בעיית הרטבה

[ענתש]

בעיית הרטבה ../images/Emo4.gif

נגה בת שנתיים ושבע, גמולה מחיתולים ביום (עוד לא בלילה) כבר ארבעה חודשים. הגמילה היתה ביוזמתינו אחרי תקופה ארוכה שהיא ביקשה להיות בלי חיתול רוב הזמן - הורדנו את החיתול ודי. הגמילה היתה מעולה, בלי אף פיספוס כמעט. בשבועיים האחרונים אני רואה תופעה מוזרה שמתרחשת רק בבית ולא בגן (לדברי הגננות) - הילדה מתאפקת מללכת לשירותים, מתאפקת ומתאפקת עד שבסוף בורח לה קצת. היא מייד עוצרת את זה והולכת לשירותים אבל המכנסיים והתחתונים רטובים כבר. כאילו היא לא מרגישה מספיק מוקדם מתי היא צריכה פיפי, או מתעלמת מזה. בהתחלה חשבתי שיעבור אז התעלמתי... זה המשיך. אחר כך ניסיתי להזכיר לה כל פעם אם במקרה היא צריכה פיפי - טוענת שלא, ממשיכה לשחק ולעסוק בעיסוקיה ושוב מגיעה לאותו המצב. התחלתי לדאוג שאולי דלקת בדרכי השתן אז עשינו בדיקה ויצאה תקינה. מה זה יכול להיות ? ואיך להתייחס לזה ? יש עוד בעיות פיסיולוגיות שכדאי לבדוק ? זה מקרה לביקור אצל רופא ? עם קקי אין שום בעיה ולדברי הגננות בגן אין בעיה. קרה לה שברח לה שם פיפי בהתחלה אבל כבר הרבה זמן לא והיא הולכת שם לשירותים לבד (כמו בבית). לא ראיתי שום שינוי התנהגות אחר אצלה בשבועות האחרונים שאני יכולה לקשר את זה אליו ואני די מבולבלת... לא יודעת מה לעשות עם זה. תודה מראש על המחשבה...

 

[kashke]

עברנו את זה. לוקח זמן ומפסיק.

אולי בגלל החזרה לגן... אנחנו תריכים ללמוד "לא לראות" ולפעמים גם "לא לשמוע" ובעיקר "לא לדבר" כמו 3 הקופים. חחחחחח שולחת לך חיבוק לעידוד.

 

[irisgh]

מחשבה שלא מבוססת על כלום:

נראה לי שכושר הריכוז שלה גדל. היא עסוקה בשלה ולא מעוניינת להפסיק. מעניין למה בבית ולא בגן. אולי בגן ישנם זמנים קבועים לעשיית פיפי? בגן הקודם של יניבי עשו פיפי אחרי ארוחת בוקר, לפני המפגש, ובמיוחד, כולם, אחרי המפגש בדרך לחצר. זו הייתה הבניה של הגננות. אז אולי גם בגן שלהם יש הבניה כזו? או שהיא הולכת בעקבות חברים אחרים לשירותים? בכל אופן, מה שאני הייתי עושה: הייתי תוחמת את הפעילות שתהיה קצובה. ואז משמשת דוגמא אישית להליכה לשירותים. למשל: מסיימים לאכול, רוחצים ידיים ופנים, והולכים לשירותים. את בעיקר, רק שאת מכריזה על זה. לא לדרוש ממנה. אם היא מתלווה אלייך, לפתוח ברז מים כדי שהרעש אולי 'יעשה לה חשק'. מציירים, וכשמסיימים לצייר, את שוב מכריזה שאת צריכה לשירותים, והולכת ועושה. לא משנה אם יוצאות שתי טיפות

. אצל יניבי, זה עזר, בתקופות שבהן הוא טען ש'אין לי פיפי'. ללוות אותי לשירותים (כי יש לו נטיה כזו, לעקוב אחרי), ולשמוע את קול מי הברז, לפעמים עושה את זה.

 

[טלי12345]

גמילה מחיתול אינה לינארית

יש צעידה לכל הכיוונים. יש רגרסיות ויש שינויים. ההורה חש שהנה היינו כבר בשלב הזה שעברנו, אבל צריך להבין שאין כאן התקדמות במובן הרגיל של המילה. האם מפריע לה שהיא רטובה? האם היא ביקשה לחזור לחיתול?בעיקר כיוון שאת מספרת שזה רק בבית , אישית הייתי נותנת לזה עוד שבוע-שבועיים מבלי להתיחס לפספוס באופן מיוחד(לשבח על הצלחה אבל לא לשדר אכזבה מכישלון)

 

[ר של דן]

אין להם זמן לקטנים האלה

והם מתאפקים עד שיוצא להם מהאוזניים. אני הייתי אומרת לה ללכת קודם לשירותים כשהייתה באה נגיד לבקש ממני משהו וככה היא הייתה הולכת. לפעמים כשהייתי רואה שהיא מתאפקת הייתי אומרת לה ללכת. גם אנחנו כאלה, מתאפקים עד כמה שאפשר, עם הגיל היא תלמד ללכת שניה לפני.

 

[אלדורית]

צרת רבים תנחם אותך?

חצי תנחם אותך? רבע? משהו? גם אצלנו היתה תקופה יותר יבשה מאז תחילת הגמילה, ואז עם הכניסה לגן חלה רגרסיה מסויימת, שמחריפה מדי פעם כשיש איזושהי בעיה (כמו התולעים החביבות שבאו לבקרנו בשבוע שעבר...). עוד ענין ששמתי לב אליו: לפעמים זה קורה כשאני עסוקה במשהו אחר, ונראה לי כמו דרך מצוינת להשיג את תשומת לבי המלאה. מילא. יעבור. בכל פעם שאני מנקה שלולית אני מזכירה לעצמי שגם להחליף חיתולים (בעיקר עם קקי) זה לא פיקניק (ולפחות עם קקי אין פספוסים). ועוד משהו: גם הקטנה שלי לא אוהבת שמזכירים לה. אז אם חייבים לצאת מהבית אני מוצאת דרכים לשכנע אותה (לפעמים בעזרתם החביבה של דובים ובובות שלא יודעים איך לשבת על הסיר וממש מוכרחים שהיא תזכיר להם אחרת הם פשוט נופלים פנימה).

 

[maya100]

מכירה את הרעיון של "פיפי סוד"?

בגיל הזה (וגם אביגיל שם, אל תחשבי שלא) ללכת לעשות פיפי נראה להם כמו בזבוז זמן...הרבה יותר מעניין להמשיך לשחק, להשתגע, לצפות בתוכנית וכו'... לכן הם באמת מגיעים למצב של "ברגע האחרון" או ברגע שאחרי האחרון...

איך בכל זאת אני משכנעת את אביגיל ללכת לעשות פיפי? אני אומרת לה שאולי אין לה פיפי (כפי שהיא טוענת) אבל יש פיפי סוד...מה זה? זה פיפי ש"לא מרגישים אותו" אבל כשיושביםמ על האסלה הפלא ופלא הוא יוצא! התחלתי עם זה כדי לגרום לה לעשות פיפי לפני השינה (אחרת יש שלולית) והיא תמיד אמרה שאין, אז שרון של אייל וליאור נתנה את הרעיון המופלא הזה - עובד כמו קסם. אביגיל כל פעם מחדש היתה המומה שבאמת יוצא פיפי! מאז אני משתמשת בזה כאוות רצוני ושוב, זה עובד. לשים לב גם אם היא שותה הרבה להזכיר לה שאח"כ יהיה הרבה פיפי (השבוע צחקתי על אביגיל שהיא תשתין שוקו, כי שתתה שתי כוסות)

 

[maya100]

סליחה, ובעיק - לא להילחץ ולא להלחיץ

היא בטח מרגישה שזה לא נעים...

 

[tovim]

אצלנו בדיוק אותו מצב

נטע באותו גיל, גמולה ביום ולא בלילה בגמילה שהלכה חלק. הפספוסים הקטנים שלה החלו עם הכניסה לגן ואני שייכתי את הרגרסיה הזו לענייני התחלת שנה. לא תמיד בורח לה אבל הרבה פעמים כן. לפעמים ממש טיפונת והיא מבקשת ללכת לשירותים ולפעמים הכל כבר רטוב והיא נזכרת להודיע. אני פשוט מחכה שזה יעבור. בגן הם מזכירים לה הרבה כי בלהט המשחק (בעיקר בחצר) היא שוכחת הרבה יותר.

 

[ענתש]

../images/Emo24.gif תודה, ידעתי שאני אקבל פה

עיצות טובות. אני לא חושבת שזה נובע מעניין של תשומת לב כי היא לא מודיעה לי בכלל שזה קורה (ואפילו מכחישה, כי היא נורא עסוקה - "מה פתאום, אני לא צריכה פיפי" אחרי שכבר ברח קצת). אבל הרעיון של "פיפי סוד" הוא מצויין ואני אנסה אותו וגם הרעיון עם הבובות שצריכות ללכת לשירותים. תודה !