בעיית אמינות

  • פותח הנושא Yin
  • פורסם בתאריך

Yin

New member
יכול להיות, אך יש כאן פיספוס מסויים

ברשומה בבלוג, התייחסתי לא רק לשקר, אלא לאדם שעושה מעשה בעייתי ולא מוכן לשאת בהשלכות.
אפשר לדון על מקור השקר, כמו ש-ש מים עושה, ואפשר לדון אם השקר הוא טוב או רע, כמו שאתה כתבת. אני מניח שלשניכם תהיה בעיה עם אדם שישרת בצוות שלכם ויכחיש שהוא עשה דבר מסוים. תהיה לכם בעיה לסמוך עליו, לא בהכרח בגלל העבירה המסוימת - יותר בגלל שהוא נקניק שלא לוקח אחריות.
 

העוג

New member
בגלל זה לא שרשרתי לקישור לרשימה

שבגדול אני מסכים איתה, אלה לדיון שהתפתח אחריה.
אם נחזור אחורה לימי השירות - לא הייתי רוצה נקניק שלא לוקח אחריות, כמו שלא הייתי רוצה אדם שישקר לי. אבל אם הוא היה מתחמן דרך קבע אפסנאים בבסיסים שהיינו עוברים דרכם ומשיג דברים לצוות הוא היה סוג של גיבור [ וככה זה היה]. ואם הוא היה על הדרך מורח איזה מ.צ. ומתחמק מתלונה על הופעה לא תקנית זה היה קביל לגמרי וכשהיה מספר על זה, היינו כולנו צוחקים, ואם היה מותח מישהו מחוץ לצוות [ גם סוג של שקר, ולפעמים אפילו שקר מרושע], גם זה היה מתקבל בהרבה יותר מסלחנות.
עכשיו, אם למשל עברנו דרך בסיס גולני לצורך העניין והשלמנו ציוד ואח"כ היינו נשאלים על זה, הייתי מצפה שעד אותו גבול שבו מישהו אחר מ ה צ ו ו ת ישא בתוצאות במקומו, הוא יכחיש אם יישאל אם למשל דפקנו ציוד ולא ישתפן ובמיוחד לא יגיד אמת שתסגיר מישהו אחר מהצוות, ובאותה מידה ציפינו ליושר הכי קיצוני בתחקיר מבצעי, והדגשנו כל הזמן את נושא האמינות והרגשנו אמינים ו'לא משקרים'.
 

Yin

New member
מסכים


 

ש מים

New member
את מוכנה להסביר?

אז מי הפחדן:
העבריין, שמבצע עבירות/משקר "בגלל הפחד מהשלטון"?
או התם והישר, שלא עובר עבירות, כי הוא מפחד מעונש?

ומי האמיץ?
העבריין, שלא מפחד "מהחברה שמעוניינת להגביר את הפחד, על-מנת לשלוט באזרחים"?
או זה שאינו סוטה מדרך הישר "כי לא מפחד שהשלטון יתנכל לו"?



(אגב, הראיה האוטומטית ב-"שלטון" ו-"ממשל" כגורם רע ועוייין, היא היא מקור השקר והעבריינות לדעתי).
 
לא כל מי שחי בפחד הוא פחדן, לא כל מי שחי בלי

פחד הוא אמיץ.
היהודי המסתתר בחדר סודי בזמן שלטון הנאצים מן הסתם חי בפחד. זה לא אומר שהוא פחדן. הקיבוצניק המיתולוגי שמגיע בטעות להארלם יסתובב בלי פחד, זה לא אומר שהוא אמיץ.
בכלל, אומץ אינו העדר פחד, אלא יכולת לפעול בתוך הפחד בתורה שאינה מונעת על ידי הפחד.
חוץ מזה, שבאופן כללי אני חושבת ש"פחדן" ו"אמיץ" הן הכללות שמקילות על הדיון, אבל אין בהן ממש. כל אחד הוא קצת אמיץ וקצת פחדן.
ספציפית לדוגמאות שלך, העבריין אולי מאד אמיץ, אבל ברגע שהוא יצא (או הוצא) מחוץ לחוק, הוא חי בפחד. יכול להיות שהוא לא פחדן והפחד שלו מוצדק: באמת השוטרים מחפשים אותו, והעבריינים האחרים מחפשים אותו. זה לא משנה. הוא יאלץ להשקיע אנרגיות רבות בפחד. בעוד ששומר החוק התמים, שיכול להיות שהוא בסכנה גדולה יותר וגם פחדן יותר, יחיה בלי פחד, כי הוא בטוח שאם יקרה משהו, יבוא שוטר ויקח את הרעים.
 

Yin

New member
נדמה לי שהמניע הוא החשוב

אם עבריין בחרף או נאלץ להיות כזה בגלל שלא יכול היה להתפרנס ממשהו אחר, זה לא עושה אותו גיבור גדול.
 
הקטע שהוא משקר ולא מבין מה קרה

יפה.
וגם איך שהוא מנסה להגדיר זאת.
הוא אומר לחבריו - "האם פעם אמרתם משהו שהוא לא?"
 

d y s

New member
יפה ומעורר מחשבה. נזכרתי אסוציאטיבית

בדברי שני הוגים שונים-

1."הבל החן שקר היופי.."-קהלת

2."דברים יפים אינם אמת דברי אמת אינם יפים"-לאו טסה.

ובעצם כל מה שהינו פרשנות נתפסת אינו אמת וכך מה שפשוט קיים הינו אמת ולקיומו הפשוט אין תואר.פחד ולעומתו אהבה הם שני רגשות קצה שכל פועל יוצא שלהם מלבד קיומם הפשוט אינו אמת.אמינות כן או לא יושרה כן או לא וכ"ו נעים בין הקצוות הללו שכמו שאמרת מונעים מפחד או מאהבה.
 

Yin

New member
ברוך השב

אהבה אינה רגש.
הרגש,למעשה, התחושה ההפוכה לכיווץ של הפחד היא המילה הjoy, שילוב של שמחה ותענוג.

מעבר לכך, אני מניח שלאו טסה הוסיף את המילה 'לעיתים מזומנות' שנפלה בהמשך...
 

d y s

New member
אינני עוסק בסמנטיקה ומסכים לגבי המהות ותודה

 
למעלה