מס' דברים בתגובה לתגובתך:
ראשית, חשוב לי להבהיר שאני חלוקה מאוד על בעלי לגבי החלטה זו, אני מאמינה שהיא לא נכונה לילד ולא לזוגיות.
נעשו על כך שיחות רבות, אך כפי שכתבתי בעלי איננו בשל לבצע את השינוי באופן חד, ו"סוחב" אותו באופן הדרגתי (מ-א-ו-ד ה-ד-ר-ג-ת-י), מאחר ומדובר בילד רגיש מאוד, שתלוי באביו (גם כאן לדעתי באופן שכבר אינו לחלוטין בריא, אך זו רק דעתי האישית) ושאינו קשור באותה מידה לאימו. ושמפעיל מניפולציות רגשיות על אביו, גם אם לא במודע. במקביל בעלי מסרב ללכת בשלב זה לייעוץ מכל סוג שלו, ומשכנע את עצמו (לפחות כלפי חוץ) שאני מגזימה, ושהוא פועל נכון בנסיבות הקיימות.
אני מסכימה איתך לגבי המרחב האישי שהילד זקוק לו עם אביו, ותאמיני לי שאני מספקת אותו מעל ומעבר (אם תקחי את עניין השינה, שאפילו עליו ויתרתי, תוכלי להאמין לי...)
לגבי המיטה- הבהרה חשובה: אני ישנה בחדרנו המשותף, ובעלי ישן עם בנו בחדרו של הבן.
לכן, לאור המצב, והסירוב של בעלי כרגע לבמע שינוי, פניתי לכאן בעיקר כדי לקבל תמיכה ולהבין האם אני אכן חוטאת לבן ולזוגיות בכך שלעיתים הקושי של הסיטואציה מתבטא במצבי רוח שלי ובתגובות רגשיות שונות (עד כדי כך שבעלי חש ומאשים אותי שאני יוצרת סביבה לא מזמינה ומנוכרת כלפי בנו).
ולגבי העוגיות- אני חולקת עלייך
. ילד יחיד, שנמצא במשך ימים ארוכים עם שני מבוגרים, ולעיתים גם מטבע הדברים נוטה להשתעמם, יכול להנות מהכנת עוגיות משותפת (אם אני כבר מכינה אותם) כמו מהכנת עוף בתנור, או כל תעסוקה אחרת שהוא מוצא בה עניין. בגיל 12 וגם בגיל 17.
ראשית, חשוב לי להבהיר שאני חלוקה מאוד על בעלי לגבי החלטה זו, אני מאמינה שהיא לא נכונה לילד ולא לזוגיות.
נעשו על כך שיחות רבות, אך כפי שכתבתי בעלי איננו בשל לבצע את השינוי באופן חד, ו"סוחב" אותו באופן הדרגתי (מ-א-ו-ד ה-ד-ר-ג-ת-י), מאחר ומדובר בילד רגיש מאוד, שתלוי באביו (גם כאן לדעתי באופן שכבר אינו לחלוטין בריא, אך זו רק דעתי האישית) ושאינו קשור באותה מידה לאימו. ושמפעיל מניפולציות רגשיות על אביו, גם אם לא במודע. במקביל בעלי מסרב ללכת בשלב זה לייעוץ מכל סוג שלו, ומשכנע את עצמו (לפחות כלפי חוץ) שאני מגזימה, ושהוא פועל נכון בנסיבות הקיימות.
אני מסכימה איתך לגבי המרחב האישי שהילד זקוק לו עם אביו, ותאמיני לי שאני מספקת אותו מעל ומעבר (אם תקחי את עניין השינה, שאפילו עליו ויתרתי, תוכלי להאמין לי...)
לגבי המיטה- הבהרה חשובה: אני ישנה בחדרנו המשותף, ובעלי ישן עם בנו בחדרו של הבן.
לכן, לאור המצב, והסירוב של בעלי כרגע לבמע שינוי, פניתי לכאן בעיקר כדי לקבל תמיכה ולהבין האם אני אכן חוטאת לבן ולזוגיות בכך שלעיתים הקושי של הסיטואציה מתבטא במצבי רוח שלי ובתגובות רגשיות שונות (עד כדי כך שבעלי חש ומאשים אותי שאני יוצרת סביבה לא מזמינה ומנוכרת כלפי בנו).
ולגבי העוגיות- אני חולקת עלייך
