בעיר ההריגה

[אלת הירח]

אני את רחל ולאה גולדברג *אוהבת*

למרות בית הספר.

 

[Baby Boo]

בעיר ההריגה

אני צריכה להסיג מידע על היצירה הזו איפה יש סיכומים בנושא.. בנאט תודה מראש טל

 

[דוסטו]

אוהב רק בדר"כ

זה עושה לי מה שפרוזה עושה. אם כי יש שירים שדווקא 'הקוצר' שלהם הופך אותם לחץ לנשמה. מי כן? טשרניחובסקי שצלל בתהום הנשיה. מת על זלדה ('הכרמל האי נראה') חלק מיונה וואלך. וחלקים מעמיחי וגורי. אלתרמן יותר מדי מגויס לטעמי.

 

[siv30]

פורום לימודים ועוד

 

[גרומיט]

או שמא הרעיון המהפכני

של לסכם את הספר בעצמך...

 

[Rivendell]

זו פואמה, אם לדייק. לא ספר

וזה מאוד שווה קריאה. בכלל אני ממש אוהבת את ביאליק. בכל זאת יצא משהו טוב משיעורי ספרות

 

[suki da yo]

ודוקא ביאליק

הוא אחד היוצרים היחידים שכל מעט הערכה שיכלה להיות לי אליהם התפוגגה אחרי שיעורי ספרות.. גם יהודה עמיחי היה ככה... גם טשרניחובסקי.. כשחושבים על זה, אני בעיקר לא אוהבת שירה.....

 

[גרומיט]

גררר...

התגובה שלי למבקשי סיכומים כבר כל כך אוטומטית, שלא הסתכלתי ממש על מה מדובר. סליחה ומחילה לחיים נחמן (מה שמזכיר לי שהגיע הזמן שאחזור לקרוא אותו. המיאוס שהטמיע בי כלפיו בית הספר עבר כבר מזמן.

 

[Rivendell]

../images/Emo6.gif לפחות אני לא היחידה שחוטפת מזה

חום!

 

[siv30]

אויש חייבת לשתף אתכם ברכילות

שידועה לי על ביאליק ותראו איך השירים שלו מקבלים גוון שונה: ביום עיון אחד, הביאו מרצה בנושא מטבעות והתפתחות היסטורית (מרצה מעולה שאני לא זוכרת את שמו וחבל מומלץ בחום) . בדיון עלה גם נושא ביאליק והסתבר שהבחור מכור לביאליק ועקב אחר ההיסטוריה שלו. ביאליק התחתן עם מניה שוחט בשידוך. לא היה להם ילדים והם לא לגמרי התאימו. הוא עזב אותה ברוסיה הלבנה ובא לבקר בארץ בעקבות הרעיון הציוני, אבל יש כאלה שאומרים בעקבות אהבתו לאירה יאן האומנית הציירת, אישה גרושה ואם לבת מתבגרת שעלתה לארץ והתישבה בירושלים ב-1908 והמתינה כאן לאהובה הנשוי חיים נחמן ביאליק. כאשר מגיע המשורר הנערץ לביקור בארץ ישראל מתנפצת תקוותה שיעזוב למענה את אשתו, ומעט אחרי נסיעתו משיגה אותה מלחמת העולם הראשונה והשליטים התורכיים מגלים אותה למצרים. הוא לעומת זאת חוזר לארץ ב- 1924, ומרוב אהבה לאישה כתב לה את השירים "היא יושבה על החלון וסורקה שערה" או "קומי צאי אחותי כלה קומי צאי קומי צאי...". יש כאלה שסבורים שהוא לא יכל לבגוד במניה, לכן יש בשירים שלו תשוקה אצורה גולמית המביעה את המאווים הכמוסים שלו. מאחר שאהבתו לא הייתה ברת מימוש הוא עזב את הארץ, אם אני לא טועה שירו מאחורי הגדר מבטא את צער הפרידה מאהובתו, שאהבתו אליה מעולם לא התממשה...

 

[Rivendell]

אוח, ממש עצוב ../images/Emo10.gif

אני לא אוהבת שירה בכלל, אבל את ביאליק כן. אמנם אני מעדיפה את הסיפורים הקצרים שלו, אבל יש גם משהו מאוד שובה ונעים בשירה שלו, לטעמי. וזה לא בזכות המורה שלי לספרות,תאמינו לי

 

[RighteousClaudia]

נו, באתי לבקר.../images/Emo6.gif

אני כל הזמן כאן, אבל לא ממש יכולה להתגנב לדיונים. לא רק שאין לי זמן לקרוא, אני אפילו לא מצליחה לקרוא את עצמי. נו, עוד מעט חופש, תתאפקו. ועכשיו, לסיבה שבעטיה פלשתי בגסות לשירשור. אני אוהבת שירה!

אני אוהבת את ביאליק<גבעולי אשתקד!> ועמיחי ואלתרמן. או שאני מאוד מושפעת משיעור ספרות והמורה המדהימה באמת שלי. אני אוהבת את כל המ שכתוב וטוב ועושה לי משהו בלב.

 

[ILet]

שירה

אינני חובבת שירה. יחד עם זאת, לפני שנים נתקלתי בשיריו הנפלאים לטעמי של יצחק שלו [אבא של מאיר]. מעניין אם מישהו מכיר.

 

[roni64]

יצחק שלו

אני לא מכירה את השירה שלו, אבל יש לו ספר מאוד חביב עלי (ואם מישהו מוכן למכור לי אותו אשמח ואודה, וכמובן אשלם) בשם "תחת התות" - סיפור אהבה של מתבגר לאשה מבוגרת ממנו בתקופת המנדט.

 

[כוכב אחד לבד מעז]

יצחק שלו

אני מכירה ספר שלו בשם "שמלת הריון" ויש בו שירים נחמדים (לא מפילים מהכסא). גיליתי אותו אצל אמא שלי מחבר שלה לשעבר כשהייתי צעירה, ואני זוכרת מאז שיר אחד על האור האכזר שמקלקל כל מה שנראה יפה בחושך, חושף "שד שטוח אצל אישה בעוד בלילה אפשר לדמיין אותה מלאה ונשית. אם אני אסע לאמא אני אכתוב יותר בפרטים...

 

[ILet]

עוד של יצחק שלו

יש לי את שמלת הריון וגם את נער שב מן הצבא. כקוראת שלא מתחברת לשירה, השפה והדימויים של יצחק שלו הם בתחום הנורמה. אני מסוגלת להתחבר לקונוטציות שלו [בניגוד לכל מיני אסוציאציות סופר-חופשיות של כל מיני משוררים שממש אינני מצליחה להבין למה התכוון המשורר].

 

[כוכב אחד לבד מעז]

מנהלת הפורום לא אהבת שירה?

אז פלח די שמנמן מהספרים בכלל לא נכנסים לליגה שלך. אם את אוהבת ביאליק יש לך פוטנציאל לאוהוב עוד גדולים. השאלה היא את מי את מכירה; ואם ניסית, מעבר לשיעורי הספרות בבי"ס. ויזלטיר פרובוקטיבי ומעולה, יונה וולך מעניינת וגאונית, לזך יש פשטות מתוחכמת, ואם את אוהבת שירה "רכה" יותר יש את אריאנה הרן הכהן (ז"ל מזה חודשיים) שכותבת מקסים (כתבה גם את "האם אתה מאושר" שריטה שרה), נתן יונתן הקל לעיכול יחסית, והכי חמודי - יהונתן גפן, שכל ספריו עושים נעים. לפעמים שיר אחד מקפל בתוכו שני ספרי פרוזה טובים מאד.

 

[Rivendell]

אכן, אבל זה לא מונע מחברי הפורום

לדבר, לאהוב ולקרוא

אני מכירה, אבל לא המון. את רוב מה שאני מכירה אני גם לא אוהבת. אני לא אוהבת חרוזים, ואני לא אוהבת שירה שבנוייה עפ"י "נוסחאות". הידע שלי בתחום לא אדיר, אבל אני כנראה מחבבת בעיקר שירה מודרנית

את ביאליק אני אכן מאוד אוהבת. אני גם מחבבת מאוד חלק משיריו של שלמה טנאי (בייחוד אחד ספציפי שאני לא זוכרתא ת שמו כרגע, אבל מתחיל ב"הרגע הגדול בחיי". שיר נהדר). יהונתן גפן כותב שירים באמת חמודים שמשמחים. ואגב גפן, ציטוט חביב מאוד שלו משיחה על דת ואלוהים פעם אומר שהאור הפנימי היחיד שיש אצלו בבית מגיע מהמקרר

אותי זה קנה. יש גם עוד משורר שאני תמיד שוכחת את שמו שקראתי את אחד מספריו. אני אנסה להזכר. הוא כתב שיר שהוא מעין מחאה על שירת ביאליק, אוף. הזכרון שלי בדברים אחרים היום. ואני אקח את ההמלצות ואנסה. שאף אחד לא יגיד שהמנהלת כאן בורה!

 

[אפיפני]

יקירתי

אני אשמח לעשות לך הכרות עם יצירותיהם של : אגי משעל ומאיה בז'רנו ועם דן פגיס ועם אדמיאל קוסמן, ועם אפרת מישורי שנושפת שירים ועם מרדכי גלדמן כבד הראש המהורהר, וכוכב צעיר עולה (בעיני) : סיון בסקין, ועד אז אולי תגלי במפתיע שאת כן.....

 

[כוכב אחד לבד מעז]

לא בורה

לא בורה, אבל מאותגרת שירתית.... סתם. באשר למשורר שכותב מחאה על ביאליק, אני מכירה שניים: ראשון, איתן גלס, שכתב ספר בשם העט המזרחי "איתן נחמיאס" וספרו קליל מצחיק ונהדר. והוא כתב על ביאליק ששנא "אותנו, את המזרחים... ובכבוד ובהדר הורד הרגיש הזה לקבר. מה לעשות ולבי נשרף למילותיו, ולא סולח. הכניסני תחת כנפך, בן שרמוטה!" פחות בוטה ממנו הוא רוני סומק שכתב את "חוואג'ה ביאליק" על ילדה ערביה שלומדת ביאליק ואין לה אם ואחות וחיק. רוני סומק גם מעניין.

יאללה לקנות ספרי שירה בשבוע הספר. שמות הספרים: "אני איתן נחמיאס", ושל רוני סומק: בגן עדן לאורז" יש מבחר טוב.