בעלי לא ישן
זקוקה לחוות דעתכם והמלצתכם: אני נשואה כבר שנתיים. האמת? נישואים מאושרים. בהריון ומצפים לילד שיגיע בה"ש בעוד 4 חודשים. בעלי גם עובד וגם לומד. לפעמים הוא חוזר הביתה לאחר שעות הלימודים, בעשר וחצי בלילה, ונשאר ער מול המחשב או הטלויזיה עד השעות המוקדמות של הבוקר. אני שומעת אותו נכנס למיטה רק בסביבות השעה 4 בבוקר. לפעמים חמש בבוקר. הוא קם כל יום בשבע בבוקר כדי להגיע לעבודה. בימי שבת הוא ישן בצהריים 4-5 שעות ואז הולך לישון מאוד מאוד מאוחר. לאחר מכן במשך היום הוא בקושי מתפקד. הוא עייף, הוא לא מדבר הרבה, חלש. עצבני לפעמים בלי סיבה מיוחדת. כל דבר קטן שצריך לעשות בבית מרגיש אצלו כמטלה קשה ומעצבנת. שלא תבינו לא נכון - הוא זה שרוחץ כלים בבית. בגלל ההריון הוא עוזר לי יותר מבד"כ: הוא מנקה את הבית בימי שישי כמעט לבד. הוא עושה קניות הרבה פעמים לבד. היחסים שלנו סה"כ טובים. אנחנו רבים בעיקר סביב העניין הזה אבל לא מעבר. אני יודעת שהוא אוהב אותי והוא יודע שאני אוהבת אותו אבל אני חייבת להודות שההתנהגות שלו לפעמים גורמת לי לסלוד ממנו. הוא כל כך עייף במשך היום שלפעמים הוא נרשם מול המחשב ומתקשה להתעורר אפילו כשאני עומדת מולו וקוראת בשם שלו. כמה פעמים הוא נרדם אפילו בשירותים!!! אני כל כך מודאגת כיוון שהוא נוהג בכל יום לפחות שעה וחצי לעבודה ובחזרה. בכל יום אני חוששת שמה הוא לא יגיע לעבודה כיוון שיעבור תאונת דרכים בדרך. הוא פשוט לא מבין כמה שהוא מעופף ולא מרוכז כשהוא ללא שעות שינה. אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה דיברתי איתו בידיעה שהוא ישן מספיק. הוא ישן בערך שעתיים וחצי ביממה. בגלל שהוא עייף הוא לא אוהב לצאת לשום מקום. אפילו לטיול בקניון קשה לשכנע אותו. אני מוכרחה להגיד שאני מרגישה מוזנחת. אני מרגישה שהוא מזניח את הקשר שלנו, את הזוגיות. אני סה"כ בת 25 ואני מרגישה כמו אישה בת 50 שכל מה שנותר לה זה עבודה וניקיון הבית. יש לי חלומות. יש לי תינוק בבטן. אני לא רוצה שהוא ישאר בלי אבא רק בגלל שהאבא לא ישן מספיק ועלול להפגע בדרכים. דיברתי איתו על זה הרבה פעמים. בחלק מהפעמים צעקתי. בחלק בכיתי. בחלק פשוט ניסיתי להשמע הגיונית. בכל הפעמים הוא הבין והתנצל. תמיד הוא הבטיח שזה ישתנה. ניסינו לשים גבולות - הוא הבטיח שילך לישון מקסימום בשעה 1:30 בלילה. זה לא עובד. הוא נכנס למיטה בשקט בשקט ומנסה שלא להעיר אותי. אבל אני מתעוררת ומרגישה ויודעת בדיוק מה השעה. אני מרגישה כמו איזו אישה שטן, מגעילה. מרגישה כאילו שאני אמא של בחור צעיר שמתחמק מהבית או לתוך הבית בגלל מסיבה מטורפת עד השעות הקטנות של הלילה. אני מרגישה מגוחכת. כאילו שאני מתעסקת בדברים שאני לא צריכה להתעסק בהם. אבל מה לעשות? הוא לא מתפקד. אני מודאגת ופוחדת שיקרה לו משהו. איך אני אמורה להתנהג כשהוא נכנס לשירותים ולא יוצא במשך שעתיים ופתאום אני שומעת בום ורואה שהוא יוצא כולו רדום ושכנראה קיבל מכה בראש? זה נשמע מגוחך נכון? אני כל כך כועסת, עצבנית, מודאגת, עצובה. ובעיקר, בעיקר חסרת אונים. בקרוב יהיה לו ילד ראשון ואני פוחדת שהוא יקח אותו אפילו למעון לאחר שישן רק שעתיים ביממה שלמה... בבקשה ייעצו לי מה לעשות. איך אני אמורה להתנהג?
זקוקה לחוות דעתכם והמלצתכם: אני נשואה כבר שנתיים. האמת? נישואים מאושרים. בהריון ומצפים לילד שיגיע בה"ש בעוד 4 חודשים. בעלי גם עובד וגם לומד. לפעמים הוא חוזר הביתה לאחר שעות הלימודים, בעשר וחצי בלילה, ונשאר ער מול המחשב או הטלויזיה עד השעות המוקדמות של הבוקר. אני שומעת אותו נכנס למיטה רק בסביבות השעה 4 בבוקר. לפעמים חמש בבוקר. הוא קם כל יום בשבע בבוקר כדי להגיע לעבודה. בימי שבת הוא ישן בצהריים 4-5 שעות ואז הולך לישון מאוד מאוד מאוחר. לאחר מכן במשך היום הוא בקושי מתפקד. הוא עייף, הוא לא מדבר הרבה, חלש. עצבני לפעמים בלי סיבה מיוחדת. כל דבר קטן שצריך לעשות בבית מרגיש אצלו כמטלה קשה ומעצבנת. שלא תבינו לא נכון - הוא זה שרוחץ כלים בבית. בגלל ההריון הוא עוזר לי יותר מבד"כ: הוא מנקה את הבית בימי שישי כמעט לבד. הוא עושה קניות הרבה פעמים לבד. היחסים שלנו סה"כ טובים. אנחנו רבים בעיקר סביב העניין הזה אבל לא מעבר. אני יודעת שהוא אוהב אותי והוא יודע שאני אוהבת אותו אבל אני חייבת להודות שההתנהגות שלו לפעמים גורמת לי לסלוד ממנו. הוא כל כך עייף במשך היום שלפעמים הוא נרשם מול המחשב ומתקשה להתעורר אפילו כשאני עומדת מולו וקוראת בשם שלו. כמה פעמים הוא נרדם אפילו בשירותים!!! אני כל כך מודאגת כיוון שהוא נוהג בכל יום לפחות שעה וחצי לעבודה ובחזרה. בכל יום אני חוששת שמה הוא לא יגיע לעבודה כיוון שיעבור תאונת דרכים בדרך. הוא פשוט לא מבין כמה שהוא מעופף ולא מרוכז כשהוא ללא שעות שינה. אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה דיברתי איתו בידיעה שהוא ישן מספיק. הוא ישן בערך שעתיים וחצי ביממה. בגלל שהוא עייף הוא לא אוהב לצאת לשום מקום. אפילו לטיול בקניון קשה לשכנע אותו. אני מוכרחה להגיד שאני מרגישה מוזנחת. אני מרגישה שהוא מזניח את הקשר שלנו, את הזוגיות. אני סה"כ בת 25 ואני מרגישה כמו אישה בת 50 שכל מה שנותר לה זה עבודה וניקיון הבית. יש לי חלומות. יש לי תינוק בבטן. אני לא רוצה שהוא ישאר בלי אבא רק בגלל שהאבא לא ישן מספיק ועלול להפגע בדרכים. דיברתי איתו על זה הרבה פעמים. בחלק מהפעמים צעקתי. בחלק בכיתי. בחלק פשוט ניסיתי להשמע הגיונית. בכל הפעמים הוא הבין והתנצל. תמיד הוא הבטיח שזה ישתנה. ניסינו לשים גבולות - הוא הבטיח שילך לישון מקסימום בשעה 1:30 בלילה. זה לא עובד. הוא נכנס למיטה בשקט בשקט ומנסה שלא להעיר אותי. אבל אני מתעוררת ומרגישה ויודעת בדיוק מה השעה. אני מרגישה כמו איזו אישה שטן, מגעילה. מרגישה כאילו שאני אמא של בחור צעיר שמתחמק מהבית או לתוך הבית בגלל מסיבה מטורפת עד השעות הקטנות של הלילה. אני מרגישה מגוחכת. כאילו שאני מתעסקת בדברים שאני לא צריכה להתעסק בהם. אבל מה לעשות? הוא לא מתפקד. אני מודאגת ופוחדת שיקרה לו משהו. איך אני אמורה להתנהג כשהוא נכנס לשירותים ולא יוצא במשך שעתיים ופתאום אני שומעת בום ורואה שהוא יוצא כולו רדום ושכנראה קיבל מכה בראש? זה נשמע מגוחך נכון? אני כל כך כועסת, עצבנית, מודאגת, עצובה. ובעיקר, בעיקר חסרת אונים. בקרוב יהיה לו ילד ראשון ואני פוחדת שהוא יקח אותו אפילו למעון לאחר שישן רק שעתיים ביממה שלמה... בבקשה ייעצו לי מה לעשות. איך אני אמורה להתנהג?
