בעיית שינה/הירדמות

[איליטה]

בעיית שינה/הירדמות

שוב שלום לכולם, הבן שלי בן 2.5 מעולם לא עשה בעיות בשינה, אולי מעולם זה מוגזם אבל, באמת אני מאחלת לעצמי עוד אחד כזה. הוא תמיד נרדם לבד אחרי ששתה את הבקבוק או מקסימום היינו צריכים להיות איתו שתי דקות, בקיצור חלום כל אמא יהודיה. אך הכל השתנה ואולי גם באשמתינו פעם אחת הוא לא הרגיש טוב ופעם שניה בעלי היה בנסיעת עבודה ומפה לשם התחלנו לדפוק לו בטוסיק. עכשיו לאחר כמה חודשים המצב הפך בילתי נסבל, לפעמים אנחנו צריכים לדפוק לו בטוסיק 45 דקות או ללטף אותו בראש וכו'. הדבר די מעיק כי אני נמצאת איתו רוב היום ובעצם אין לי זמן לעצמי וגם לבעלי וטקס ההשכבה הזה לפעמים נמשך גם עד 23:30 בלילה כך שלא נשאר לי כבר הרבה מהיום בלשון המעטה. זה מאוד מתסכל ואני חושבת שגם לי/לנו מגיע קצת זמן ואני לא יודעת איך לצאת מהמצב הזה, אני כל הזמן מנסה לדבר אל ליבו ולהסביר לו שהוא ילד גדול אבל, זה לא עובד הוא מתחיל לצרוח במקרה הטוב ולפעמים נשאר ער במיטה ומדבר במשך שעתיים. בקיצור כאב ראש. הילד מאוד מאוד מפותח ומדבר שוטף, הוא מדבר משפטים של שמונה ואפילו עשר מילים ללא טעות אחת, כך שאין מצב שהוא לא מבין אותנו. ועוד דבר אחרון, אתמול בלילה הוא התעורר ולא חזר לישון עד שליטפתי אותו שעה ורבע וזה כבר ממש מוגזם. יש לכם רעיונות איך יוצאים מהמצב הזה? אילה

 

[ליאת +]

אולי הוא לא עייף?

הוא ישן בצהריים? בגיל הזה יכולה להיות מעין תקופת מעבר: מצד אחד עדיין לא יכולים בלי שנת צהריים, ומצד שני שנת צהריים של שעה וחצי-שעתיים היא כבר יותר מידי (זה נכון רק לחלק מהילדים, יש כאלה שישנים גם בצהרים וגם בלילה בלי בעיות). כשלא עייפים בשעת ההשכבה אז מתחילים את כל ה"קונצים". אנחנו ביקשנו בגן שיעירו את אביתר אחרי חצי שעה, מקסימום שלושת רבעי שעה. כל שינה ממושכת יותר גורמת לו להיות עירני עד אמצע הלילה (ומצד שני וויתור מוחלט על שנת הצהריים גרמה לו להיות זומבי בשעות אחר הצהריים והערב).

 

[לאה_מ]

גם אנחנו בשלב הזה, אבל הפתרון שלנו

שונה. אורי בן שנתיים וחצי. גם הוא עדיין לא מוכן לוותר על שנת הצהרים (לפעמים הוא מנקר כבר בזמן ארוחת הצהרים), אבל שינה בצהרים גורמת לו להיות עירני מאד בשעות הערב (על אף פעילות אינטנסיבית בחוץ אחר הצהרים). אצל אורי לא נראה לי הפתרון של קיצור שנת הצהרים, משום שאם מעירים אותו מהשינה הוא מתעורר מאד "הפוך". מה שאנחנו עושים זה מאחרים מאד את שעת ההשכבה. אורי הולך לישון כשהוא עייף (הוא בדרך כלל מבקש לינוק), וזה קורה בדרך כלל בסביבות 23:00. הוא מתרחץ בסביבות 20:30 (לפעמים אחרי, תלוי מה עשינו באותו יום) ואחרי האמבטיה הוא שומע סיפורים ואחר כך משחק באופן די עצמאי. מובן, שהייתי שמחה אם הוא היה הולך לישון נניח ב-21:30, אבל סך הכל הוא לא מאד מפריע לנו בערב, ותהליך ההשכבה עצמו לא ארוך במיוחד (בסביבות 15 דקות). אני משערת שמתישהו במהלך השנה הקרובה הוא יפסיק לישון בצהרים, ואז הוא ירדם באמת בסביבות 21:30. אילה, בסך הכל הרווחתם שנתיים וחצי מעולות. הרבה הורים היו מוכנים להתחלף איתכם

. עכשיו יש שלב קצת יותר קשה בשבילכם. אני מציעה לכם למצוא פתרון שנוח לכם - ברור שהמצב הקיים לא מתאים, אבל מה לעשות שהוא פשוט לא נרדם בקלות... אולי לאחר את שעת ההשכבה יעזור, או למצוא לך פעילות לעשות בזמן שאת מרדימה אותו (אני קוראת ספר). פעם דלית הציעה כאן את "שיטת חמש הדקות ההפוכה" שיכולה לעבוד במקרה כזה - את משכיבה אותו ונשארת איתו בחדר, בשלב כלשהו את אומרת לו שאת הולכת רגע לחדר השני ותחזרי עוד שתי דקות. באמת תצאי ותחזרי אחרי שתי דקות. ככה תאריכי את פרקי הזמן שאת מחוץ לחדר בהדרגה. גם זה יכול לעבוד. ספרי לנו מה קורה.

 

[איליטה]

קצת קשה לי

לקרוא ספר בחושך או באמצע הלילה

. אמת הרווחנו שנתיים וחצי מעולות בכל התחומים והרבה הורים היו מוכנים להתחלף איתנו, אני פשוט חושבת שאנחנו בריגרסיה, אני חשבתי שככל שהם מתבגרים זה נעשה קל יותר בעוד שאצלנו זה הפך להיות קשה מאוד ואני לא רואה איך אני יוצאת מזה. אילה

 

[איליטה]

אז ככה,

זה נכון לגבי שנת צהרים אנחנו באמת בשלב ביניים. אני ניסיתי להעיר אותו לפעמים אחרי 45 דקות אבל, אז הוא כ"כ "הפוך" שכבר עדיף שלא ישן בכלל או שניתן לו לישון שעה וחצי. אבל, אני תארתי בעיה שגם כאשר הוא מתעורר לפעמים באמצע הלילה הוא קורא לנו שנדפוק לו בטוסיק או נלטף אותו וזה יכול לקחת גם שעה. אני חושבת שהוא פשוט התרגל לזה ואין לי מושג איך ממשיכים הלאה. אילה