בעלי לא שם עלי יותר.
אחרי 3 ילדים משותפים ו 10 שנות זוגיות אני מרגישה לאחרונה שבעלי לא שם עלי יותר. מאדם שמעריץ את האדמה שעליה אני הולכת, לאדם למחפש אותי על הקטנות. השינוי די פתאומי (לא תהליך של שנים או חודשים), אין לי מושג מה הסיבה אבל אין לו סבלנות אלי, הוא עוקץ ואפילו מזלזל (גם קצת ליד אנשים)ואני מרגישה שהוא לא סופר אותי. הפסיק להקשיב לי לגמרי (אני לא צמצליחה לדבר איתו על שום נושא) הוא שומע רק את עצמו.
כואב לי מאוד. אני לא יודעת איך לאכול את זה. אנחנו חיינו טוב כל השנים. קשה לי להניח את האצבע. לא נראה לי שיש לו משהי. חשבתי אבל שיתכן שיש לו איזה מעריצה בעבודה שאולי קצת גורמת לו להיות זחוח.
ניסיתי לדבר- אין עם מי. אי אפשר לנהל שיחה, כמעט על כלום. גם זה הקצין.
פעם הייתי בעיניו אלת היופי (גם בתקופות לא הכי טובות שלי), היום אני מקבלת מחמאות מכולם ורק בשבילו הפכתי להיות חסרת פרופורציות. אין לי מה לשאול אתכם. אני פעורת פה. לא מכירה מצב כזה. לא יודעת איך להגיב לזה.
רק לידיעה- אני לא שיניתי שום דבר ביחסי כלפיו וזה לא שהוא מגיב לשינוי שלי.
אחרי 3 ילדים משותפים ו 10 שנות זוגיות אני מרגישה לאחרונה שבעלי לא שם עלי יותר. מאדם שמעריץ את האדמה שעליה אני הולכת, לאדם למחפש אותי על הקטנות. השינוי די פתאומי (לא תהליך של שנים או חודשים), אין לי מושג מה הסיבה אבל אין לו סבלנות אלי, הוא עוקץ ואפילו מזלזל (גם קצת ליד אנשים)ואני מרגישה שהוא לא סופר אותי. הפסיק להקשיב לי לגמרי (אני לא צמצליחה לדבר איתו על שום נושא) הוא שומע רק את עצמו.
כואב לי מאוד. אני לא יודעת איך לאכול את זה. אנחנו חיינו טוב כל השנים. קשה לי להניח את האצבע. לא נראה לי שיש לו משהי. חשבתי אבל שיתכן שיש לו איזה מעריצה בעבודה שאולי קצת גורמת לו להיות זחוח.
ניסיתי לדבר- אין עם מי. אי אפשר לנהל שיחה, כמעט על כלום. גם זה הקצין.
פעם הייתי בעיניו אלת היופי (גם בתקופות לא הכי טובות שלי), היום אני מקבלת מחמאות מכולם ורק בשבילו הפכתי להיות חסרת פרופורציות. אין לי מה לשאול אתכם. אני פעורת פה. לא מכירה מצב כזה. לא יודעת איך להגיב לזה.
רק לידיעה- אני לא שיניתי שום דבר ביחסי כלפיו וזה לא שהוא מגיב לשינוי שלי.
