בעיות שינה לילדתי

[גלילי יעל]

קשיי שינה לילדתי

בתי בת שנתיים מתקשה לישון במיטתה. אנו הוריה העברנו אותה למיטת נוער בגיל מקדם למדי 1.5 שנה בערך והתחושה שלי היא כי שגינו, אולם לא ניתן להחזיר הגלגל אחורנית. בתי מוכנה לישון במיטתה רק במידה ואני ישנה איתה וגם אז ברוב המיקרים היא מתעוררת באמצע הלילה ובאה למיטתנו, לא מוכנה לחזור למיטתה אלא אם כן אשן לידה. כיום היא מתעקשת לישון איתנו וגם כאשר אני מעבירה אותה למיטתה היא מתעוררת ברוב המיקרים ובאה אלינו. היא בת שניה ולא ישנה לבד בחדר. אשמח לקבל יעוץ כיצד ניתן להתמודד עם המצב כמו כן אם אנו מאפשרים לה לישון עימנו כיום, האם יותר מאוחר היא תרגיש בוגרת ותחפוץ בעצמה לישון במיטה שלה? תודה מראש לכל התייחסות, יעל.

 

[גלילי יעל]

בעיות שינה לילדתי

בתי בת השנתיים מתקשה לישון במיטתה העברנו אותה למיטת נוער בגיל צעיר מדי ולהערכתי טעינו. בתי מוכנה לישון במיטתה רק אם אני ישנה לידה עד שנרדמת וזה יכול לקחת זמן ממושך. כמו כן ברוב המיקרים היא מתעוררת אחרי זמן קצר יחסית או באמצע הלילה ומגיעה למיטתנו. היא ישנה בחדר עם אחותה, אך זה לא מעודד אותה לישון במיטתה. כיום היא ישנה מרבית הלילות במיטתינו ואני טרודה בשל כך, לא יודעת מה לעשות ואיך לנהוג עימה. כמו כן מעניין אותי לדעת האם באיזה שלב תגלה היא רצון לישון במיטתה אשמח לכל תגובה והתיחסות. תודה יעל.

 

[חגית אמא של אלה]

גיל שנתיים הוא באמת גבולי לגבי

מיטת נוער... אבל אם נראה לך שזה הענין, אז אולי אפשר לחזור אחורה למיטת תינוק ולנסות שוב בעוד כמה חודשים??. זה לא מנסיון כי אנחנו בלינה משפחתית, אבל כל חברותיי העבירו בגיל מאוחר יותר.

 

[נעה גל]

רק שאלות בנתיים (אולי תשובה אחת)

למה את חושבת שזה קשור למעבר למיטת נוער? אם זה אכן קשור, אי אפשר להחזיר אותה למיטת תינוק? מה היה לפני שהיא ישנה במיטת נוער? איך היה דפוס השינה שלה? והנה התשובה היחידה שיש לי (אני לא בטוחה שהיא תשמח אותך

) אני לא חושבת שיש שלב מוגדר שבו אפשר להגיד שהיא תגלה רצון לישון במיטה שלה (אולי בגיל 18

). אצלנו זה קרה בגיל שנתיים ויש כאלה שזה קורה אצלם מאוחר יותר, הרבה יותר מאוחר. בואי נגיד את זה במילים אחרות - אל תסמכי על זה. מפריע לכם שהיא ישנה אתכם? צריך לנסות לחפש דרך לפתור את הבעיה.

 

[ניתמר]

"בעיה" דומה

ילדתינו בת השנתיים ישנה איתנו בחדר במיטת תינוק עד לפני שבועיים.לפני שבועיים קיבלנו עבורה מיטת נוער שממוקמת בקומה ראשונה, ולמיטת התינוק נכנסה אחותה התינוקת בת השבוע. מאז למעט לילה אחד שסבתא ישנה לידה והרגיעה היא לא סיימה אף לילה לבד במיטתה, היא תמיד מתעוררת בבכי בשלב כלשהו בלילה, ואנחנו מעלים אותה אלינו למיטה. מחד אני שמחה שהיא איננה מתנגדת להרדם במיטתה הגדולה ( כמובן עם אבא/אמא ליד עד ההרדמות המלאה) ומאידך לא ברור לי למה לא יכולה כבר לסיים שם את הלילה. חשבתי שמה שעשוי למנוע מעבר זה יהיה גם הורדה של התינוקת לישון למטה, ואולם מתוך הנאמר בהודעות קודמות נראה לי שגם זה לא פותר את העניין, אלא רק יסרבל: גם כי אצטרך לרדת להניק למטה וגם כי הבוגרת תעלה לחדרנו בקומה ב´.מסובך? גם לי.מה הפיתרון? אני מאוד רוצה כבר את חדרינו לנו לעצמנו...

 

[לאה_מ]

אני לא בטוחה שתאהבי את התשובה שלי

אבל נראה לי שאת צריכה למצוא דברים אחרים "לעצמכם", ולא לתלות תקוות בחדר שלכם בלילה. אמנם בתך בת השנתיים היא הבכורה, וכבר מכהנת בתפקיד המכובד של אחות גדולה, אבל היא בסך הכל בת שנתיים. תינוקת. הרבה פעוטות עדיין ישנים בגיל הזה במיטת תינוק, ויתכן שגם את לא היית חושבת להעביר אותה למיטת נוער, אלמלא הזדקקת למיטה הזו עבור אחותה הקטנה... עכשיו, לא די בכך שהיא "נושלה" ממיטת התינוק שלה, לא די בכך שהמיטה שלה "נגזלה" ממנה על ידי אחותה, אלא שהיא צריכה לישון במיטה "זרה", בקומה נפרדת מכל יתר המשפחה, ובלי אבא ואמא לידה... והיא רק בת שנתיים!!! כתבתי קצת למעלה בשרשור הזה, שהבן הצעיר שלי בן שנתיים, והוא ישן איתנו (למרות שבחדר הילדים אצלנו, שנמצא בחדר הסמוך, ישנים אחיו ואחותו הגדולים). הצורך להיות "מחובר" להורים בגיל הזה הוא מאד טבעי וברור. אם את מתחברת למה שאני אומרת, אני הייתי מנסה בכלל לא להשתמש כרגע בחדר הילדים, אלא לסדר גם ל"גדולה" מקום בחדר שלכם (אפשר אפילו מזרן על הרצפה), ולתת לה את תחושת הבטחון שלה היא זקוקה. כאשר תחליטו להעביר את התינוקת לחדר הילדים, תוכלו לסדר את החדר בצורה נעימה ולהעביר את שתיהן יחד - יתכן שאז הגדולה תרגיש נוח יותר לישון בנפרד מכם. ולגבי ה"לעצמנו" - אני לא מתריסה, אני באמת שואלת - מה כל כך קדוש בחדר השינה? למה אי אפשר להשתמש בחדרים אחרים בבית? אצלנו בבית שיחות הנפש אל תוך הלילה כמעט אף פעם לא נעשות בחדר השינה, אלא דוקא בסלון - אני לא רואה הכרח להשתמש דוקא במקום מסויים אם זה לא משתלב טוב עם הצרכים של כל דיירי הבית.

 

[ניתמר]

לא קשור לאהבה

לאה, התשובה לעניין וחדר השינה שלנו בהחלט חמים ונעים לכ-ו-ל-נו כי בשורה התחתונה אנחנו עושים בו הכל: מתרחצים, מתלבשים, אוכלים ארוחת בוקר במיטה שומעים מוסיקה וכו´. הרצון הוא שלאחר שנתיים שלאן שלא תסתובב בחדר השינה יש פח טיטולים, חיתולים בכל מקום, שידת טיפולים ואין מקום על השיש באמבטיה לדברים האישיים - אלא בעיקר לכוסות/ צעצועי מים ואת כל השאר אתן בטח מכירות גם. אז אני כבר מתגעגעת, ולא ממקום של קדושה, לחדר שלי - אין לי ספק שכהבנות תתבגרנה אני אתגעגע לבלאגן החם של המקלחות בלילה וכו´ וכו´... בכל אופן, תודה על התגובה - לקחתי ממנה את ההרגעה.

 

[אמא של יובל ה]

מעברים

אני מנסה רק לתת לך חומר למחשבה, תנסי לשים עצמך במקום ה"גדולה" שהיא רק בת שנתיים. לא רק שלקחו לה את המיטה כדי לתת למישהו אחר אלא גם העבירו לחדר אחר ועוד בקומה אחרת. צריך לנסות לראות את הדברים גם דרך המשקפים של הילדה הקטנה למרות שלנו כמבוגרים ההסתכלות שונה.

 

[גלילי יעל]

תודה לכל תשומת הלב../images/Emo24.gif

אני רוצה לומר שהופתעתי, שמחתי ואני מודה על ההתייחסות הרצינית, העניינית והאיכפתית לה זכתה פנייתי. מגוון הדעות הרחב במקום שיגביר את הבלבול אצלי היה בו מן הרגיעה. ושוב תודה יעל לפתרון

 

[גלילי יעל]

ללאה-מ

נהנתי לקרוא את התייחסותך לבעיה שהעליתי, היא הרגיעה אותי מאוד ופתחה לי צוהר להשוב קצת אחרת. תודה יעל

 

[לאה_מ]

תודה, יעל, שמחתי לשמוע.

ברשותך אני משרשרת את ההודעה לדיון המקורי שפתחת בנושא, פשוט משום שכל עמוד יכול להכיל רק 15 הודעות ראשיות, וכל הודעה ראשית חדשה דוחקת לעמוד הבא דיונים אחרים, שיכולים לעניין את הגולשים בפורום. מכל מקום, נשמח אם תשארי איתנו גם בדיונים אחרים

 

[נטלי מטפלת מוסמכת]

קשיי שינה הפיתרון תלוי בך

ראשית כל אני מבינה את מה שאת עוברת,מאחר ובני בן שנתייים ושלושה חודשים, וכמו ביתך גם אנו העברנו אותו בגיל מוקדם למיטת נוער , אך הוא נאלץ להבין מהר מאוד שלא עוברים למיטת ההורים , מאחר והייתי מאוד עקבית ונחושה בדעתי שיבין שלכל אחד מיטה משלו. כמובן שבשעות הצהריים או כשהוא חולה או בשבתות בבוקר אין לי כל בעיה עם זה , את קובעת לעצמך מה את רוצה ומי ישן במיטה שלך , אם זה לא מפריע לך דעי גם שיש אסכולות שטוענות שילדים צריכים לישון עם הוריהם וזקוקים לביטחון, אך זכותך גם להחליט שהמיטה שלך היא שלך ושל זוגך בלבד ואין כל צורך שהיא תיכנס אליה, אלא אם את מרשה. אם הפנמת את זה והחלטת שזה מה שיהיה כבר עשית צעד גדול לפתור את הבעיה. עכשיו לפתרון עצמו , עלייך להיות מאוד עקבית להסביר לה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שלכל אחד יש את המיטה שלו ,את יכולה להעזר בספרים כמו :לילה דוב של מריים רות אם אינני טועה וכן הילד שלא רצה לישון לבדו , כמו כן בספר הנהדר של דבורה עומר "הנשיקה שהלכה לאיבוד" יש סיפור מאוד משעשע על שינה במקומות מוזרים בשלב הבא יש להשכיב אותה כל ערב במיטתה, לעשות מעין טקס קטן שיחזור על עצמו כמו האכלה בשעה קבועה , מקלחת , סיפור(שאני בטוחה שיש לכם את הטקס שלכם ) ולאמר לה: לילה טוב עכשיו את הולכת לישון במיטה שלך ואמא פה קרוב. אפשר בלילות הראשונים לשבת מעט לידה, אח"כ לעבור לפתח הדלת להראות לה שאת לא עוזבת אותה , לבסוף תגיעי לכך שתוכלי רק להכנס לכמה שניות מדי פעם, לבסוף היא תתרגל. אם היא באה למיטתכם בלילה אל תתעצלי ותחזירי אותה כל פעם מחדש,לבסוף, לאחר כמה לילות היא לא תשוב אליכם יותר , אני מבטיחה לך מנסיון אישי שזה עובד... זה לא קל בתחילה, אך תדעי שבשלב כל שהוא כולכם תזכו לישון במיטות שלכם בשקט וללא הפרעות ליליות ... עדכני אותנו בהתפתחויות ובהצלחה!!!!

 

[לאה_מ]

יעל שלום, וברוכה הבאה לפורום../images/Emo142.gif

אני מייצגת גישה שונה מגישתה של נטלי. הבן הצעיר שלי (בן שנתיים) ישן איתנו במיטה מאז שנולד. יש לו גם מזרון שלו בחדר הילדים (יש לו אח ואחות גדולים ממנו), ולעתים רחוקות הוא בוחר לישון בו או שאנחנו מעבירים אותו לשם אחרי שנרדם, אבל לרוב הוא ישן איתנו. בעיני הלינה המשותפת היא נהדרת - ראשית, כאשר עוד הנקתי בלילה זה הפך את הלילות שלי לנסבלים בהחלט, למרות שאורי היה מתעורר 4-5 פעמים בלילה כדי לינוק. שנית, אין תחליף להתעוררות לצד פרצוף ירח של תינוק

. שלישית, אני עובדת במשרה מלאה מחוץ לבית, והתחושה שלי היא, שהלינה המשותפת מאפשרת לאורי להשלים קצת "שעות אמא" הגם שהמדובר בשעות בהם שנינו ישנים - יש ערך רב לקרבה הפיזית הזו. אני לא חוששת שמא אורי לא ירצה לעולם לישון במיטה משלו. אין לי שום ספק שבגיל 15 הוא לא ירצה לישון איתנו. גם לא בגיל 10. וגם לא בגיל 5. הילדים הבוגרים שלי, לעתים מבקשים לבוא לישון איתנו, אבל ככל שהגיל עולה תדירות הבקשות האלה הולכת ופוחתת (שירה, בת 6, מבקשת הרבה פעמים להרדם אצלנו ושנעביר אותה אחר כך למיטה שלה - אולי פעם בחודש היא מבקשת לישון אצלנו לילה שלם; עומר, בן 9, מבקש לישון אצלנו פעמים בודדות במשך השנה, ואני מניחה שככל שהם יגדלו, תכיפות הבקשות תלך ותפחת. אגב, גם לבקשות של הגדולים אנחנו משתדלים להענות. לפעמים, אם לא נוח לנו, אנחנו קובעים איתם תאריך חלופי - אף פעם אין התנגדות לכך מצידם). אז לדעתי, אם הלינה המשותפת לא מפריעה לכם - את בהחלט יכולה לתת לה לישון איתכם ולא לדאוג. היא כנראה זקוקה לתחושת הבטחון שזה מעניק לה. אם הלינה המשותפת לא נוחה לכם - תצטרכי למצוא את הדרך, יחד איתה, לאפשר לה לחוש נוחות ובטחון גם במיטה שלה.

 

[ריניני]

ואולי, אם לא מסתדר לכם שתישן

איתכם, אפשר לחשוב על מיטה משותפת עם האח/אחות שאיתה בחדר? אצל חברים שלנו זה עובד מעולה. אפשר על מזרון גדול שעל הרצפה, או אם צפוף אז מיטה נפתחת או שני מזרונים שמונחים בדרך כלל זה על זה ורק בשעות שינה נפרשים.

 

[zipib102]

../images/Emo24.gifגם לנו בעיה דומה, ושאלה...

בס"ד אלון בן 2.6, עבר למיטת נוער לפני כחודש ומאז תהליך ההשכבה זה משהו שלא נגמר עד השעה 10, הוא כל הזמן יורד מהמיטה ובא לבקר...אחרי שהסברתי וכעסתי וכו´, מצאתי "פתרון", אני פותחת מיטה לידו, ונשכבת עד שהוא נרדם, אלון ישן בחדרו יחד עם אחיו הצעיר (10 חודשים), יש אור בפרוזדור, וסיפור בדיסק, אבל זה לא עוזר, אני חייבת להיות בחדר, אם אני יוצאת מהחדר גם כשהוא לא רואה, אחרי מספר דקות הוא בא לבקר..., יוצא שכל הערב הולך. אלון לא הולך לגן כך שהוא איתי כל היום, הזמן הפנוי היחיד זה בערב , ושעה בצהרים (אז הוא הולך לישון בלי בעיות), מה לעשות?????

 

[לאה_מ]

אולי להשכיב אותו לישון רק ב-10.

ככה הוא יהיה עייף וירדם מיד, ותחסכו את התסכול והזמן שבו את שוכבת לצידו וחושבת "נו כבר, תרדם...". אם הוא יודע להעסיק את עצמו, הוא יכול לשחק במשהו לבד, גם לידכם, בערב, או לצפות בקלטת וידאו, או לעשות פעילות אחרת כלשהי שלא דורשת הרבה מאמץ מצידכם, וכך להתחיל כבר להכנס ל"אווירה" של שינה.

 

[zipib102]

אבל למה בצהריים

הוא הולך לישון בלי בעיות?

 

[לאה_מ]

אולי בצהריים הוא עייף ובערב עדיין

לא. לכן הצעתי לנסות להשכיב אותו יותר מאוחר.