בעיות עם בנים:

[נייזק]

../images/Emo24.gif

זוכרת את השיחה שלנו על בתולין וכל זה? זה כל כך מתקשר...

אנחנו צריכות, חייבות! לדבר.

 

[LimiMimi]

לגמרי..

אני במתח.

 

[DIE kvar]

שונאת לשחק את הביצ'

כי זה כזה לא אני וכל כך בא לי להתקשר אליו 700 פעם ביום ולשלוח לו הודעות חמודות ולנצל את זה שהוא בבית כאילו אין מחר אבל הוא חייב כאפה לפעמים קיצר לא התקשרתי אליו כבר שבוע. הוא מתקשר פעם ביומיים ככה, אבל אני הכי קרה בעולם. אני חושבת שאני אחתוך סופית..לא יודעת. תלוי עד כמה חרמנית אני אהיה. סעמק למה אין לי עמוד שדרה למה (חח וגם כשיש לי הוא עקום)

 

[coolit]

אאוצ'! זה באמת לא נשמע כיף לעשות את זה!

למה את משחקת איתו משחקים? מסכן הבחור! אם את רוצה לזרוק אותו תזרקי, מה הוא אשם שאת בהתלבטות חח?

 

[DIE kvar]

מסכן הוא לא.

אם הוא רק היה רוצה שיהיה לנו טוב, היה לנו טוב. אני חייבת להעיף אותו קיצר אני רק לא מצליחה לרצות את זה

 

[svety]

בדיוק היום חפרתי על זה בבלוג.../images/Emo122.gif../images/Emo190.gif

פשוט כנסו ללינק

 

[Mooa-Numi]

פשוט אין לי.

חבל. (כי בעיות אומרות שיש משהו, ואין לי כלום..) טוב זה לא נכון, אני אכתוב אחרכך.

 

[Mooa-Numi]

טוב

אני אגיד קצת בקצרה, אבל לא באמת. אני לא באמת מאמינה שאני יכולה להיות בקשר אמיתי עם מישהו, שהוא דו צדדי. זה אףפעם לא דו צדדי, זה תמיד בא רק מצד אחד, לא משנה מאיזה כיוון. שאני רוצה הוא לא, כשהוא רוצה אני לא מתלהבת אבל מסכימה וככה אני מוצאת את עצמי עם אנשים שאני בכלל לא מבינה מה הקשר שלי אליהם. אני כמהה למגע, כי זה לא החיים שלי, נורא לא מצליחה לגעת באנשים פיזית בחיי. מרגישה שהמגע שלי מרתיע, מצמרר. רק השנה התחלתי לחבק, ללטף, והאנשים המעטים שזה קורה לי איתם, או מי שקרוב אליי מבקש ממני להפסיק. כי זה חונק, כי זה לא זה, כי המגע שלי מצמרר. לרוב אני מוצאת את עצמי עם אנשים רק כי זה המקום היחידי שלי שבו אני מוצאת קרבה פיזית. יותר מזה, אני לא יכולה להתמודד עם מתח מיני, עם הרגשת ה'עוד רגע זה יקרה', או יותר גרוע- להיות בסיטואציה אינטימית עם בנאדם ולא לשלב איזושהי מיניות. הקרבה הפיזית כלכך מפחידה אותי שאני מנשקת אותם, כי ככה אני יודעת מה עושים. ואני יודעת מה עושים, ואני עושה את זה אפילו די סבבה, אבל בצורה נורא מכנית- אני נוגעת איפה שצריך לגעת במידה המדויקת, מתעללת בהם באצבעותיי כי אני יכולה, ולא כי.. אני כמהה לאדם שממולי. למשל. לא יכולה לסבול את המחשבה שמישהו רוצה אותי וזהו. מישהו רוצה אותי, אז אני גם ארצהבקשר איתו, גם אם אני לא בהכרח ארצה בו. המחשבה הזאת משגעת אותי, כל הזמן בראש שלי, גם אם היא לאבהכרח כבר קשורה למציאות, ואני לא יכולה להתמודד איתה. בטוח בגלל הדימוי העצמי הנמוך שלי, אז עד שמישהו כבר מתחיל איתי, מי אני שאגיד לו לא? גם בקשרים.. עם אלון זה ממש היה ככה, שלא רציתי בו ספציפית, אבל המילים שהוא אמר לי ואיך שהוא התייחס אלי, כמהתי לזה כלכך, לא אליו. ואז אני מלמדת את עצמי לאהוב אותם, או 'להתעלם מן הפגמים' שכלכך צועקים לי (כי אני לא נמשכת אליהם אולי?!) ואז.. ואז ככה. מרגישה שאני לא באמת אמיתית בקשרים שלי. לא יודעת איך להסביר את זה. איך אני אתחיל קשר עם מישהו אאוט אוף דה בלוז, שהוא יכיר רק חלקים מאוד מסוימים בי ולא יותר? איך מישהו שלא מקיף אותי בחיים יכול להבין באמת את המכלול שאני? כל בנאדם חושבת- הוא, אולי, מה הוא אומר בעצם, ומתחילה לדמיין כל מיני דברים, ולא- לא באמת רוצים בי. וזה מבאס ממש. ואני יודעת שכל פעם שאני אהיה עם איזה מישהו ואפיג לרגע את תחושת הבדידות, אז הזריקת אנדרנלין ואהבה עצמית תגמר, כיזה רגעי, והדרך להתחבר אל העולם ולהתגבר על הרגשת הנפרדות (אמנות האהבה/ אריך פרום. ממליצה בחום) היא פשוט להפסיק לעשות את זה. ולרמוז לזה. וליצור דברים בחיים שלי, ולא בלהתמכר בכל מיני פתרונות חיצוניים. וזהו זה מבאס ממש. אני פשוט לא באמת מאמינה שאני כבר יכולה להיות בקשר. זה לא כזה מעסיק אותי, כי אני מנסה לעשות דברים אחרים עכשיו (נגיד, להתמודד על אהבה בחיים שלי שהיא לא בהכרח זוגית), אבל זה מעציב ומבאס. ובכלל, מי יסכים להיות איתי? גם אם מישהו כן ימצא בי יופי, ויעבור את מסך המוזרות הפחדנית שלי- אני פשוט פסיכית. גם דברים שאני בעצמי אוהבת בי, אפילו הסערת רגשות, מי כן ימצא בי את האור הזה? יאהב אותי בגלל זה ולא למרות? 'ולא רוצה שתהיה לי כליא-ברק. מי אתה שתכלא את הברקים שלי? להיפך, אתה שומע? תבוא ותגיד לי, תהיי אור!' שתהיי לי הסכין. ובתוך כל הדרישות האלו, שאני גם אמשך אליו! לא מהמקום השטחי, של אידיאל היופי, בכלל לא. אבל זה באמת לא פונקציה אצלי כמעט, משיכה.. וזה גם גרוע. עצוב עצוב, יש לי ציפיות גבוהות מידי מהעולם.

 

[In Dreams]

נו, אוף../images/Emo29.gif

אף אחד לא מושלם, ולכולם, גם מי שנראה לך שיא הנורמלי יש את השריטות והפאקים שלו ו..ו..אני לגמרי בטוחה שבסוף יהיה לך את הקשר הכי טוב עם הבנזוג הכי טוב שתוכלי לבקש וזהו, זה פשוט יקרה, אינמצב שלא ולדעתי את יפיפיה

 

[N o o s h y]

אחח. גרוסמן :]

את אוהבת את האהבה אבל אין לך מושא, לכן לדעתי חסרה הכמיהה הזו. נו. נו. יש זמן תחת השמש.

 

[Deadly friendship]

הוא דפק לי את השכל הספר הזה.

 

[רקדנית בובתית]

../images/Emo203.gif אממ..

שאי אפשר לראות אותו מסיבות של בית ספר/סטודיו/לימודים בבית מה לעשות..אחרי 5 חודשים, רוצים להיות כל הזמן ביחד, וזה לא מתאפשר. אבל מה אני מדברת..צרות של עשירים. אוהבת אתכן בנות

 

[Oo The Gush Oo]

בעיקרון

ניראה לי שאני הבעייתית, לא הבנים. אני סגורה בצורה מטורפת, אני אדישה, ובערך כל תכונה אחרת שמונעת מקשר להתפתח כמו שצריך. בתכלס לא יודעת, אולי זה מה שמושך, הקטע הזה של האדישות.. הקטע שלא מצילחים לקרוא אותי ולהוציא ממני מה אני מרגישה, אנערף. סה"כ היו לי שני קשרים רציניים עד היום. ובשניהם, הם אלו שאמרו ראשונים שאוהבים וזה. אצלי זה תמיד היה בא אחרי, כי היה קשה לי לדבר. הבעיה היא שלוקח לי זמן להרגיש בנוח עם בן אדם בד"כ. מה שמוזר זה שעם עידן הרגשתי נורא בנוח מהרגע הראשון, והקשר הזה פחות מחודש בסה"כ. אז הרגשה טובה יש. בעיקרון אחרי פיצק בניתי מסביבי חומה ענקית, וכשניסיתי לפרוץ אותה, לא הצלחתי להרגיש. ועכשיו סוף סוף אני כבר לא אטומה, יש פרפרים ועיניינים ולא יודעת אני מניחה שזה פשוט יקח זמן. בעע אני מתוסבכת, אל תצאו איתי

 

[באגBAGבאג]

זה שהם...לא קיימים לי בחיים? ../images/Emo3.gif

חחח סתם נו...זה לא נכון, זה פשוט שאני כל כך חסרת ביטחון עצמי בקטעים האלה, שמאז הפרידה מחגי (שהייתה כמעט לפני שנה וחדשיים), הייתי רק עוד עם בנאדם אחד מלבדו, וגם זה בקושי נשיקה,ואז שוב הייתי עם חגי,רק בקשרי יזיזות.. עכשיו אין לי כלום כבר כמעט חודש,פשוט כי אחרי ששכבתי עם חגי פתאום כמעט בבת אחת ירד לי ממנו לגמרי לגמרי לגמרי.ועכשיו הוא לא עושה לי כלום.. אני גם ככה לא אוהבת את החיצוניות שלו,ועכשיו נעלם לי גם המתח המיני,וזה נורא משונה לי אבל זה ככה,ואני מעדיפה את זה ככה

הקטע הוא שיש לי ביטחון עצמי נוראאא נמוך בקטעים האלה, כי אני תמיד החמוה השמנמנה, ותמיד מכירים אותי ככזאת, ותמיד יתארו כ'הילדה השמנמנה הנורא חמודה עם השיער השחור,נו,הנמוכה שמחייכת המון', ו...זה לא תורם.. אבל אני חושבת שאני בדרך להיראות טוב בעזרת ה', ולאט לאט הבטחון העצמי עולה, והבגדים יושבים יותר טוב, והמחמאות מתחילות לזרום, אז אולי, בעוד חדשיים שלושה ככה,יתחיל איתי מישהו בקיץ בחוף,כי אני אראה טוב בעיניו,והוא ישאר איתי בגלל האופי? (ולמי שאומרת שזה שטויות וזה לא קשור רק למראה- אני יודעת,זה לא איך אני ניראת,עובדה שכא הייתי עם מישהו אחרי הפרידה,אבל זה הביטחון העצמי הדפוק,מה לעשות?)

 

[Oo The Gush Oo]

מי שיגיד שזה לא קשור למראה זה בולשיט.

הדבר הראשון הוא הרושם החיצוני, עוד מלפני שיושבים לדבר.

 

[coolit]

בסדר אבל עובדה ש

אנשים אוהבים אותנו למרות איך שאנחנו נראים.. ואני מכירה הרבה אנשים שנראים מאוד רע ועם בטחון עצמי מאוד מאוד גבוה והרבה יותר אנשים שנראים מעולה אבל כל הזמן בטוחים שהם צריכים להיות עוד יותר רזים ועוד יותר יפים ועוד יותר לסדר תשיער כמו שצריך.. הרושם הראשון שלי מהאקס שלי אכן היה שהוא חנון שמנמן ומכוער חח.. אבל בשניה שהכרתי אותו לעומק התאהבתי בו ישר בלי שום קשר למראה שלו.. קיצר זה לא מה שמפריע.. ומי שיש לו בטחון עצמי נמוך בגלל המראה- זה לא בגלל שזה הרושם הראשוני שאנשים מקבלים ממנו, אלא בגלל שזה הרושם היומיומי שהוא מקבל מעצמו במראה.

 

[נייזק]

הקטע הוא

שאתה זה מה שאתה מקרין החוצה. את יכולה להיות דוגמנית על, אבל אם את מרגישה מכוערת את תקריני את זה, וכולם יחשבו שאת מכוערת, ואת סתם יכולה להיות מכוערת ולהרגיש ממש טוב עם עצמך, וכולם ירגישו ככה גם, כי זה מה שאת מקרינה החוצה. חוץ מזה שכל עיניין היופי זה משהו מאוד יחסי. זה באמת בעיני המסתכל.

 

[Oo The Gush Oo]

לגמריי יחסי.

אבל את אמרת בעצמך, כשהכרת אותו לעומק התאהבת.. אז כן לפעמים זה לא בא בהתחלה במטרה להתחיל סוג של קשר, אבל יוצא שיושבים ומדברים ומגלים אישיות נפלאה ואז זה מתגלגל...

 

[במבה בהפרעה]

או הו, איפה להתחיל?

אני כבר מיואשת מבנים לא רואה איך אחד כזה נכנס לי לחיים וגורם לי לחייך בבוקר בגללו גורם ללב שלי להשתגע מגעגועים אליו גורם לבטן שלי להתהפך כשאני רואה אותו להיות מאוהבת כל כך רק מלשמוע אותו, לחבק אותו, לנשק אותו ושלא נדבר על לשכב איתו.. אני לא רואה את זה קורה. כל בחור שנכנס לי לחיים, משהו איתו חייב להידפק. פעם זה מצידי, פעם זה מצידו פעם זה מצד שנינו. זה לא משנה כל כך מי אשם כי אני לא ממש מחפשת את זה אבל אני אישית הגעתי למצב שכל בחור, גם אם הוא רוצה אותי, אני פוסלת גם אם אני רוצה אותו, אני משכנעת את עצמי שאני לא אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי. אין לי כח לזה יותר ולא בא לי בכלל :| ועכשיו יש לי סוג של בחור בחיים ואני לא יודעת איך להתמודד עם זה.