בעיות תקשורת

[מחפשתמיכה]

בעיות תקשורת

אני נשואה כשנה וחצי לגבר עקשן.(גם לפני הנישואין הוא היה כזה) אנחנו מתווכחים די הרבה ולאחרונה אני מרגישה שכל שיחה נגמרת בויכוח, מה שגורם לי לא לרצות לשוחח איתו... אתמול ניהלנו שיחה בנושא מסוים, והבעתי איזה שהוא רעיון. בעלי הגיב במילים האלה: רעיון מטומטם, רעיון הזוי, מה שמעיד שאין לך שום הבנה עסקית וכו' וכו'. ניסיתי להסביר לו שלא יכול להיות שלבן אדם יהיו תמיד רק רעיונות טובים, אבל צריך לתת במה לכל הרעיונות ולהגיב בכבוד ובסבלנות כדי שלא אפחד להעלות רעיונות בפניו. הסברתי לו שזה פוגע בי ולא מכובד בעיניי כשהוא אומר לי רעיון מטומטם/הזוי, והייתי מעדיפה שיגיד לי משהו כמו הרעיון שלך בעיני הוא לא טוב, ושיסביר למה. במקום להקשיב לי ולהבין שזה פוגע בי הוא אמר לי שהוא לא רוצה ללכת על ביצים לידי, ושהוא לא מוכן לשקול ניסוחים לפני שהוא פונה אליי. ושבעיניו זה לא פוגעני. בנוסף אציין שאופציה של ייעוץ שעלתה כמה פעמים אינה באה בחשבון מבחינתו, והוא מעדיף להיפרד מאשר ללכת לייעוץ (מילים שלו) מה עוד אפשר לעשות?

 

[רקדנית דבקה]

אני לא חושבת שזו התנהגות אישית אלייך כמו

ההרגשה הלא טובה שיש לו כלפי עצמו. הוא התחיל לדעתי בסוג של תחרות עם עצמו כדי להוכיח לעצמו כל מיני דברים, ועם כל הקושי הזה שהוא מציב בפניו, הוא מקרין את זה גם החוצה.. כלפייך, כי את פשוט שם. תחשבי כל הזמן שהוא בתוך תוכו מבקר את עצמו נון סטופ על בחירות/מהלכים שהוא עושה כי הוא חושב שהסוג משבצת הזו תביא אותו לתוצאה שהוא מייחל.. בראייה הזו, הוא רואה כרגע את העולם ואת איך צריך להתנהל. וכך הוא נשאר עם סוג של התנהגות שקשה לאנשים שבמגע איתו. אני חושבת שהפתרון הנכון הוא פשוט לא להתווכח. לא לבוא בכלל בגישה של התנצחות, כי הוא לא ישמע את הדברים. הוא ישמע את הטון ו"יחזיר" בחזרה כדי לא להשאר חייב ואז הלך לו הנושא שיחה. מאד תלוי גם מה את מביעה בפניו. האם זה רעיון שאמור לענות על הצרכים הזוגיים שלכם? האם זה רעיון שיכול לעשות טוב גם לו? האם הוא מרגיש מאויים מהרעיון כי מדובר בשינוי? (ויכול להיות שהוא לא בנוי עכשיו לשינוי?). קיים משהו שמציק לו, שיכול להיות והוא סוחב וסוחב וסוחב ורק אגור אצלו בפנים...

 

[מריוס זכריה]

אפשר לא להלחם בזה

אם כל רעיון שלך נראה לו מטופש, אל תשאלי לדעתו. אם כבר סיפרת והוא אמר שזה מטופש, תגידי לו: בסדר. זו דעתך. זכותך לחשוב כך. תביני שאין ויכוח בלי שני צדדים. זה יותר קשה, כמובן, במקומות שבהם מתווכחים על החיים המשותפים: מה קונים, איך עושים. אבל גם שם יש פתרון. הגישה שלך יכולה להיות: אולי אני טועה, אבל זאת דעתי, ואתה חייב להתחשב בה גם אם היא לא נראית לך, כי אנחנו חיים לחיים משותפים. הוא חייב ללכת איתך לפשרות, ואילו את יכולה להפסיק לקבל את אישורו לדעתך. את לא צריכה שום אישור.

 

[מחפשתמיכה]

קודם כל תודה על התגובות

הבהרה קטנה- זה פחות או יותר מה שאמרתי לו- זו דעתי ואתה חייב להתחשב בה, אבל העניין הוא שהוא חושב שהוא יודע הכל יותר טוב מכולם ובודאי שיותר טוב ממני, ולכן הוא מרשה לעצמו להגיב בברוטאליות מילולית. ברור שאני לא צריכה את אישורו לדעתי, מה שאני כן צריכה זה "במה" להעלות את רעיונותיי בפני בן זוגי בלי להיות נתונה לשיפוטיות שכזו... פשוט עצוב לי שהסברתי לו למה זה פוגע בי, והוא ממשיך להתעלם במכוון רק כי בעיניו זו התבטאות לא פוגעת.

 

[מריוס זכריה]

זה בדיוק המקום לקצת "עבודה" של ביירון קייטי

את חושבת שאת צריכה ממנו "במה" להעלות את רעיונותיך. ובכן, אין שם במה. יוק. אז אולי כדאי לבדוק את המחשבה שזה מה שאת צריכה? אולי את לא באמת צריכה את זה? אולי את צריכה דברים אחרים? אולי את צריכה את זה מהעולם, אבל לאוו דווקא ממנו? יש הרבה אפשרויות. חן - לטיפולך.

 

[ציפורת חודרנית]

זאת יכולה להיות דרך להתמודדות עם עמית לעבודה

שכן, או קרוב משפחה רחוק. אבל זה לא משהו שהייתי מוכנה לספוג מבן זוג. מבן זוג אני מצפה לכבוד, וההתנהגות שלו אינה מכבדת את זוגתו. רעיונות מועלים לרוב כדי לשתף, ולאו דווקא כבקשה לאישור. אני לא צריכה אישור, אבל הדבר שאני הכי פחות צריכה, זה מישהו שאומר שהרעיונות שלי מטומטמים. בטח ובטח כשהמישהו הזה הוא בן זוג. כל רגע במערכת היחסים הזאת גורם לך נזק. אם בעלך לא מוכן ללכת איתך לטיפול זוגי, תשקלי ללכת לטיפול בלעדיו. זה יכול לתת לך כלים טובים להתמודד עם המצב, ולתקשר עם בעלך.

 

[מריוס זכריה]

ועוד דבר...

את נלחמת לשווא על מטרה מיותרת. אם הוא חושב שאת מדברת שטויות, זה שהוא יאמר את זה במילים עדינות לא יתן לך כלום. אפילו לא הרגשה טובה יותר. אז בשביל מה להלחם על הסגנון, כשהבעייה היא במהות?

 

[adam33]

מבלי ללכת סחור סחור.

אנשים כדוגמתו לוקחים אותך מובן מאיליו. הם בטוחים בעצמם ובידע שלהם עד שאת קמה ועוזבת. כשאת עושה את זה הם פתאום ילדים קטנים ומוכנים הכל לעשות מכיון שאת מבלי שתרצי נותנת להם בתת מודע את הבטחון שלהם. ולכן כל עוד הם יודעים שבחלום הכי רטוב שלהם את לא תלכי אז הם ירשו לעצמם לשים עלייך פס ולא להתחשב בידע ובמילים שלך. בכדי להביא אדם כזה לייעוץ זה לתת לו זבנג כמו שציינתי. דיי אם תראי לו שאת לא טפשה ושאת יודעת דברים מעבר למה שהוא חושב עלייך זה גם יביא אותו לתובנות שלפניו אישה שהיא לא הצל שלו אלה יש לה גם דרך מלשעצמה.

 

[גארוטה]

יותר משהוא עקשן

הוא שתלטן. עקשן, יתעקש על הדיעה שלו אבל לא יזלזל בדיעה של אחרים, לא ישתמש במילים מעליבות ובוטות ולא ינסה לעשות ממך כלום. השאלה הגדולה היא האם הוא מגיב בצורה דומה גם לאנשים אחרים או שזה מכוון אלייך בלבד. אם הוא כזה עם כולם אז אין הרבה מה לעשות, אם הוא כזה רק עם נשים באופן כללי - זה התנהגות נרכשת ככל הנראה מהבית, ואם זה רק כלפייך אז הבעיה מורכבת יותר. מה מבין האפשרויות מתאר אותו?

 

[מחפשתמיכה]

זה לא רק כלפיי

למשל הוא מאוד לא מעריך את אמא שלו שכל השנים "רק" גידלה ילדים ולא פיתחה קריירה (בשבילו העבודה היא כל עולמו) וגם אליה הוא לפעמים מדבר בצורה מאוד גועלית, כולל הרמת הקול וכו', גם כשאני שמה לו מראה מול הפרצוף ואומרת לו- היית רוצה שהילד שלך ידבר אליך או אליי ככה? זה לא עוזר, פשוט אין לו סבלנות אליה, ואפס הערכה. לפעמים אני מרגישה שהוא מפחד שאני אצא בסוף כמו אמא שלו, מאחר וכרגע אני לא עובדת, ובקרוב יהיה לנו ילד ראשון, ולא עוזר כמה שאני מסבירה את עצמי ומצדיקה את עצמי (שלא לצורך!) שאני לא אמא שלו ושלי כן חשוב לעבוד...

 

[chenby]

תראי

כמו שזה נשמע, הוא מלא בפחדים וחי לפי האמונות שלו. וכשבן אדם פועל לפי הפחדים שלו, לרוב הוא מתקיף - כי זו ההגנה הכי טובה. קודם כל, את יכולה במקום להעלב מזה, להיות בחמלה אליו - כי זו הדרך שהוא יודע להתבטא כרגע. זה לא עלייך, זה שלו - ואת נמצאת שם כשהוא מבטא את זה.. אבל את רק מציבה מולו מראה, זה אישי שלו - לכן את לוקחת את זה אישי אלייך.. קודם כל, ממליצה לך להסתכל על זה ככה, כי ברגע שזה יחזור על עצמו בפעם הבאה, ואת תתבונני ממקום נטול רגש- אלא רק מסתכל באדם שמולך, את תגיבי בצורה אחרת - לא ממקום פגוע, אלא ממקום חומל - ואז הוא פתאום יקבל גירוי חדש - ויגיב בדרך חדשה -לא תהיה לו ברירה.. מעבר לזה- נשמע שהבעייה שלך היא חוסר בטחון בהחלטות ובדעות שלך. כי אם לא היה לך אמונה שהוא צודק, לא היית נעלבת - אני אתן לך דוגמא.. נגיד והורדת מלא במשקל, ובאמת הגעת ל55 קילו, והגוף שלך נראה טוב יותר מאי פעם, את מרגישה כמו דוגמנית ואת מסובבת ראשים ברחוב.. אם איזה חבר שלך יגיד לך בחיוך - את נראית זוועה , איך השמנת - את תצחקי ותגידי לו - כן הא? פרה נהייתי... אבל בואי נגיד ואחרי כל ההורדות, יצא והעלית פתאום איזה קילו, וברור לך שאת נראית מעולה, אבל היית רוצה להעיף את הקילו הזה ואולי עוד אחד בדרך, ואת מרגישה פתאום את הקילו הזה בבטן.. ואותו חבר אומר לך - השמנת הא? את תיעלבי ממנו, את תיפגעי - ולמה זה? כי את מאמינה לו באותו רגע.. את מבינה - אנשים יכולים להגיד מה שהם אומרים.. אין לנו שליטה על מה שהאחר אומר- גם אם הוא מתחרט על דברים שהוא אומר- זה הוא אמר אותם - אין לי שליטה על זה.. על מה יש לי שליטה? על איזה משמעות אני נותנת לדברים שלו. להעלב זה בחירה. בחירה שלא תמיד מודעת לסטייט אוף מיינד שאנחנו נמצאים באותו הרגע. יש משפט כזה שפעם חשבתי שהוא מאוד חכם - אנשים ישכחו מה עשית אך לא ישכחו איך גרמת להם להרגיש .. היום בעיני זה משפט מטומטם שרק מקבע את הדעה שלנו על האחר- שהיא לאו דווקא נכונה. כי איך אנחנו מרגישים - תמיד מותנה לאיך שאנחנו מפרשים את הגירויים החיצוניים שבאים מולנו. כשאמא שלו תהיה על ערש דווי, אולי הוא פתאום יעריך את כל מה שהיא עשתה בשבילו. מהמקום של הפחדים הוא שכח קצת להעריך את מי הוא אוהב.. ושוב- אין לך שליטה על זה. מה שאת יכולה לעשות זה להגיד לאמא שלו כמה שאת מעריכה אותה, ולתת לה את האהבה שאת רוצה שהיא תקבל ממנו, תני אותה ככה גם לעצמך, וכשהוא מבטא את הפחדים שלו שתהיי כמוה, אז את לא חייבת להגיב.. ברגע שאת מגיבה, את נותנת לו דלק.. כשתגיבי בדרך חדשה - הוא בלית ברירה יאלץ להגיב מחדש בהתאם. ובלי קשר - תפתחי את עצמך בנוסף לילד שמגיע בקרוב, אל תאמיני לסיפורים שהוא מספר, ותמצאי לעצמך עבודה בהמשך, או קריירה ותסתמי לו את הפה בחיים טובים. ותהיי את במקום שמעריך את מה שיש לך - ותראי איך את משדרת את זה אליו ופתאום הוא אומר לך תודה על משהו.. אל תצדיקי ואל תתגונני. תפרגני ותעריכי - וזו המראה שתהיה מולך בסופו של דבר. זה פשוט להחליף הרגל. שתהיה חתימה טובה!

 

[מחפשתמיכה]

תודה רבה על התגובה

העניין הוא שאין לי בעיה של חוסר ביטחון עצמי, אבל הוא אומר לי שיש לי, ואיך שהוא מתנהג אליי לפעמים זו דרך בטוחה להביא אותי לשם! כי אני יכולה להיות סופר בטוחה בעצמי ובדעות שלי ובאינטיליגנציה שלי, אבל ברגע שהבנזוג אומר (ולא פעם אחת) איזה רעיון שטותי/מפגר, מה שמראה על חוסר הבנה בסיסי שלך.... זו דרך בטוחה להוריד לי את הביטחון. לא כ"כ ברור לי איזה פחדים התכוונת שיש לו, ובקשר ללהגיב בצורה אחרת אליו- אני מבטיחה לנסות... מקווה שיעזור.

 

[chenby]

זה בדיוק זה

הוא מספר לך סיפור- הרעיון שלך שטותי (זה הסיפור שלו) את מאמינה לסיפור ויורד לך הבטחון. הרי כ מה שאנחנו אומרים לאחרים , אנחנו אומרים לעצמנו. כשהוא אומר לך אין לך הבנה בסיסית בעסקים - למעשה פה הוא מבטא את הפחדים שלו - שאין לו הבנה בסיסית בעסקים. כשהוא אומר העריון שלך שטותי - הוא מפחד שהרעיונות שלו שטותיים.. ופה הוא מתקיף על מנת להתגונן. לכן אני אומרת - לא רק תגיבי מחדש- תוכלי להגיב מחדש בצורה אותנטית, כאשר תפסיקי להאמין לסיפורים שלו - ותאמיני אך ורק לשלך. ותספרי לעצמך סיפורים שמקדמים אותך כמו - אני מבינה בעסקים והרעיונות שלי מצויינים. תפנימי את זה באמת - והמציאות תוכיח לך שזה מה שנכון. כל עוד את מאמינה לסיפורים שלו - המציאות מוכיחה לך שזה מה שנכון. משמע - המציאות היא תמיד הוכחה של האמונות שלנו.

 

[chenby]

אגב

ההוכחה האמיתית היא תמיד במעשים ולא בדיבורים.. אז תוכיחי לו במעשים - אחר כך תספרי לו.. בלי קשר, אני ממליצה לך בחום לקרוא את הספר "חשוב והתעשר" של "נפוליאון היל" - גם תוכלי לקבל השראה עסקית וגם תוכלי ללמוד שכל מי שהגיע לגדולה בעסקים, נכשל או שלא האמינו בו.. אגב גם על ביל גייטס צחקו בהתחלה והוא הגיע למקומות מטורפים (והחיים אף פעם לא מבטיחים שהמצב ישאר כך.. אבל אנשים שיודעים להגיע לשם, יודעים להגיע לשם חזרה גם אם הם נכשלים שוב ושוב)

 

[מדען טילים סובייטי]

../images/Emo6.gif

הרגת אותי עכשיו. במילון שלי, "סופר בטוחה בעצמי ובדעות שלי ובאינטיליגנציה שלי" זה כיף גדול אבל אם את לא מסוגלת להחזיק בדיעה הזאת מול בנאדם אחר זה לא נקרא "ביטחון עצמי" - להיפך.

 

[דניאלה 747]

להרוג את "זה" כשהוא קטן...

נסיון חיי אומר לי, שבעלך איננו מכבד אותך... למעשה הוא בז לך!!! מאחר ואני מעריכה שלאורך זמן התנהגותו תלך ותחמיר, עלייך להרוג את חוויית הנישואין כשהיא עדיין בראשיתה! תתגרשי - (נצלי את זה שאין לכם ילדים!) ועשי זאת הכי מהר שאת מסוגלת!!!

 

[מחפשתמיכה]

אני לא מעוניינת להתגרש

אבל תודה על התגובה. אני מעוניינת לחיות ב"שלום בית" עם בעלי עד כמה שניתן. לברוח, להתגרש- זה נראה בעיניי הפתרון הקל ביותר. אני משתדלת לקבל אותו איך שהוא, לקבל את הרע עם הטוב.... (ויש בו גם דברים טובים) אתמול שוב הבהרתי לו כמה עצוב לי שלמרות שאמרתי לו שמפריע לו איך שהוא מדבר אליי הוא בוחר להתעלם רק כי בעיניו זה לא פוגע. הוא אמר שלא הבנתי אותו נכון ושהוא כן ישתדל בעתיד יותר. אם זה יקרה או לא- ימים יגידו......

 

[דניאלה 747]

העתיד שלך מלא בצרות, יקירתי

לא רוצה להתגרש?... אל דאגה. בעלך יעיף אותך ברגע שיהיה לו נוח. את הטיפוס "הגברי" הזה הכרתי היטב. כאשר הוא יחפש את הגט - תביני את הטעות של חייך.

 

[קינמווון]

התגובות שלו באות

ממקום של חוסר בטחון. תמשיכי להבהיר לו במקרה שזה חוזר. אם אמר שישתדל כנראה שהבחור מתחיל להבין..

 

[לנושנוש]

את הבנת אותו נכון.........

בעלך הוא בן אדם שבונה את בטחונו העצמי על חשבון הורדת בטחונם של אחרים ושלילת דעותיהם. איך מתמודדים עם זה? אני לא בטוחה........אולי יתנו או כבר נתנו רעינות פה. כמובן חשוב שתפנימי שבטחון העצמי שלך לא יכול להתבסס על פידבקים של בעלך. נראה שלצערי זה די דפוס אצלו......משפיל את אימו וכמובן אותך . יש סיכוי סביר שגם תגיעי לאותו "מצב" כמו אמא שלו רק מרוב שהוא מוריד את הבטחון שלך ברוב השתדלותו. נראה שבעלך מרגיש די רגיל ובנוח ליד אישה חלשה. אני חושבת שאם את לא רואה דרך יעילה להתמודד עם הדפוס הזה בין אם ברמה חיצונית(למצוא דרך להרגיע את בן זוגך מלהיטות להשפיל) או פנימית, שזה לא יפגע בך פנימה........אני לא רואה פה המשך יפה לקשר. אני חוששת שבעלך תמיד ינסה לגזור קופון על חשבונך בנסיון להכניס לך, אפילו אם תצליחי בעסקים או כל דבר אחר. אולי אני בכלל טועה? מה דרך אחרת? להמנע מכל שיחה או הבאת דעה מצידך?