בעיית שינה...

בעיית שינה...

אני מתארת לעצמי שזה כבר נושא שהועלה הרבה פעמים, וניסיתי ליישם כל מיני עצות שניתנו אבל שום דבר לא עוזר!! מורן, בן שנתיים, נרדם כל ערב במיטה שלו. יש לנו טכס קבוע, אחרי המקלחת נכנסים למיטה, אמא ואבא יושבים לידו ומקריאים סיפור או שניים., בדר"כ אמא קוראת. אחר כך הוא מבקש שיעשו לו "טובה" עד שהוא נרדם. הוא נרדם בסביבות השעה 21:00. כל לילה, בערך ב1:00 הוא עובר אלינו למיטה. לבד, אפילו בלי שאנחנו מרגישים, הוא מגיע עם הבקבוקי והכרית ונכנס בינינו. מה לא ניסינו... הבטחנו מתנה בבוקר אם הוא יישן כל הלילה במיטה שלו. זה לא ממש מלהיב אותו, אולי כי הוא מקבל המון מתנות גם ככה...:) אמרנו לו שהוא יכול לבוא למיטה של אמא ואבא אבל רק כשיש אור בחוץ. גם זה לא עזר... ניסיתי להחזיר אותו למיטה ולשבת לידו, הוא פשוט לא מוכן לשכב במיטה, הוא יורד למטה וחוזר למיטה שלנו. מה עושים??? אשמח לקבל כל עצה.
 

לאה_מ

New member
אני רוצה לשאול אותך קודם

למה זה מפריע לך שמורן בא אליכם למיטה בלילה? לפי מה שהבנתי הוא אפילו לא מעיר אתכם - אז מה אכפת לכם? אני לא שואלת בתור התגרות, אני פשוט מנסה להבין מה עומר מאחורי הרצון העז שלך שמורן ישן במיטה שלו. לי יש בן בן שנתיים שישן איתנו - לפעמים אנחנו מעבירים אותו למזרון שלו בחדר הילדים, ואז על פי רוב הוא מגיע למיטה שלנו מתישהו במהלך הלילה - זה סידור ממש נוח בעיני - שילוב נוח בין היכולת שלנו להרעיש בחדר כשאנחנו הולכים לישון בלי לחוס על ילד שישן שם, לבין ההמנעות משינה עם אורי לילה שלם (בזמן האחרון הוא מאד בועט מתוך שינה), לבין הצורך שלו בקרבה שלנו.
 
לפעמים זה באמת לא נורא מפריע

אבל בדרך כלל מה שקורה במהלך הלילה זה שהוא מתחיל להשתלט על המיטה דוחף את אבא אל בקיר, ואני חצי באוויר והוא ישן לו באלכסון בסבבה! כן, זה בטח נשמע נורא מצחיק אבל אנחנו קמים בבוקר עם כאבי צוואר וגב וזה פשוט נורא לא נוח! אנחנו גם לא ישנים טוב ובדרך כלל קמים עייפים. חוץ מהסיבה הזאת אני רוצה שהוא ילמד להבין שזאת המיטה של אמא ואבא ולו יש את המיטה שלו (הוא קיבל מיטה חדשה לפני כחודש והוא מאוד אוהב אותה, יש לציין) ולפעמים הוא יכול לבוא להתפנק איתנו אבל לפעמים לא! לפעמים זה ממש לא מתאים ואת זה אני רוצה להעביר לו.
 

nonana

New member
../images/Emo24.gif

אצלי ישנים איתנו שלושת הילדים- ותאמיני לי אני יודעת מה זה לא נוח. הם נרדמים במיטה שלנו או לידנו בפינת הטלויזיה, אח"כ אנחנו שמים אותם במיטה שלהם, ובלילה שלושתם מצטרפים אלינו. לנו זה לא ממש מפריע- ולמה שכן- אם זה מה שמשרה עליהם ביטחון, ובנוסף את הצורך שלהם בקרבה שלנו אני מוכנה לזה. גם אני הייתי ילדה שישנה עם ההורים שלה- זה כייף, ומוסיף הרבה. למרות הכל במשך הזמן כולנו התרגלנו לשינה המשותפת ועם הזמן ההפרעות בלילה פחתו.
 

לאה_מ

New member
עכשיו קל לי יותר להתייחס ../images/Emo13.gif, תודה.

העלית שתי סיבות: האחת אי נוחות פיזית שלכם, והשניה "שהוא ילמד להבין שזאת המיטה של אמא ואבא". אני אתייחס לשתיהן. לגבי אי הנוחות - אני יכולה מאד להבין אותך - לאחרונה אורי גם נורא מסתובב ובועט בלילה, וזה באמת מפריע. אלמלא הייתי מוציאה הון עתק על עיצוב חדר שינה לטעמי אצל נגר, אני די בטוחה שהייתי מעיפה מהחדר את המיטה הזוגית, מרפדת את כל הרצפה במזרונים ומאפשרת לכל מי שרוצה מהילדים לבוא לישון איתנו. אבל אחרי שקניתי במיטב כספי את חדר חלומותי, אני לא מתכוונת לוותר עליו כל כך מהר
. אצלנו הפתרון הוא כזה - אני מרדימה את אורי במיטה שלנו (יותר נוח לי וגם נותן לעומר ושירה אפשרות להשתמש בחדר הילדים בערב), אחר כך אנחנו מעבירים אותו למזרון שלו, ואם הוא מתעורר בלילה, הוא מגיע אלינו. אני מבינה שאצלכם זה לא פתרון מספיק טוב, כי הלילות שלכם עדיין לא מספיק טובים. אישית אני חושבת שלישון עם ההורים, בעיקר בגיל של מורן, זה צורך ולא פינוק, ואם לילד יש את הצורך הזה, אני בעד לנסות להענות לו, כמובן, בכפוף לצרכים שלי. אולי תנסו - אם הוא מעיר אתכם בשלב מאוחר יותר של הלילה - להעביר אותו בחזרה למיטתו תוך כדי שינה. לגבי הסיבה שהוא ילמד להבין שזו המיטה של אמא ואבא - אני לא בטוחה שהוא לא יודע את זה. דוקא בגלל שאתם שם הוא רוצה גם להיות שם. זה בסדר גמור לומר לו שלא תמיד זה מתאים לכם. אני דוקא חושבת, שאם הוא יודע, שהוא יכול לבוא אליכם ולהתרפק עליכם ולשאוב מכם את החום והבטחון שלהם הוא זקוק, ושאתם מכבדים את הצורך הזה שלו, הוא ילמד גם לכבד את הרגשות שלכם שלפעמים זה לא מתאים. הילדים הגדולים שלי מבקשים מדי פעם לישון איתנו, ואנחנו מסכימים אם זה מתאים לנו, ולפעמים פשוט אומרים להם שלא מתאים לנו היום - אולי בהמשך השבוע או בשבוע הבא - וזה מקובל עליהם לחלוטין - אני חושבת שהקבלה שלהם את זה נובעת מכך שהם יודעים להתחשב בצרכים שלנו כפי שהם חשים שאנו מתחשבים בצרכים שלהם.
 

She Dolphin

New member
גם תומר שלנו מגיע אלינו באמצע

הלילה, (אחרי שבשבוע שעבר הוא התחיל לישון על מזרון בחדרו, בחלק הראשון של הלילה
), וכן, גם הוא לפעמים בועט וישן בפוזיציות שלא מאפשרות לנו מרחב (למרות המיטה הגדולה במיוחד שלנו). אני ישנה ליד הקיר ושמה אותו ביני לבין הקיר. חוץ מזה, פיתחתי יכולת לחזור לישון מיד אחרי שקיבלתי שטוזה/לאטמה/ כאפה/ ראסיה/בעיטה - מחק את המיותר
... (טוב סתם הגזמתי, אל תחשבו שאני מזוכיסטית, זה לא כל כך נורא
). ואם הוא ישן "באלכסון" ואנחנו מתעוררים מזה, אנחנו פשוט מזיזים אותו קצת עד שלכולם יש מקום, וממשיכים לישון. הוא ישן כל כך טוב איתנו שהוא אפילו לא מתעורר מזה.
 
אם היא שואלת את השאלה כנראה

שזה מפריע לה.. קצת מפריעה לי המסיונריות הזו בעד שינה משותפת... אני גם כן לא מסוגלת בשום אופן לישון כשאחד הילדים ישן איתי ויש לא מעט מקרים של אמהות שהרגילו ילדים לישון איתם במיטה ואחר כך לא יודעים איך להפסיק זאת. כשהילד ישן איתנו (וזה קורה לעיתים מאוד רחוקות ורק לפנות בוקר כשהוא קם לפנינו ולא בא לי לצאת מהמיטה) אני לא ישנה, הוא בועט, הוא נדבק, הוא דוחף רגליים וזה פשוט לא נוח. חוץ מזה, המיטה היא הממלכה היחידה שנשארה רק שלי ושל בעלי וחשוב מאוד לשמור לפחות את הפינה הזו לעצמנו.
 

עירית ל

New member
מה שבלבל

היה שהם לא מרגישים כשהוא מגיע. נוצר הרושם שהם בכלל לא מרגישים בו - ואז מה הבעיה? המצב האמיתי הוא שהוא לא מורגש כשהוא מגיע, אבל אחר כך מתחיל לבעוט ולהפריע וזה התברר רק עם ההודעה השניה.
 

לאה_מ

New member
בכוונה אמרתי שאני לא שואלת כדי

להתגרות, בדיוק בגלל התגובה שלך, דורית. אני שאלתי כדי להבין, לא כדי להטיף. בהחלט מקובל עלי שהורה יגיד - אני רוצה פרטיות בלילה עם בן זוגי, שנת הלילה שלי לא נוחה עם ילד במיטה - כל סיבה היא לגיטימית. אלא שלפעמים, אנחנו כל כך שבויים בקונספציות של עצמנו, שאנחנו חושבים על ה"איך" ולא על ה"למה" - אולי לא מפריעה לה העדר הפרטיות (כי הרי הילד נרדם במיטה שלו ומגיע רק בשעה מאוחרת למיטת ההורים), אולי הילד שלה דוקא לא מסתובב הרבה בלילה - אולי הורה מעלה את השאלה רק משום שהוא שמע שאסור להרגיל ילדים למיטה של ההורים... אולי לינה משותפת היא פתרון מוצלח ואולי לא. אני ממש לא מסיונרית של שינה משותפת - אני חושבת שזה דבר נפלא למי שמסתדר עם זה טוב, ואני יודעת שיש משפחות שזה פשוט לא מתאים להן. אבל השאלה "למה" לא נועדה לקנטר ולא נועדה להטיף ללינה משותפת. היא נועדה לעורר מחשבה על הסיבות. משום שכשיודעים מה הסיבה, קל יותר לחפש פתרון.
 
דניאל, בן כמה מורן??

לדעתי מתחת לגיל שלוש- שום שכנוע לא יעבוד עליו, ואם המגבלה היא בעיקר של נוחות ולא של אידיאולוגיה, שווה בלהשקיע בארגון המיטה שתהיה נוחה יותר ללינה משותפת- להצמיד את מיטתו החדשה לשלכם או סתם מזרן. אלה עכשיו בת שנתיים וחצי, בלינה משותפת מגיל חודשיים ורק עכשיו התחילה לדבר על צורך ב"מזרן משלה". כשממלאים את הצורך הזה שלהם, לא יאומן איך הרצון לעצמאות בה להם בטבעיות.
 

vered4

New member
מצד שני, אם לישון במיטת ההורים

זו לא אופציה, אז לא מתרגלים לזה. אני לקחתי את הבן למיטה שלנו כשהוא התעורר בלילה. זה היה מתוך מניעים שלי, כי לא היה לי כוח לשבת לידו בחדר שלו. אבל זה ממש הפריע לנו לישון והיינו קמים במצב נוראי בבקר. גם הוא, הרבה פעמים לא היה נרדם במיטה שלנו. בחדר שלו היתה מיטת תינוק ומיטת נוער והוא עדיין היה במיטת תינוק (שעד אותו זמן מאוד אהב). אז בשלב ראשון כשהוא קרא לי, עברתי איתו למיטת נוער, וישנתי איתו בחדר שלו. לפעמים בשעות מסוימות חזרתי למיטה שלי. אחר כך, כשהוא רצה לטייל באמצע הלילה, נתנו לו את האפשרות, לישון במיטת תינוק או במיטת נוער (ולא אצלינו). הוא בחר את המיטת נוער (גם כי לא היו לו יותר מדי ברירות). עכשיו הוא ישן מצוין במיטה שלו (נוער). היו לילות שהוא קרא לי, וכשראיתי שזה לא נגמר, שוב נכנסתי לישון איתו. כל לילה הוא נרדם במיטה שלו, כשאנחנו בסלון, ונגשים אליו אם הוא צריך. אבל כמעט בכל הלילות, הוא ממשיך לישון עד הבקר בלי בעיה.
 

dorit0

New member
נראה לי דומה להתלבטות שלי לגבי ליטו

גם לי נראה שזה צורך ברור אצל הרבה ילדים, השינה המשותפת, ולמזלי לי זה מתאים מאד. אבל מה אם לא היה לי מתאים? זה הזכיר לי את ההתלבטות שלי לגבי הצורך הברור והראוי להתיחסות של הבת שלי ללטף אותי לפני השינה ולצורך הרגעות, אל מול העובדה החד משמעית שאיך שהיא עושה את זה לא נעים לי.
 
למעלה