בעייה חברתית

  • פותח הנושא ory6
  • פורסם בתאריך
מצב
הנושא נעול.

ory6

New member
בעייה חברתית

בעייה חברתית
האם בעייה חברתית היא חלק מנושא המחוננות נאמר לי על ידי המורה המחנכת של בני בן ה-10 שבשל היותו שונה (מהיר יודע בכל תחום) הילדים מעדיפים להתרחק ממנו בזמן האחרון -כי כשהם מנסים להשוות אליו למשל בהכנת עבודות ושיעורים יחד הוא מאוד דעתן לבסוף הם מסיימים איתו את המשימה לפי דעתו,והחוסר ביידע נותר איתם. לעיתים הם חשים שהוא משוויץ ביידע . לא יודעת האם זה מקובל שיש בעייה חברתית ובידול. עד השנה לא היה פער כזה. לא יודעת מה לעשות ואך לעודד אותו הוא קצת מרגיש לבד.
 

shani74

New member
במילה אחת כן

בעייה חברתית
האם בעייה חברתית היא חלק מנושא המחוננות נאמר לי על ידי המורה המחנכת של בני בן ה-10 שבשל היותו שונה (מהיר יודע בכל תחום) הילדים מעדיפים להתרחק ממנו בזמן האחרון -כי כשהם מנסים להשוות אליו למשל בהכנת עבודות ושיעורים יחד הוא מאוד דעתן לבסוף הם מסיימים איתו את המשימה לפי דעתו,והחוסר ביידע נותר איתם. לעיתים הם חשים שהוא משוויץ ביידע . לא יודעת האם זה מקובל שיש בעייה חברתית ובידול. עד השנה לא היה פער כזה. לא יודעת מה לעשות ואך לעודד אותו הוא קצת מרגיש לבד.
במילה אחת כן
בשתי מלים לאו דווקא. ילד מחונן מתפקד שונה מילדים אחרים, ובגילאים האלה ילדים עושים השוואות בינם לבין אחרים. הילד המחונן צריך לעשות מאמץ להשתלב למרות השוני - למשל, לא להשוויץ ביכולות, למצוא דרך לנצל אותן כדי לעזור לאחרים בלי להתנשא מעליהם ולא כדי לעשות הכל בדרכו כשהאחרים (שהוא רוצה שיהיו ידידיו) לא לומדים מכך כלום, למצוא תחומי עניין משותפים עם ילדים אחרים שאינם בהכרח אקדמיים, וכו'. הפער האקדמי לא חייב להוביל לבידוד, אבל הוא אכן מהווה סכנה כזו, שכדאי להשתדל להימנע ממנה. כמו כן, נושאים אקדמיים אינם הנושאים היחידים שילדים לומדים בשנות בית הספר (ובעצם בכל חייהם) - הם לומדים גם את החוקים החברתיים הלא כתובים - והם לומדים אותם ע"י התנסות והפקת לקחים, שלעתים, מטבע הדברים, יכולה להיות כואבת. תעודדי אותו על ידי כך שתמצאי דרך לעזור לו להשתלב בפעילויות עם ילדים בני גילו - תפגישי אותו עם ילדים של חברים ועם בני דודיו, תעודדי אותו לשחק עם ילדי השכונה, נסי לעודד ביקורים אצל ילדים מהכתה, וכו'. כמו כן את יכולה גם למצוא דרך להעיר לו (לא בנוכחות ילדים אחרים) כשאת רואה שההתנהגות שלו עלולה לפגוע בילדים אחרים או לגרום לניכור שלהם - כגון התרברבות, העלבה, חוסר שיתוף של אחרים, רצון לקבוע תמיד את כללי המשחק ואת המשחק הנבחר בלי שום גמישות, וכו' ולהסביר לו שההתנהגות הזו אולי פגעה באחר, ולעודד אותו להתנהגויות חיוביות (פרגון לאחרים, מחמאות במקומן, שיתוף של כולם, אי פגיעה באחרים, וכו'), ולהצביע על כך שהן משמחות את שותפיו למשחק. כמובן שאת צריכה למצוא דרך שמתאימה לילד הספציפי שלך, שלא תגרום לו להרגיש נזוף או לא בסדר או תחת התקפה או בחינה מתמדת. כדאי גם להתייחס רק לאותה התנהגות ספציפית ולא להכליל (הוא יכליל לבד) - כלומר אל תגידי "אתה תמיד מעליב ילדים", אלא "אני חושבת שיוסי נפגע כשקראת לו מפגר - איך אתה היית מרגיש אם היו קוראים לך ככה? או איך הרגשת כשצילה קראה לך משקפופר?", או משהו בסגנון. רק הערה נוספת - ילדים מחוננים שנמצאים בכיתה רגילה (וגם בכיתת מחוננים - רק שם זה פחות מפריע) לעתים מפריעים לשיעור וליתר הילדים פשוטו כמשמעו - מתפרצים ועונים את התשובה, מתווכחים במשך שיעור שלם עם המורה, ומנסים להוכיח כמה הם יודעים בלי להתחשב בכך שיש ילדים נוספים בכיתה. גם זו בעיה שכדאי להתמודד איתה - בעיקר על ידי דיון בנושאים האלה עם הילד, והדגשת חשיבות ההצבעה בכיתה והכבוד למורה שמנהל את השיעור ומנסה להעביר את החומר לכולם (גם אם הוא חושב שהמורה אידיוט).
 

ory6

New member
תארת מצב אמיתי

במילה אחת כן
בשתי מלים לאו דווקא. ילד מחונן מתפקד שונה מילדים אחרים, ובגילאים האלה ילדים עושים השוואות בינם לבין אחרים. הילד המחונן צריך לעשות מאמץ להשתלב למרות השוני - למשל, לא להשוויץ ביכולות, למצוא דרך לנצל אותן כדי לעזור לאחרים בלי להתנשא מעליהם ולא כדי לעשות הכל בדרכו כשהאחרים (שהוא רוצה שיהיו ידידיו) לא לומדים מכך כלום, למצוא תחומי עניין משותפים עם ילדים אחרים שאינם בהכרח אקדמיים, וכו'. הפער האקדמי לא חייב להוביל לבידוד, אבל הוא אכן מהווה סכנה כזו, שכדאי להשתדל להימנע ממנה. כמו כן, נושאים אקדמיים אינם הנושאים היחידים שילדים לומדים בשנות בית הספר (ובעצם בכל חייהם) - הם לומדים גם את החוקים החברתיים הלא כתובים - והם לומדים אותם ע"י התנסות והפקת לקחים, שלעתים, מטבע הדברים, יכולה להיות כואבת. תעודדי אותו על ידי כך שתמצאי דרך לעזור לו להשתלב בפעילויות עם ילדים בני גילו - תפגישי אותו עם ילדים של חברים ועם בני דודיו, תעודדי אותו לשחק עם ילדי השכונה, נסי לעודד ביקורים אצל ילדים מהכתה, וכו'. כמו כן את יכולה גם למצוא דרך להעיר לו (לא בנוכחות ילדים אחרים) כשאת רואה שההתנהגות שלו עלולה לפגוע בילדים אחרים או לגרום לניכור שלהם - כגון התרברבות, העלבה, חוסר שיתוף של אחרים, רצון לקבוע תמיד את כללי המשחק ואת המשחק הנבחר בלי שום גמישות, וכו' ולהסביר לו שההתנהגות הזו אולי פגעה באחר, ולעודד אותו להתנהגויות חיוביות (פרגון לאחרים, מחמאות במקומן, שיתוף של כולם, אי פגיעה באחרים, וכו'), ולהצביע על כך שהן משמחות את שותפיו למשחק. כמובן שאת צריכה למצוא דרך שמתאימה לילד הספציפי שלך, שלא תגרום לו להרגיש נזוף או לא בסדר או תחת התקפה או בחינה מתמדת. כדאי גם להתייחס רק לאותה התנהגות ספציפית ולא להכליל (הוא יכליל לבד) - כלומר אל תגידי "אתה תמיד מעליב ילדים", אלא "אני חושבת שיוסי נפגע כשקראת לו מפגר - איך אתה היית מרגיש אם היו קוראים לך ככה? או איך הרגשת כשצילה קראה לך משקפופר?", או משהו בסגנון. רק הערה נוספת - ילדים מחוננים שנמצאים בכיתה רגילה (וגם בכיתת מחוננים - רק שם זה פחות מפריע) לעתים מפריעים לשיעור וליתר הילדים פשוטו כמשמעו - מתפרצים ועונים את התשובה, מתווכחים במשך שיעור שלם עם המורה, ומנסים להוכיח כמה הם יודעים בלי להתחשב בכך שיש ילדים נוספים בכיתה. גם זו בעיה שכדאי להתמודד איתה - בעיקר על ידי דיון בנושאים האלה עם הילד, והדגשת חשיבות ההצבעה בכיתה והכבוד למורה שמנהל את השיעור ומנסה להעביר את החומר לכולם (גם אם הוא חושב שהמורה אידיוט).
תארת מצב אמיתי
זה כל כך נכון הרצון להוכיח -אני הכי טוב ,אני יודע הכי טוב לתקן את המורה למדעים ולחשבון....... לאמר את התשובה לפני כולם-לפני שהמורה סיימה את דבריה. אני גם מבינה את הרתיעה שזה גורם לילדים אחרים שלהם קצת יותר קשה להבין. חלק מהבידול נובע מכך שבני פעיל במסגרות שונות בתחום הספורט שגם בהם הוא שואף למצויינות ואף מצליח מעל ומעבר. . אני לא יכולה לדכא את הרצון שלו להצטיין. מצד שני חוסר הזמן פוגע בו מבחינה חברתית . עצוב לי לראות אותו כל כך פגוע.ולבד. אפילו חשבתי להעביר אותו בית ספר שיוכל להתחיל מחדש.
 

ציפי ג

New member
העברת בי"ס תעזור

תארת מצב אמיתי
זה כל כך נכון הרצון להוכיח -אני הכי טוב ,אני יודע הכי טוב לתקן את המורה למדעים ולחשבון....... לאמר את התשובה לפני כולם-לפני שהמורה סיימה את דבריה. אני גם מבינה את הרתיעה שזה גורם לילדים אחרים שלהם קצת יותר קשה להבין. חלק מהבידול נובע מכך שבני פעיל במסגרות שונות בתחום הספורט שגם בהם הוא שואף למצויינות ואף מצליח מעל ומעבר. . אני לא יכולה לדכא את הרצון שלו להצטיין. מצד שני חוסר הזמן פוגע בו מבחינה חברתית . עצוב לי לראות אותו כל כך פגוע.ולבד. אפילו חשבתי להעביר אותו בית ספר שיוכל להתחיל מחדש.
העברת בי"ס תעזור
רק אם הילד ישנה את התנהגותו. שהרי אם יגיע למקום חדש וינהג כך ממילא ירכוש לא ירכוש לעצמו אוהבים. השאלה האם הוא אוהב חברה. האם הוא מרגיש פגוע. האם הוא מרגיש לבד. כי אם טוב לו, והוא מאושר יקשה עליך מאוד לגרום לו לשנות את עצמו.
 

shani74

New member
אני לא רואה סיבה להעביר בית ספר

תארת מצב אמיתי
זה כל כך נכון הרצון להוכיח -אני הכי טוב ,אני יודע הכי טוב לתקן את המורה למדעים ולחשבון....... לאמר את התשובה לפני כולם-לפני שהמורה סיימה את דבריה. אני גם מבינה את הרתיעה שזה גורם לילדים אחרים שלהם קצת יותר קשה להבין. חלק מהבידול נובע מכך שבני פעיל במסגרות שונות בתחום הספורט שגם בהם הוא שואף למצויינות ואף מצליח מעל ומעבר. . אני לא יכולה לדכא את הרצון שלו להצטיין. מצד שני חוסר הזמן פוגע בו מבחינה חברתית . עצוב לי לראות אותו כל כך פגוע.ולבד. אפילו חשבתי להעביר אותו בית ספר שיוכל להתחיל מחדש.
אני לא רואה סיבה להעביר בית ספר
לפי מה שאת מתארת, השינוי ביחסים בינו לבין ילדי הכיתה הוא רק לאחרונה, ולא מכיתה א'. מהנסיון שלי - לאנשים יש זכרון קצר, במיוחד כשהדעה היא חדשה יחסית - אם הוא ישנה את ההתנהגות שלו, הם ישנו את היחס שלהם אליו. אין שום סיבה לדכא את הרצון שלו להצטיין - אבל הרצון הזה לא יכול לבוא על חשבון האחרים. הוא רוצה להוכיח שהוא הכי חכם? הציונים שלו מעידים על כך, וגם תשובה בכיתה מדי פעם (ואפילו כל יום - אבל רק כשהמורה מאשרת לו לענות). אבל התפרצות והפרעה מתמדת לשיעור לא מוכיחה לילדים שהוא חכם, אלא שהוא מעצבן ולא מתחשב - הם לא מקנאים בו כי הוא הכי חכם, הם נוטרים לו כי הוא מפריע ומעצבן וחושב שזה שיעור פרטי (ולא משנה אם הם כן הבינו או לא הבינו את החומר בעצמם). לתקן את המורה זה לא נורא, כי אני מניחה שהוא/היא לא טועה כל הזמן - כל עוד זה לא הופך לויכוח מתמשך לאורך כל השיעור והוא מאפשר למורה לנהל את השיעור. לגבי הפעילויות מחוץ ללימודים - אני מתארת לעצמי שמדובר בספורט אינדיבידואלי, ולא קבוצתי - וחבל - כי דווקא ספורט קבוצתי מאפשר לשפר את המיומנויות החברתיות, אבל עדיין מאפשר להתחרות (יחד עם הקבוצה, בלי להשתלט על המשחק). את בעצמך אומרת שחוסר הזמן פוגע בו מבחינה חברתית, וזה ברור - בן אדם חייב לחלק את הזמן העומד לרשותו בהתאם לסדר העדיפויות שלו. אם הוא רוצה חברים - הוא צריך שיהיה לו זמן פנוי להיפגש איתם אחרי בית ספר. אם את רוצה שהוא יתרגל מיומנויות חברתיות - הוא צריך להיות בסיטואציות חברתיות. אני מציע שהילד יחליט באילו תחומים הוא רוצה להמשיך, ובשאר יקטין את המינון או יפסיק לגמרי אם אין אפשרות כזאת. אם הוא מעדיף מסגרת - אולי כדאי למצוא חוג קבוצתי יותר (יכול להיות ספורט, אבל לא חייב להיות), שבו יש יותר אינטראקציה ושיתוף פעולה בין המשתתפים. חוג לנוער שוחר מדע יכול גם להתאים (שם יפגוש ילדים עם תחומי עניין ויכולות דומות) - אבל עדיין חשוב שילמד להתיידד גם עם בני כיתתו ושכונתו, ושיוקצה זמן גם לפעילויות כאלה.
 
דווקא חוג לנוער שוחר מדע?

אני לא רואה סיבה להעביר בית ספר
לפי מה שאת מתארת, השינוי ביחסים בינו לבין ילדי הכיתה הוא רק לאחרונה, ולא מכיתה א'. מהנסיון שלי - לאנשים יש זכרון קצר, במיוחד כשהדעה היא חדשה יחסית - אם הוא ישנה את ההתנהגות שלו, הם ישנו את היחס שלהם אליו. אין שום סיבה לדכא את הרצון שלו להצטיין - אבל הרצון הזה לא יכול לבוא על חשבון האחרים. הוא רוצה להוכיח שהוא הכי חכם? הציונים שלו מעידים על כך, וגם תשובה בכיתה מדי פעם (ואפילו כל יום - אבל רק כשהמורה מאשרת לו לענות). אבל התפרצות והפרעה מתמדת לשיעור לא מוכיחה לילדים שהוא חכם, אלא שהוא מעצבן ולא מתחשב - הם לא מקנאים בו כי הוא הכי חכם, הם נוטרים לו כי הוא מפריע ומעצבן וחושב שזה שיעור פרטי (ולא משנה אם הם כן הבינו או לא הבינו את החומר בעצמם). לתקן את המורה זה לא נורא, כי אני מניחה שהוא/היא לא טועה כל הזמן - כל עוד זה לא הופך לויכוח מתמשך לאורך כל השיעור והוא מאפשר למורה לנהל את השיעור. לגבי הפעילויות מחוץ ללימודים - אני מתארת לעצמי שמדובר בספורט אינדיבידואלי, ולא קבוצתי - וחבל - כי דווקא ספורט קבוצתי מאפשר לשפר את המיומנויות החברתיות, אבל עדיין מאפשר להתחרות (יחד עם הקבוצה, בלי להשתלט על המשחק). את בעצמך אומרת שחוסר הזמן פוגע בו מבחינה חברתית, וזה ברור - בן אדם חייב לחלק את הזמן העומד לרשותו בהתאם לסדר העדיפויות שלו. אם הוא רוצה חברים - הוא צריך שיהיה לו זמן פנוי להיפגש איתם אחרי בית ספר. אם את רוצה שהוא יתרגל מיומנויות חברתיות - הוא צריך להיות בסיטואציות חברתיות. אני מציע שהילד יחליט באילו תחומים הוא רוצה להמשיך, ובשאר יקטין את המינון או יפסיק לגמרי אם אין אפשרות כזאת. אם הוא מעדיף מסגרת - אולי כדאי למצוא חוג קבוצתי יותר (יכול להיות ספורט, אבל לא חייב להיות), שבו יש יותר אינטראקציה ושיתוף פעולה בין המשתתפים. חוג לנוער שוחר מדע יכול גם להתאים (שם יפגוש ילדים עם תחומי עניין ויכולות דומות) - אבל עדיין חשוב שילמד להתיידד גם עם בני כיתתו ושכונתו, ושיוקצה זמן גם לפעילויות כאלה.
דווקא חוג לנוער שוחר מדע?
טוב, אולי אני מכלילה טיפונת (טוב, אולי לא אולי
), אבל לא ממש נראה לי ש*זה* המקום ללמוד דרכים שונות לאינטראקציה חוץ מ"אני הכי הכי ואתם תפנימו את זה"... נראה לי שאם רוצים חוג "שכלי" אז עדיף שזה יהיה כזה של תחום עניין ספציפי שבגללו באים לחוג ולא בגלל ש"אני חכם, וחרשן, ותותח". אם הוא ספורטאי, אני לא ממש מבינה מה הבעיה. ילדים כבר לא משחקים כדורגל/כדורסל/מחניים בימינו?
 

shani74

New member
לפי מיטב זכרוני

דווקא חוג לנוער שוחר מדע?
טוב, אולי אני מכלילה טיפונת (טוב, אולי לא אולי
), אבל לא ממש נראה לי ש*זה* המקום ללמוד דרכים שונות לאינטראקציה חוץ מ"אני הכי הכי ואתם תפנימו את זה"... נראה לי שאם רוצים חוג "שכלי" אז עדיף שזה יהיה כזה של תחום עניין ספציפי שבגללו באים לחוג ולא בגלל ש"אני חכם, וחרשן, ותותח". אם הוא ספורטאי, אני לא ממש מבינה מה הבעיה. ילדים כבר לא משחקים כדורגל/כדורסל/מחניים בימינו?
לפי מיטב זכרוני
החוגים לנוער שוחר מדע מחולקים לפי נושאים (כלומר תחומי עניין) - אבל אולי היום זה לא ככה.
 

meitush123

New member
לעבור בית ספר זה לא מספיק

תארת מצב אמיתי
זה כל כך נכון הרצון להוכיח -אני הכי טוב ,אני יודע הכי טוב לתקן את המורה למדעים ולחשבון....... לאמר את התשובה לפני כולם-לפני שהמורה סיימה את דבריה. אני גם מבינה את הרתיעה שזה גורם לילדים אחרים שלהם קצת יותר קשה להבין. חלק מהבידול נובע מכך שבני פעיל במסגרות שונות בתחום הספורט שגם בהם הוא שואף למצויינות ואף מצליח מעל ומעבר. . אני לא יכולה לדכא את הרצון שלו להצטיין. מצד שני חוסר הזמן פוגע בו מבחינה חברתית . עצוב לי לראות אותו כל כך פגוע.ולבד. אפילו חשבתי להעביר אותו בית ספר שיוכל להתחיל מחדש.
לעבור בית ספר זה לא מספיק
אני יכולה לספר על עצמי לפחות, שסבלתי בדיוק אותן תופעות של בדידות והצקות ביסודי ובחטיבה למרות שעברתי יחד עם 6 ילדים מהיסודי (מהקיבוץ שלי) בלבד. כיום אני יודעת שנדרש שינוי יותר עמוק בהתייחסות לאחרים, במוכנות להתפשר לפעמים ולתת גם לאחרים לדבר, גם אם הם פחות חכמים, ועוד. במצבים קיצוניים אולי מעבר בית ספר יכול להועיל (או אם האופי של בתי הספר שונה או משהו כזה) אבל לרוב זה צריך להיות מלווה בתהליך יותר משמעותי.
 
האם עיקר האינטראקציה שלו איתם

בעייה חברתית
האם בעייה חברתית היא חלק מנושא המחוננות נאמר לי על ידי המורה המחנכת של בני בן ה-10 שבשל היותו שונה (מהיר יודע בכל תחום) הילדים מעדיפים להתרחק ממנו בזמן האחרון -כי כשהם מנסים להשוות אליו למשל בהכנת עבודות ושיעורים יחד הוא מאוד דעתן לבסוף הם מסיימים איתו את המשימה לפי דעתו,והחוסר ביידע נותר איתם. לעיתים הם חשים שהוא משוויץ ביידע . לא יודעת האם זה מקובל שיש בעייה חברתית ובידול. עד השנה לא היה פער כזה. לא יודעת מה לעשות ואך לעודד אותו הוא קצת מרגיש לבד.
האם עיקר האינטראקציה שלו איתם
הייתה על ידי הכנת שיעורים יחד?
 

ory6

New member
אינטראקציה

האם עיקר האינטראקציה שלו איתם
הייתה על ידי הכנת שיעורים יחד?
אינטראקציה
הכנת שיעורים\עבודות בכיתה שימש כדוגמא לבידול בכיתה. זה לא עיקר האינטרקציה עם הילדים בכיתה. בהפסקה הוא מרגיש לבד מישום מה בגיל הזה הם לא משחקים בקבוצה אלא כזוגות ילד שלישי תמיד מהווה בעייה וכרגע הוא הילד השלישי. ניסיתי לתאר את מה שהמחנכת מעבירה אליי שמהווה בעייה בכיתה.\ מבחינתו מה שיותר חשוב הוא חש זנוח על ידי החברים שכן היו לו ומישום מה היום כבר לא במיוחד.
 

shani74

New member
האם הוא נפגש עם ילדים מהכיתה

אינטראקציה
הכנת שיעורים\עבודות בכיתה שימש כדוגמא לבידול בכיתה. זה לא עיקר האינטרקציה עם הילדים בכיתה. בהפסקה הוא מרגיש לבד מישום מה בגיל הזה הם לא משחקים בקבוצה אלא כזוגות ילד שלישי תמיד מהווה בעייה וכרגע הוא הילד השלישי. ניסיתי לתאר את מה שהמחנכת מעבירה אליי שמהווה בעייה בכיתה.\ מבחינתו מה שיותר חשוב הוא חש זנוח על ידי החברים שכן היו לו ומישום מה היום כבר לא במיוחד.
האם הוא נפגש עם ילדים מהכיתה
מחוץ לבית הספר? כלומר בבית שלו או שלהם? כי אם לא, זה יכול להיות חלק ממה שחסר - הילדים נקשרים זה לזה גם מחוץ לשעות הלימודים, ואילו הוא עסוק בפעילויות אחרות (מעבר לכך שהוא אולי עוד לא למד להתייחס אל אחרים בחוסר התנשאות ולשתף אותם בפעילויות, וכו' - וזו גם דרך ללמוד את התחומים האלה - על ידי התנסות ותרגול, במסגרת שקטה שבה רק שני הילדים, ובהמשך עוד ילד או שניים, נמצאים זה עם זה, בלי הסחות של ילדים אחרים או פעילויות אחרות). זאת מעבר לכך שגם פעילות קבוצתית גדולה יותר (כמו ספורט קבוצתי) מומלצת גם היא - ללימוד של אינטראקציה בקבוצות גדולות.
 

ory6

New member
מעט מאוד

האם הוא נפגש עם ילדים מהכיתה
מחוץ לבית הספר? כלומר בבית שלו או שלהם? כי אם לא, זה יכול להיות חלק ממה שחסר - הילדים נקשרים זה לזה גם מחוץ לשעות הלימודים, ואילו הוא עסוק בפעילויות אחרות (מעבר לכך שהוא אולי עוד לא למד להתייחס אל אחרים בחוסר התנשאות ולשתף אותם בפעילויות, וכו' - וזו גם דרך ללמוד את התחומים האלה - על ידי התנסות ותרגול, במסגרת שקטה שבה רק שני הילדים, ובהמשך עוד ילד או שניים, נמצאים זה עם זה, בלי הסחות של ילדים אחרים או פעילויות אחרות). זאת מעבר לכך שגם פעילות קבוצתית גדולה יותר (כמו ספורט קבוצתי) מומלצת גם היא - ללימוד של אינטראקציה בקבוצות גדולות.
מעט מאוד
תודה על תגובתך: הוא נפגש עם ילדים מהכיתה בממוצע פעם בשבוע. מלבד זאת הוא פעיל במסגרות ספורטביות כגון :קארטה וטניס את צודקת כנראה שצריך יותר לחדד את נושא המפגשים לפלחות לעוד פעם בשבוע.
 

shani74

New member
ואיך הקשר שלו עם אותם ילדים

מעט מאוד
תודה על תגובתך: הוא נפגש עם ילדים מהכיתה בממוצע פעם בשבוע. מלבד זאת הוא פעיל במסגרות ספורטביות כגון :קארטה וטניס את צודקת כנראה שצריך יותר לחדד את נושא המפגשים לפלחות לעוד פעם בשבוע.
ואיך הקשר שלו עם אותם ילדים
שהוא נפגש איתם? האם אלה ילדים קבועים או שכל פעם ילד אחר (כך שלא נוצר קשר קרוב עם אף אחד מהם)? ואם זה ילד אחד, איך הקשר שלו איתו בבית הספר? ואיך ההתנהלות שלו איתם בזמן המשחק? האם הוא קובע במה לשחק או מאפשר גם להם לקבוע? האם חלק מהזמן הוא מתעלם מהם ומשחק לבד (למשל במחשב) או שיש הרבה משחק משותף (למשל במשחק מחשב לשני שחקנים, משחקי לוח, וכו')? איך הוא מתייחס אליהם באופן כללי (מעליב / מחמיא / מתעניין במה שיש להם לומר / מתעניין רק במה שיש לו לומר, וכו')? את לא צריכה לענות על השאלות האלה כאן (אלא אם את רוצה), אלה רק נקודות למחשבה. וכן, קראטה וטניס (בהנחה שלא מדובר בטניס זוגות) לא יעזרו לו לשפר את הכישורים החברתיים שלו (ואולי להפך), כי אלה סוגי ספורט אינדיבידואליים שמבוססים רק על תחרות ולא על שיתוף (בניגוד לכדורסל, כדורגל, וכו').
 

ory6

New member
מדובר על 2 חברים

ואיך הקשר שלו עם אותם ילדים
שהוא נפגש איתם? האם אלה ילדים קבועים או שכל פעם ילד אחר (כך שלא נוצר קשר קרוב עם אף אחד מהם)? ואם זה ילד אחד, איך הקשר שלו איתו בבית הספר? ואיך ההתנהלות שלו איתם בזמן המשחק? האם הוא קובע במה לשחק או מאפשר גם להם לקבוע? האם חלק מהזמן הוא מתעלם מהם ומשחק לבד (למשל במחשב) או שיש הרבה משחק משותף (למשל במשחק מחשב לשני שחקנים, משחקי לוח, וכו')? איך הוא מתייחס אליהם באופן כללי (מעליב / מחמיא / מתעניין במה שיש להם לומר / מתעניין רק במה שיש לו לומר, וכו')? את לא צריכה לענות על השאלות האלה כאן (אלא אם את רוצה), אלה רק נקודות למחשבה. וכן, קראטה וטניס (בהנחה שלא מדובר בטניס זוגות) לא יעזרו לו לשפר את הכישורים החברתיים שלו (ואולי להפך), כי אלה סוגי ספורט אינדיבידואליים שמבוססים רק על תחרות ולא על שיתוף (בניגוד לכדורסל, כדורגל, וכו').
מדובר על 2 חברים
מדובר על 2 חברים . חבר אחד הוא חבר מגיל 3 ,למעשה החבר הכי טוב . אותו חבר הוא ההיפך הגמור אנטי תחרותי,הם משחקים יחד במשחקי מחשב כשאחד עוזר לשני. לפעמים כל אחד לעצמו. אותו חבר כל הזמן זקוק לחברה כך שיש לו עוד חברים ולכן חלה נסיגה. החבר השני לומד איתו כבר 4 שנים ורק בשנה האחרונה הם מצאו נושאים משותפים כגון מחשב וקארטה. הם ישנים יחד והכל . לאחרונה הוא החל להתרחק מעט כי גם לו יש עוד חברים. כך שהבן שלי נותר -.. אני יודעת שהבן שלי יותר תחרותי ודומיננטי אבל מצד שני הוא יותר נאמן למי שהוא אוהב כך שלבסוף הוא נפגע ונסגר.
 

shani74

New member
אם כך הבן שלך מתחיל ללמוד

מדובר על 2 חברים
מדובר על 2 חברים . חבר אחד הוא חבר מגיל 3 ,למעשה החבר הכי טוב . אותו חבר הוא ההיפך הגמור אנטי תחרותי,הם משחקים יחד במשחקי מחשב כשאחד עוזר לשני. לפעמים כל אחד לעצמו. אותו חבר כל הזמן זקוק לחברה כך שיש לו עוד חברים ולכן חלה נסיגה. החבר השני לומד איתו כבר 4 שנים ורק בשנה האחרונה הם מצאו נושאים משותפים כגון מחשב וקארטה. הם ישנים יחד והכל . לאחרונה הוא החל להתרחק מעט כי גם לו יש עוד חברים. כך שהבן שלי נותר -.. אני יודעת שהבן שלי יותר תחרותי ודומיננטי אבל מצד שני הוא יותר נאמן למי שהוא אוהב כך שלבסוף הוא נפגע ונסגר.
אם כך הבן שלך מתחיל ללמוד
את עובדות החיים. שהחברים שלו הם לא רק שלו, ויש להם חברים אחרים שהם רוצים לשחק איתם. בסך הכל המצב שתיארת כרגע לא נשמע חמור - כי עובדה שכן יש לו חברים, וגם יכולת לרכוש חברים (כמו החבר השני). מה שזה אומר, מעבר לכך שכדאי שירכוש גם חברים חדשים (גם כדי שלא יהיה תלוי רק בשניים האלה), זה שהוא צריך לעבוד על תחזוקת הקשר עם שני החברים הללו, בלי לנדנד או להציק יותר מדי - להזמין אותם לפעילויות משותפות, להנות מהזמן יחד איתם, ולנסות אפילו להתיידד עם הידידים הנוספים שלהם (אם יש לו קשר איתם - למשל אם הם באותה כיתה) - אבל להיות מודע שהחברים שלו לא שייכים רק לו, וכמו שהוא לפעמים רוצה לעשות דברים אחרים, כך גם הם (כשלפעמים המשמעות של זה היא לשחק עם ילדים אחרים).
 

אגוזים1

New member
מעניין...

אינטראקציה
הכנת שיעורים\עבודות בכיתה שימש כדוגמא לבידול בכיתה. זה לא עיקר האינטרקציה עם הילדים בכיתה. בהפסקה הוא מרגיש לבד מישום מה בגיל הזה הם לא משחקים בקבוצה אלא כזוגות ילד שלישי תמיד מהווה בעייה וכרגע הוא הילד השלישי. ניסיתי לתאר את מה שהמחנכת מעבירה אליי שמהווה בעייה בכיתה.\ מבחינתו מה שיותר חשוב הוא חש זנוח על ידי החברים שכן היו לו ומישום מה היום כבר לא במיוחד.
מעניין...
חשבתי שהקטע הזה של "זוגות" זה יותר אצל בנות. באיזו כיתה הוא עכשיו? גם בכיתה של ביתי יש חלוקה ל"זוגות" ובאמת להיות "גלגל שלישי" מהווה בעיה (לילד ה"שלישי"). ממתי החלה ההתדרדרות? מתחילת השנה? האם הגיעו ילדים חדשים ש"טרפו את הקלפים" ויצרו חברויות חדשות? האם נחשפת לבעיה החברתית בעקבות מה שהמורה אמרה? או שראית את הקושי אצל בנך ואז שאלת את המורה אם היא גם ראתה את זה בכיתה?
 

ory6

New member
בן 10

מעניין...
חשבתי שהקטע הזה של "זוגות" זה יותר אצל בנות. באיזו כיתה הוא עכשיו? גם בכיתה של ביתי יש חלוקה ל"זוגות" ובאמת להיות "גלגל שלישי" מהווה בעיה (לילד ה"שלישי"). ממתי החלה ההתדרדרות? מתחילת השנה? האם הגיעו ילדים חדשים ש"טרפו את הקלפים" ויצרו חברויות חדשות? האם נחשפת לבעיה החברתית בעקבות מה שהמורה אמרה? או שראית את הקושי אצל בנך ואז שאלת את המורה אם היא גם ראתה את זה בכיתה?
בן 10
אכן נחשפתי רק בעקבות שיחה עם המחנכת שהתריעה בפניי שיש קושי שלא היה קיים בשנים קודמות. בני היה נוכח והוא נפתח וסיפר שלא מתיחסים אליו(בדמעות) בפניי הוא לא היה גלוי לפני כן. ההתרדרות היא השנה בעקבות כך שנוצרו חברויות חדשות . והוא הפך להיות גלגל 3.
 
אולי החבר הכי טוב שלו

בן 10
אכן נחשפתי רק בעקבות שיחה עם המחנכת שהתריעה בפניי שיש קושי שלא היה קיים בשנים קודמות. בני היה נוכח והוא נפתח וסיפר שלא מתיחסים אליו(בדמעות) בפניי הוא לא היה גלוי לפני כן. ההתרדרות היא השנה בעקבות כך שנוצרו חברויות חדשות . והוא הפך להיות גלגל 3.
אולי החבר הכי טוב שלו
מצא עוד חבר הכי טוב? משהו כזה?
 
כלומר, אם מתחלרים לזוגות, אף פעם אין לו זוג?

אינטראקציה
הכנת שיעורים\עבודות בכיתה שימש כדוגמא לבידול בכיתה. זה לא עיקר האינטרקציה עם הילדים בכיתה. בהפסקה הוא מרגיש לבד מישום מה בגיל הזה הם לא משחקים בקבוצה אלא כזוגות ילד שלישי תמיד מהווה בעייה וכרגע הוא הילד השלישי. ניסיתי לתאר את מה שהמחנכת מעבירה אליי שמהווה בעייה בכיתה.\ מבחינתו מה שיותר חשוב הוא חש זנוח על ידי החברים שכן היו לו ומישום מה היום כבר לא במיוחד.
כלומר, אם מתחלרים לזוגות, אף פעם אין לו זוג?
זה דבר שחוזר על עצמו כל הזמן?
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה