בעייה כואבת

[מתעצם כשאיתך]

בעייה כואבת

שלום לכל חברי הפורום, אני בן 32, נשוי שנתיים ואב לעומר בת שנה, בשבוע וחצי האחרון נוצר משבר ביני לבין עומר בת השנה, עד לפני שבועיים הייתי בא הבייתה בערב, ועומר הייתה משתוללת משמחה, מתרפקת עלי, מחבקת אותי, משחקת איתי, צוחקת איתי, אני חייב לציין, שאין לי דרך להביע את האהבה שלי פה...בכתוב, לפני כשבוע וחצי, עומר לא מוכנה לבוא אלי, לא מוכנה שאחזיק אותה, לא מוכנה שאתקרב אליה,בוכה כשרואה אותי, אני נואש , פגוע בטירוף, לא יודע מה לעשות, לפני כמה ימים לקחתי אותה לגן בקיבוץ בו היא נמצאת , וכל הדרך- כרבע שעה נסיעה- הביעה פרצוף של כעס, כל הדרך מהחנייה לפעוטון, היא כאילו הדפה אותי עם הידיים, כשהגענו לגן, היא הושיטה ידיים לגננת שלה, וחיבקה אותה, בפעמים אחרות שהייתי לוקח את עומר לגן- היא לא הייתה מוכנה להיפרד ממני, אני יוצא כל בוקר לעבודה בבכי, לא יודע מה לעשות, אשמח את עצתכם אני

 

[niniv]

ממש לא נעים....

קודם כל ברוך הבא לפורום שלנו... אין לי הרבה עצות, אבל אויל זה רק משבר קטן וזה חולף..... עוד מעט יבואו המומחיות...

 

[גלשני]

אוי כל כך כואב לשמוע ../images/Emo7.gif

ממש נהיו לי דמעות בעיניים מהעצב והכאב שלך. חסרים המון פרטים כדי שניתן יהיה לעזור לך- האם למשל אתה הדמות שמשליטה את הסדר והמשמעת בבית, ובשל כך יתכן שעמר "מענישה" אותך על כך? אולי יש מישהוא שמרעיל את האווירה נגדך בבית ובגלל זה עומר מתנהגת כלפייך ככה? בכל מקרה נראה לי שאולי שווה לך לנסות ולקחת יום חופש מהעבודה ולנצל אותו לזמן איכות רק של שניכם, לבלות יחד ולתת לה את כל תשומת ה-

אני בטוחה שעם האהבה הגדולה שאתה רוכש לה מהר מאוד דברים יחזרו להיות טובים כמו קודם. שולחת לך חיבוק ומקווה שהכל יחזור להיות כמו קודם.

 

[yaelli10]

עצוב ../images/Emo7.gifאין לי נסיון

הבת שלי בת 4 חודשים. אבל מקפיצה לך. וברוך הבא לפרום.

 

[שרון של לוטן]

אוי, זה ממש עצוב!

אין לי ספק שזה משבר זמני. אולי משהו קטן וטפשי כמו - אולי החלפת אפטרשייב או התחלת להשתמש במשהו בעל ריח שמעצבן אותה? אתה מעשן? אולי היא מרגישה שהיא לא רואה אותך מספיק? תנסה להקדיש לה המון תשומת לב, מייד כשאתה חוזר מהעבודה וכמה שיותר בסופי שבוע. מעבר לזה, אין לי עצות כי התינוקת שלי עוד קטנה ואין לי נסיון. אני מציעה לך לשאול גם בפורום להיות הורים (מס' 149), שם יש הורים גם לתינוקות וילדים גדולים יותר.

 

[nush1]

אוי, ממש מרגישים את הכאב שלך

אני ממש לא יודעת מה יכולה להיות הסיבה אבל אני חושבת שאתה חייב איזה יום יומיים חופש ולהיות איתה נטו!!!! לשחק, לקפוץ, לשיר, לרקוד...כל מה שהיא רוצה עם המון חיבוקים ואולי זה יעזור מאחלת לך בהצלחה ובבקשה תעדכן אותנו

 

[odeia]

ממש מוכרת הבעיה ומבינה כמה זה

פוגע. יש תקופות שהילד הקטן מעדיף את אמא. אבל באיזשהו שלב זה משתנה, ובעיקר בנות שנמרחות על אבא שלהן. אצלנו זה קרה בגיל קצת יותר מאוחר, אבל זה קרה. תאמין לי שאני מקנאה היום מאוד. יש להם סודות משלהם, משחקים משלהם, שטויות משלהם ועוד. תיקח את זה באיזי, תמשיך לעשות איתה מה שהיא כן מסכימה, תמשיך לאהוב אותה וזה יעבור מתישהו. פעם הבאה שאתה נפרד ממנה בגן, תתן לה חפץ קטן שלך ותגיד לה שזה בשבילה עד שתבוא לקחת אותה. מקווה שהצלחתי קצת להרגיע את הפגיעה שלך.

 

[חדוה1]

מוכר אבל כואב

אני מאמינה שהורים לילדים גדולים יותר חוו את מה שאתה מספר לא פעם. לעיתים הילד מעדיף את הגננת גם על פני האמא, אבל אתה צריך להבין שזה דבר חולף ולא להיפגע מילדה קטנה שלא יכולה להגיד לך שבסך הכל עכשיו מצאה חן בעיניה הגננתוהיא רוצה לקנות את ליבה בחיוכים. או שפתאום היא מפחדת מהקול שלך,מהגובה או מהמשקפיים (נניח), קשה לנו להבין את המניעים של הילדים, אך אם כל הקושי אסור להעלב וצריך להמשיך לתת להם את כל האהבה שבנו גם אם זה קשה ואנחנו כועסים עליהם שהם כפויי טובה(כביכול) בסוף עוד תראה שתצחק על עצמך כשפתאום תשים לב כמה שהיא אוהבת אותך וזה יקרה כי ילדים לא מאכזבים אחרי כזו אהבה שנותנים להם.

 

[חגית של אורן]

גם אנחנו עברנו את זה

יותר נכון בעלי עבר את זה ונורא נעלב. אני זוכרת שהיא הייתה בוכה למשל כשנפלה ומייד רצה אלי להרגע - לא לאבא. או היו משפטים כמו - לא רוצה אבא (כמשתקלחים, הולכים לישון וכו'). הכי חשוב לא להלחם בזה אלא אשתך צריכה להסביר שגם אבא אוהב וגם אבא רוצה לקלח ורוצה לקחת אותה לישון. תנסה להיות איתה כמה שיותר שתרגיש שמאוד כייף עם אבא. אני יכולה לספר שבראש השנה האחרון היינו שבוע באיטליה ביחד עם אורן ואז נוצר הקשר הגדול בינהם. ומאז - אהבה נהדרת וקירבה נהדרת. בהצלחה

 

[אםהבניםשמחה]

באמת מעליב...

אולי היית במילואים והיא כועסת על הפרידה? אני מציעה לא להלחם בזה וגם להשתדל לא לכעוס, למרות שאני מניחה שהרגש מציף. הייתי מנסה להיות כמה שיותר נינוחה ונעימה. לא ללחוץ אבל גם לא להמנע. ובכל פעם שהיא דוחה להגיד כמה חבל לך וכמה אתה אוהב ורוצה בחברתה. הייתי שואלת גם בחינוך לגיל הרך.

 

[טוטי30]

ברוך הבא ל../images/Emo82.gif מקווה שתישאר

קראתי פעמים את ההודעה שלך, ואני ממש מבינה את הכאב שלך. אבל אסור לך להחזיר לעומר באותה מטבע. תמשיך לאהוב אותה, לחזר אחריה ולהיות סביבה. תשתדל לתת לה הרגשה שאתה שלה ושהיא בטוחה איתך. יכול להיות שהיא במשבר קטן וזה יעבור לה תוך יום-יומיים... תשתדל לא לקחת את זה אישית, יש תקופות ושלבים שפשוט צריכים לעבור. שולחת לך

לחיזוק ומקווה שתשאר בפורום גם הלאה אני בטוחה שיש לך מה לתרום

 

[ענת666]

../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gifבהצלחה מכולנו

 

[אמא של אייל ואלון]

טוב זה סיפור מוכר

לי יש שניים ואנחנו שתי אמהות. אבל אני זו שעובדת יותר. ודווקה ילד אחד מהשניים (אלון) החליט להתעלם ממני ולבכות שהוא אצלי אני נורא נפגעתי וגם עכשו שקראתי את ההודעה שלך התחלתי לבכות זה קשה. אבל צריך להמשיך לאהוב מצד אחד ומצד שני לתת מרחב. אני כל פעם שזה קורה (זה קרה יותר מפעם אחת לצערי) נתתי לו יום אחד קצת מרחב כלומר המשכתי לטפל בו אבל אם הוא לא רצה אותי ויתרתי, ואחרי יום אמרתי לו די עם זה אני אוהבת אותך וזה מקשה עלי שאתה רחוק ואני מאוד רוצה לחבק אותך (הוא עוד קטן אז קשה לדעת מה הוא מבין) וזה עזר. מאוד יכול להיות שהיא ילדה רגישה. והיא קצת עושה מניפולציות כדי לבדוק אותך עד כמה תשאר איתה. מצד שני צריך לתת ספיס ואני יודעת שזה סותר וצריך להלך בין שני הדברים האלו בעדינות.

 

[talsh]

כמה כאב יש בהודעה הזו

אין לי נסיון בכדי לעזור, כל שאני יכולה להציע זה

וירטואלי.

 

[מיקגאפ]

באמת עצוב ../images/Emo10.gif

האם אתה יכול לחשוב על סיבה שגרמה לשינוי הקיצוני הזה ביחס? האם היתה סיטואציה שבה כעסת או צעקת עליה בצורה שהיתה קיצונית וחריגה ובגלל זה היא כועסת עליך? קשה להאמין ששינוי כזה מגיע בלי איזושהיא סיבה... בכל אופן עיצה מעשית קשה לי לתת - אני לא יודעת אם עדיף שתיתן לה כמה ימים את ה"ספייס" שלה או ההיפך, שתנסה להיות איתה יותר. לדעתי אם התופעה הזאת ממשיכה כדי להתייעץ עם פסיכולוג ילדים. מצרפת לך קישור לאתר של פסיכולוגית נהדרת - שווה לשמוע גם את דעתה. בכל אופן מאחלת לכם שתחזרו ליחסים אוהבים ותקינים כמה שיותר מהר.

 

[ענתש]

עצוב לי לקרוא... אבל מי שיצטרך

ללמוד לא להעלב זה אתה, כי היא קטנה ולא מבינה... ככה זה ילדים קטנים, זה לא אומר כלום ! לפני חודשיים השארתי את הקטנה עם סבתא שלה ללילה אחד (היא היתה אז בת שנה) - "תמורת" הלילה הזה היא לא התייחסה אליי 3 ימים ! לא רצתה לבוא אליי, בכתה כשהתקרבתי, דחפה אותי עם הידיים. זה היה מאד כואב אבל הבנתי שזה הדרך שלה לכעוס עליי וזה יעבור לה בסופו של דבר כי אני אמא שלה והיא כן אוהבת אותי (לפחות עד גיל ההתבגרות

). אין מה לעשות - לא לקחת את זה קשה, לחכות קצת, ממש תוך כמה ימים זה בטוח יעבור ! תעדכן אותנו, טוב ?

 

[רותם111]

אבא של עומר אין לי עיצה רק ../images/Emo24.gif