בעלי היקר
אני כותבת. אתה מרים גבה, אני יודעת, תוהה מה לי ולכתיבה. לדעתך, אני אפילו לא יודעת לחדד...(עפרון). שנים אני מנסה לדבר איתך, אתה אף פעם לא בסביבה: יום עסקים, שעות נוספות, כנס מנהלים, חו"ל, משחק כדור רגל, קריאת עתון, סתם רגע של שקט. לא רציתי להפריע לך, ביקשת שאתן לך את המרחב שלך. זוכר? בתחילת דרכנו המשותפת, הלכת ללמוד. שנים תמכתי בך. כשביקשתי גם אני לצאת ללמודים, אמרת: "מי יטפל בילדים ובי? מי ידאג לבית? תעשי את זה בשיטה האוטודידקטית". לא הבנתי מה זו המילה הזו, אבל עשיתי. עשיתי כמו כל דבר שביקשת. היום סיימתי את למודי האוטודידקטיות וקיבלתי הסמכה להגיד לך ש: - אתה מדבר אלי בשפה זרה, מנפנף מולי מילים לועזיות ואני לא מבינה אותך. אתה שובינסט, פועל על פי עקרון האוטונומיה במרחבי האולימפוס שלך. טולרנטיות לא מופיעה אצלך בלקסיקון. האובליגו שלך נמצא במינוס. אתה נמנע מאינטרקציה איתי ובטוח שאני הפיליפינית שלך, על בסיס חוזה לעובדים זרים. אתה אינטרוברט עטוף באינטריגות. אתה מסביר לי שאתה ה"דאוס אקס מכינה" שלי, אני לא יודעת מה זה בדיוק, אבל אם זה עושה לך טוב אל תפסיק להיות דאוס. הרבה דאוס. יש ימים שאני סובלת מדגלומרציה, מתפרקת לרסיסים ואתה לא נמצא שם עבורי. זה כאילו אין לי דסטינציה בחיים. אתה גורר אותי לכאוס, אני מכינה לי דפנסיבה. בשלב ראשון, מצאתי לי מאהב לטיני, שיעזור לי להבין את השפה שלך. הוא אוהב אותי פשוטה כזו. הוא קורא לי: "האני", "פמקין", "שוגר בייבי", "דרלינג", "סוויטי" – מילים פשוטות כאלה, בשפה כל כך ברורה. הוא קונה לי הוט קוטור ודואג שרמת ההורמונים שלי לא תהיה בנסיגה. הוא וורבלי, דיגיטלי ואנאלי ועושה לי ויברציות עילאיות. אז, בפעם הבאה, כשאתה במקרה בסביבה, ורואה אותי עם חיוך ענקי, תדע שהחיוך הזה שלי הוא אוטודידקטי. לטינית שפה נהדרת. גם המאהב שלי.
אני כותבת. אתה מרים גבה, אני יודעת, תוהה מה לי ולכתיבה. לדעתך, אני אפילו לא יודעת לחדד...(עפרון). שנים אני מנסה לדבר איתך, אתה אף פעם לא בסביבה: יום עסקים, שעות נוספות, כנס מנהלים, חו"ל, משחק כדור רגל, קריאת עתון, סתם רגע של שקט. לא רציתי להפריע לך, ביקשת שאתן לך את המרחב שלך. זוכר? בתחילת דרכנו המשותפת, הלכת ללמוד. שנים תמכתי בך. כשביקשתי גם אני לצאת ללמודים, אמרת: "מי יטפל בילדים ובי? מי ידאג לבית? תעשי את זה בשיטה האוטודידקטית". לא הבנתי מה זו המילה הזו, אבל עשיתי. עשיתי כמו כל דבר שביקשת. היום סיימתי את למודי האוטודידקטיות וקיבלתי הסמכה להגיד לך ש: - אתה מדבר אלי בשפה זרה, מנפנף מולי מילים לועזיות ואני לא מבינה אותך. אתה שובינסט, פועל על פי עקרון האוטונומיה במרחבי האולימפוס שלך. טולרנטיות לא מופיעה אצלך בלקסיקון. האובליגו שלך נמצא במינוס. אתה נמנע מאינטרקציה איתי ובטוח שאני הפיליפינית שלך, על בסיס חוזה לעובדים זרים. אתה אינטרוברט עטוף באינטריגות. אתה מסביר לי שאתה ה"דאוס אקס מכינה" שלי, אני לא יודעת מה זה בדיוק, אבל אם זה עושה לך טוב אל תפסיק להיות דאוס. הרבה דאוס. יש ימים שאני סובלת מדגלומרציה, מתפרקת לרסיסים ואתה לא נמצא שם עבורי. זה כאילו אין לי דסטינציה בחיים. אתה גורר אותי לכאוס, אני מכינה לי דפנסיבה. בשלב ראשון, מצאתי לי מאהב לטיני, שיעזור לי להבין את השפה שלך. הוא אוהב אותי פשוטה כזו. הוא קורא לי: "האני", "פמקין", "שוגר בייבי", "דרלינג", "סוויטי" – מילים פשוטות כאלה, בשפה כל כך ברורה. הוא קונה לי הוט קוטור ודואג שרמת ההורמונים שלי לא תהיה בנסיגה. הוא וורבלי, דיגיטלי ואנאלי ועושה לי ויברציות עילאיות. אז, בפעם הבאה, כשאתה במקרה בסביבה, ורואה אותי עם חיוך ענקי, תדע שהחיוך הזה שלי הוא אוטודידקטי. לטינית שפה נהדרת. גם המאהב שלי.