בעיקרון זה לא ממש

בעיקרון זה לא ממש

לפה אבל יש לי תחושת חובה לעדכן על זה. סביר להניח שבהמשך הדרך לא אעדכן
כי אני מעדיפה לשמור על הפרטיות ועל התהליך הפנימי שאני עוברת ואעבור לעצמי אבל
מתוך התחושת חובה אז כך:
הייתי בטיפול אתמול. שהיה מבוסס על נשימות ותקשור. אבל הפעם לעומת הריברסינג
הרגיל שהייתי מורגלת אליו עד עכשיו שכלל נשימות מאומצות ושמר על קצב נשימות גבוה
פה הכל התנהל הרבה יותר בעדינות. הייתה נשימה מעגלית כלומר נשימה שלא מופסקת
נשימה ונשיפה אבל לא בכסאח.
המטפלת הייתה אישה מאוד נעימה והרגישה לי מאוד אימהית היה לי כייף ונעים בטיפול.
הייתי צריכה קצת לרסן את הנטייה הטבעית שלי לשלוט ולהשתלט כדי לתת לטיפול צ'אנס
כי טיפול זו עבודת צוות. במהלך הטיפול היו לי התנתקויות של התודעה. כלומר נשמתי אבל
לא הייתי כאילו עד הסוף בנוכחות ובמודעות שלי בטיפול...
המטפלת טענה שחשה המון פחד אני לא הרגשתי דבר והיא טענה שזה חלק מהמנגנון שלי לא להרגיש
רגשות קשים מודחקים כנראה מהעבר.
אין צורך להגיב כלל אני רק אשאיר את זה פה וזהו

יומטוב
 
לשתיכן אהובות



זה מזכיר לי איזו בדיחה שאני לא זוכר בדיוק מה קורה בה אבל יש שם איזו תחרות יריקות ומוחטה גדולה כזאת שעוברת בין המשתתפים שאוספים אותה בכל פעם ומגדילים אותה עוד יותר...

יחי ההבדל העמוק
 
אתה יודע הראו בנשיונל

על שבט שמכין משקה אלכוהולי וכל המשתתפים יורקים לתוכו ואז מחלקים לאנשים ושותים...

זה על סיפור המוחטה שלך!
 
למעלה