בעייה קשה

[The Monopoly Guy]

בעייה קשה

אנשים רבים שאני פוגש ומשוחח איתם לעיתים שואלים אותי על תחביביי. אני נוטה, ברוב הפעמים, לספר להם על החיבה שלי למשחק ה-D&D. מעצם העובדה שהם לא יודעים מהו D&D, אני נאלץ לספר להם מהו. ועכשיו לבעייה: כמעט תמיד לאחר שאני מספר להם על המשחק, D&D מצטייר בעיני האנשים האלו כמשחק ילדותי המתאים לילדים קטנים, וכלל וכלל לא לילדים בני 15 (אני). מה אני אומר להם, או לחילופין איך אני צריך להסביר להם על D&D כך שהם יחשבו ההפך?

 

[dragon zlotnik]

ב-ד-י-ו-ק

בכיתה שלי די מהר הופץ המשחק הזה,עשר שליש בערך התלהב, חצי מהילדים זה לא עניין אבל מס' ילדים חשבו שזה משחק ילדותי וטיפשי, וצחקו עלינו, וסתם הפריעו לנו! חבר שלי בהתחלה חשב שזה ילדותי וטיפשי אבל אחרי שהתחיל קצת לשחק ממש התלהב מזה.

 

[הוליסטי]

תגיד

תגיד להם שגם "ילדים" גדולים משחקים בזה ...

 

[dragon zlotnik]

אמרתי להם

ותגובתם היתה "אז? זה עדין נשמע משחק טיפשי וילדותי"

 

[הוליסטי]

אגב,

נו אז ? שיגידו מה שהם רוצים. תעשה מה שטוב לך ושאתה אוהב.

 

[dragon zlotnik]

זה לא העניין

יש בזה שתי בעיות: 1.זה מעצבן! 2. אני לא רוצה להצטייר בעיני אנשים כתמהוני מטורף!(לא נראה לי שיש כאלה שחושבים ככה אבל יש לזה פורטנציאל)

 

[עמית ו]

זה מאוד פשוט -

1. תארגן וואן טיימר מוצלח, תזמין אליו איש חדש או שניים. פריפורם מומלץ. לחילופין אתה יכול לגרור מישהו לכנס. 2. אתה תמהוני ומטורף - תתרגל לזה. אה, כן - ברוך הבא.

 

[dragon zlotnik]

יש כאלה שפשוט לא בקטע

והרעיון הראשון רק יגרום להם לחשוב עוד יותר כמה זה אידיוטי! לא כולם יאהבו די אנ די

 

[עמית ו]

אני אמרתי דיאנדי?

שלא תעיז לתת למישהו לשחק דיאנדי בתור משחק ראשון בלי לוודא שהוא מסוג האנשים שקוראים את רומח הדרקון ודאג שיקרא את ספר הבסיס לפני המשחק. אם אתה רוצה להציג לאדם את עולם המ"ת - תתחיל מפריפורם או משיטה סימפטית.

 

[Ferenheit]

בולשיט. דיאנדי זה משחק סופר ידידותי

 

[עמית ו]

כמעט כמו רולמאסטר.

 

[DDN]

תגיד עמית,

איזה גירסאות של מו"ד יצא לך לשחק שאתה משמיץ אותו ככה?

 

[הבלש חסר הבית]

נו,

ואפשר לחשוב שמגיניה החרופים של מו"ד מכירים כל כך הרבה שיטות אחרות. כמו ההוא שדיבר על "הטבלאות האיומות והמסובכות של רולמאסטר" ואז נאלץ לגמגם את ההודאה שהוא מעולם לא ראה, קרא או שיחק אותה, אבל ברור שכל מה שלא מו"ד הוא קשה ומסובך. אני, אישית, קראתי וגם שיחקתי במהדורה הראשונה של מוד"מ, בשנייה, וגם בשלישית וחצי - וגם במו"ד בקופסאות. אני מכיר גם לא מעט שיטות אחרות, כך שיש לי בסיס די טוב לחתום על ההצהרה הבאה: מו"ד הייתה ונשארה שיטה מחורבנת עם יחסי ציבור מעולים.

 

[Ferenheit]

ואני חושב שהיא סובלת מהשמצות נצחיות

 

[עמית ו]

ולא בלי סיבה

 

[הבלש חסר הבית]

איך הולכת האמרה

אם אתה פרנואיד, זה לא אומר שלא רודפים אחריך. ואם מו"ד סובלת מהשמצות, אולי בגלל שמדובר בשיטה מחורבנת? הרבה ההשמצות בנוגע למו"ד נוגעות גם לעובדה שהיא משווקת באופן אגרסיבי, שדורס שיטות טובות יותר שאין מאחוריהן תאגיד צעצועים, ומסחרית, ממותגת ופשטנית כמו המבורגר של מקדונלדס.

 

[Ferenheit]

רמאי

לפני שניה אמרת שהיא פשוט נהנית מיחסי ציבור מעולים. בשורה התחתונה, אפשר להגיד הרבה דברים טובים והרבה דברים לא טובים על מו"ד, אבל עובדה היא ששחקנים רציניים ומביני עניין רבים מוצאים בה משהו, ועוד עובדה היא שההשמצות נגדה נגועות בטעם של התנשאות מעל שחקנים צעירים ופעורים, דומים מאוד למי שאותם מקטרגים היו בצעירותם (שלא לדבר על פער המהדורות).

 

[הבלש חסר הבית]

שקרן

מה יש למו"ד שאין לשיטות אחרות? היא מעבר למוצר עצמו - היא מושג, שם-דבר, כמו דיסק-און-קי, פריג'ידר ופלאפון. אבל, מה לעשות, שלא מדובר בשיטה טובה במיוחד - היא מגושמת, ממוקדת יותר מידי בקרבות וצבירת נקודות, ובאופן מפתיע, למרות שקרבות תופסים בה חלק כה משמעותי - היא מספקת שיטת קרב פרימיטיבית, איטית וחסרת הגיון. פיתוח הדמות בה מנותק לחלוטין מהעלילה ולוקה בחוסר אמינות מזעזע, והיא מהנה לקריאה ומעוררת השראה בערך כמו תעודת אחריות של סטריאו - המון מלל של תקנות, ולא הרבה מעבר לזה. מה שחקנים מוצאים בה? ראה הסעיף הראשון. חוץ מזה, מצטרף כאן עניין השיווק האגרסיבי - למותג החזק והוותיק יש בשנים האחרונות גב חזק של תאגיד צעצועים על תשתית ההפצה והשינוע האדירה שלו, מה שתורם לעובדה שהיא מתנהגת (ומעוצבת) כמו אותם משחקי קלפים מגעילים שגם אותם תאגיד האסברו משווק - לא רק שאתה צריך לקנות הרבה ספרים - שמכילים מעט תוכן והמון חוקים נוספים, כדי שתוכל לשחק "יותר טוב", אלא שגם המשחק עצמו מזכיר משחקי קלפים - במקום לאסוף פוקימונים, לשלוח אותם לקרב ולגרום להם להתפתח, המשחק סובב סביב דמות שצריכה לאסוף אוצרות ונקודות נסיון, לנצח בקרבות, ולהתפתח מבחינת דרגות (בל נשכח את מקצועות היוקרה, המציפים את השוק). שחקנים צעירים וגרועים יושמצו (ובצדק) בלי קשר לשיטה, אבל שים לב שהם מנסים גם בלי קשר לשיטה לשחק לפי רוח מו"ד - לנצח דברים, לקבל נקודות ולחזק את הדמות שלהם. "דומים לאלו שהיו המקטרגים בצעירותם"? בוא לא ניכנס בבקשה לפסיכולוגיה בגרוש - כאן אפשר לעשות מטעמים דווקא ממי שמשחק בסגנון שבו הוא צריך להרביץ למפלצות כדי להפוך למגניב. בהקשר זה, אני רק יכול להזכר בעצמי, משחק כשחקן מתחיל ומנסה לעשות כל מיני דברים בסגנון של ספרי הרפתקאות, ומקבל בתגובה הרצאה שהכללים לא מאפשרים את זה ואת זה, ומה אני מבזבז זמן על לברר עם דבשי"ם ולחפש רמזים ומשמעויות כשיש עוד הרבה חדרים עם מפלצות ואוצר.

 

[Ferenheit]

יש פורומים שלמים

שהקדישו תקופות ארוכות לכך שהוותיקים מלקים את הצעירים על כך שהם משחקים משחק שטחי ודבילי במקום משחק שטאניסטי-בכייני (כפי שאתה מתאר את הקיצוניות השניה, לא אחת). כנראה שחוויות המ"ת שלך בילדותך לא היו כל כך שליליות אחרת לא היית ממשיך לשחק גם היום. לקשקש על כך שהאסברו ומכשפי החוף מקדמים את מו"ד זו מצבה לבורות (מילא) ולחוסר הענווה שבעוז לסתום את הפה ולא לדבר על משהו שאין לך מושג לגביו. הדבר האחרון שמעניין את האסברו זה מחלקה שולית ביותר בחברת בת שלה. ואילו וויזארדס מחזיקה את מו"ד כי הוא מוצר יוקרתי בעיניהם (תתבדח בחופשיות על כך אם אתה רוצה). הנקודה היא שחברה שמחזיקה ליין של מ"ת היא חברה שמצטיירת כרצינית יותר (וזה נכון לגבי וויזארדס). משום מה יש לי כל הזמן תחושה שמבסיס לשולחן נשחק מו"ד, אני ואתה, לדוגמה, בערך אותו הדבר. כאן בפורום אני מוכן להגיד בפה מלא שאני נהנה מהדמויות שלי, מבנייתן ועיצובן גם ברמה המכנית, ומשימוש ביכולות שלהן בקרב מנוהל-היטב. טענות על הסיבוכיות הגבוהה של מו"ד הן כבר שטויות ממש. הדבר היחיד שאולי מעורר אי בהירות קלה הוא התקפות מזדמנות - חידוש מבורך וטוב לדעתי, וגם הוא ברור מאוד מרגע שמבינים את העיקרון שמאחוריהן ולא משחקים כאילו מדובר בנוסחאות כפל מקוצר. אתה חשוף, מחטיפים לך.

 

[הבלש חסר הבית]

מ"ת, מו"ד וכו'.

למה בורות? לרשותה של ויזארדס עומד מערך ההפצה היעיל של התאגיד - עד כאן שיווק אגרסיבי. מה, לא נכון? זה עוד לפני שהתחלתי עם פרשנויות מרקסיסטיות של "ההוויה קובעת את התודעה", שכלפיהן אני נוטה להיות חשדן. מו"ד היא אכן מוצר יוקרתי - התייחסתי לעובדה שמדובר במותג חזק שהפך לשם דבר - כל דמיון בין המשחק המקורי לנוכחי מקרי בהחלט, אך המותג עדיין נותר. אותו דבר קורה עם כמה חברות רכב מכובדות. וכן, שיחקתי מו"ד פה ושם. כן, אני יכול לגרום לו לתפקד כמו שאני רוצה - נו, אז גם אתה שברת את הקונבנציה שלה. זה עדיין לא משנה את העובדה שלא מדובר בשיטה טובה במיוחד. הטענות על הסיבוכיות הן בתגובה לשקר הישן ש"כל מה שהוא לא מו"ד הוא קשה ומסובך ומלא כללים מוזרים".