בעיקר עצוב....
פעם היינו מאושרים.
פעם היינו צוחקים, יותר צוחקים.
פעם הוא היה מחליף איתי יותר משתי מילים ביום. ושתיהן קונקרטיות, יבשות, ענייניות.
פעם היינו יותר משותפים לדירה, והורים.
מאז עברו 11 שנות הכרות, שתי לידות, ואבטלה ארוכה אחת שלו, בת שנתיים כמעט.
פעם תכננו הריונות יחד.
היום הוא אומר שהוא רוצה עוד 2 ילדים, אבל אין כסף לעשות, והוא גם לא נוגע בי יותר מדי.
אז לא לוקחת גלולות.
גונבת זרע מבעלי, כדי שיהיו לנו עוד ילדים.
עצוב.
בעיקר עצוב.
כל המצב הזה עצוב.
פעם היינו מאושרים.
פעם היינו צוחקים, יותר צוחקים.
פעם הוא היה מחליף איתי יותר משתי מילים ביום. ושתיהן קונקרטיות, יבשות, ענייניות.
פעם היינו יותר משותפים לדירה, והורים.
מאז עברו 11 שנות הכרות, שתי לידות, ואבטלה ארוכה אחת שלו, בת שנתיים כמעט.
פעם תכננו הריונות יחד.
היום הוא אומר שהוא רוצה עוד 2 ילדים, אבל אין כסף לעשות, והוא גם לא נוגע בי יותר מדי.
אז לא לוקחת גלולות.
גונבת זרע מבעלי, כדי שיהיו לנו עוד ילדים.
עצוב.
בעיקר עצוב.
כל המצב הזה עצוב.