת שלי גרה באלעד

יאלה אני מחכה לך בכליון עיניים שתבואי נראה אותך קחי יוזמה ותעשי סיבוב נשמח נילי ואני לארח אותך ,כשביתי היתה גרה בראש העין לידי הייתי כמעט כל יום אצלה לעזור לה בילדים כי היה לה גם פעוטון בבית, כעת היא גרה באלעד האוטובוסים של אלעד לא עוברים בבוקר מראש העין רק בצוהרים ולכן ללכת אליה בשעות הצהרים אי אפשר כי יוד שלי בא הביתה ממרכז יום ב- 2 . העיקר שעשית משהו מועיל היום ואת מרוצה מעצמך וביתך הרוויחה אמא למופת, אין כמו אמא בעולם .ואין כמוך אשת חייל שדואגת לכל המשפחה, בשורות טובות
 

ענתי44

New member
נדודי שינה מדאגה

היום, החברה הכי טובה שלי, עובדת בדיקה רפואית. שמחד היא מסוכנת לה ( בדרך כלל זה הליך פשוט) היות ואותות ההקרנות שעברה הרסו את גופה. ושתוצאות הבדיקה יגידו אם חזר לה סרטן במקום אחר בגוף או רק גידול לא ממאיר. אמש, לא יכולתי להרגע. קראתי פרקי תהילים להחלמתה עד שכאבו עיניי. לפני כשבוע, הרגעתי אותה. כי היא חוששת לא להתעורר מהבדיקה. הורדתי מצווארי את שרשרת המזל שקניתי אחרי סיפור החולדה, עם מגן דוד ו"חי", ונתתי לה לעודד את רוחה. אבל אמש, כל הפחדים התעוררו בי. חוששת לאבד אותה. רק עצמתי את עיניי וראיתי אותה לעיניי רוחי, כמו שהיתה לפני כעשר שנים, רזה, חיוורת, חלשה ועם קרחת. ומבט עינייה הסובל רדף אותי. אני מתפללת למענה ומקווה לבשורות טובות.
 
למעלה