בעיות דת במשפחה

בעיות דת במשפחה

אמא שלי חילונית ואבא שלי דתי. כשהייתי ילדה קטנה הם התגרשו. מאז אני ושני האחים שלי נמצאים יום אצל אבא ויום אצל אמא. מבחינה דתית הם החליטו ביניהם שמותר לנו להיות מה שאנחנו רוצים להיות. היום אני בתתיכוניסטית וכבר החלטתי שאני אהיה דתיה. עד היום כל פעם ששאלו אותי בתדהמה איך אני מצליחה להסתדר אמרתי שאנחנו מכדים אחד את השני ואמא שלי מכינה רק אוכל קשר, ואנחנו לא נוסעים ולא עושים מוקצה בשבת. העניין הוא בכךשלאחרונה התחזקתי מבחינה דתית והרבה דברים שפעם נראו לי בסדר אני מגלה שמאוד בעיתיים אצלנו בבית, לדוגמה: אין לנו כיור נפרד לבשרי ולחלבי, אנחנו אוכלים במסעדות לא כשרות, אמא שלי מדברת בטלפון ומדליקה אור בשבת ועוד כל מיני דברים שבעבר לא הפריעו לי, אבל היום ממש מעיקים עלי. לאמא שלי כבר ככה קשה לקבל את זה שבת שלה הולכת עם חלצאיות ולומדת בלי בנים, ואנני חוששת ששני הערכים: ערכי המשפחה וערכי הדת עלולים להיות סוטרים במקרה הזה. מה לעשות?
 

רותיש1

New member
אכן כיבוד הורים לפעמים מהווה אתגר

במצבים כאלה. אבל אם את יודעת שזו הדרך שלך, ואת מאמינה בה, נסי להסביר לה את המצב. לעיתים קשה להורים לקבל את העובדה שהילד שלהם גדול, ויש לו דרך והוא יכול לבחור (למרות שכתבת שהם נתנו לכם את הבחירה ולא כפו דבר). יחד עם הדבקות בדרך שלך, המשיכי לכבד אותה ולנהוג בה בדרך ארץ הראויה להורה. עם הזמן, אני מאמינה שהיא גם תווכח שזה עסק משתלם, שביתה נוטה לדרך השומרת מצוות. המון בהצלחה.......
רותי נ.ב. את מוזמנת גם לשוחח איתי במסרים.
 

the ror

New member
אני חושב שכדי לך להתמקד במה את

יכולה לעשות או יותר נכון להמנע מלעשות מאשר להכנס לויכוחים עם אמך... אני מניח שבעניין הכיור את יכולה לבקש לאכול עם חד פעמי אם זה מפריע לך...אני מניח שזו לא כזו השקעה גדולה. ואם אמך לא שומרת שבת אז זו זכותה אבל זה לא יפריע לך לשמור בעצמך או למשל לא להיות באותו החדר... ובכללי, אני משער שכשאמך תראה שזה חשוב לך אז גם היא תכבד אותך ואת רצונותיך...מה גם שלא נראה לי שיהיה לה נעים שהבת שלה תתרחק ממנה בשבתות בגלל שהיא רואה טלויזיה או מדברת בטל'...ואני די בטוח שלא נעים לאכול בכלים רגילים עם מישהו שאוכל איתך בחד פעמי... כפי שכבר אמרו, אני מבין שזה קשה אבל אני חושב שאם תגיעי ממקום ששני הערכים חשובים לך באותה המידה אז זה יסתדר... אני יודע את זה מדוגמא של אחי שכבר לא שומר שבת ומצוות אבל זה לא מפריע לנו להיות איתו בקשר ולהעביר שבתות...
 
לאט, לאט דרור

אין שום בעיה הלכתית בכיור אחד. כל עוד לא משרים במים בדרגת חום של יד-סולדת (שזה נדיר, לא?) כל עוד יש כלים נפרדים לבשר וחלב. אז למה חד פעמי? מה שחשוב זה להקפיד לעצמך כמה שתחפצי, גם על חומרות, אבל לא "לדרוש" מאימך מעבר למינימום ההלכתי המותר. אני מניחה שאם תשבי ותשירי שירי שבת לי השולחן, ותספרי לה דברים מעניינים שלמדת- היא לא תפתח לך טלוויזיה מול העיניים... ואולי אפילו תדבק מהשמחה הפנימית שלך וממתיקות השבת... ברכה והצלחה!!!! מוזמנת להשאר איתי בקשר דרך המסרים או פה בפורום עם כולנו.
 

the ror

New member
צודקת...רציתי פשוט להציג אופציות

שיכולות להראות שאפשרי לפתור לעצמה את בעיותיה בלי לכפות את עצמה ודיעותה על אימה...
 

FuryUri

New member
הערה קטנה.

בס"ד. כיור אחד, לא צריך להיות בעיה. אם מישהו אומר לך שזו בעיה הלכתית וחייבים לעשות עם זה משהו, נגיד את זה בעדינות "מקשקש". עד לפני כמה עשרות שנים לא היה כזה דבר שני כיורים, והסתדרו מעולה. כל מה שצריך להשגיח זה לא להכניס כלים חמים ממש (לא טיפה חמים, אלא חמים שהיד סולדת מהם) בזמן שיש בפנים כלים אחרים מהסוג השני, וגם לא לשטוף במים חמים את שני הסוגים בו זמנית. בסה"כ צריך שיהיו כלים לבשר וכלים לחלב. שבת, אפשר לבקש שכל שבת תהיה אצל אבא שלך. אולי שיהיה 4 ימים אצל האמא ושלוש אצל האבא. או להיפך. שיהיו קבועים. לא צריך יום יום. שבת אצל האבא תפתור את בעיית השבת. ואם יש עם זה בעיה, זה שאמא שלך לא שומרת שבת, לא אמור להפריע לשמירת השבת שלך... בהצלחה...
 

FuryUri

New member
הממממ....

בס"ד. באמת יצאתי טיפש
לא חשבתי שיש על זה הסכם חתום... משום מה הנחתי כי מדובר על הסכם שפשוט קרה... ולא משהו שכזה
אכן אידיוט
 
חס ושלום

אגב, אינני יודעת האם אצלם אכן מדובר על הסדרי ראיה מחייבים בכתב, אבל בד"כ זו הנורמה. פשוט משעשע אותי שבזמן האחרון בעיות של אנשים שמבוגרים מאיתנו בעשרות שנים (כמו השלום בית שנידון פה) "נפתרים" ב"אני אדבר עם אבא שלך" או "אז תפסיקי ללכת יום לאבא יום לאמא"....
 

oblique

New member
כרגע אתה צודק

היא רק בת 15 אבל מגיל 16 זכותה ללכת לבהמ"ש בעצמה ולבקש שינוי של הסדרי השהייה שלה אצל הוריה (מהרגע שחוקית יש ת.ז. יש משקל רב לבקשת הנער/ה כי הוא כבר לא סתם "קטין")
 

shira amsalem

New member
אני לא חושבת שצריכה להיות סתירה.

בס"ד. תסבירי לה בנועם שאת יודעת שהיא אוהבת אותה <וגם את אוהבת אותה כמובן> אבל כל אחד מוצא את הדרך שלו בחיים. ואת מצאת את שלך. ומשם תזרמו.
 

cottoneyejoe

New member
חי חי :) תרתי משמע אוכל -קשר-

:) אל תפלי לתוך המערבולת הזאת, אי אפשר לצאת ממנה, כבדי את עצמך ואת הקרובים אליך בדרך כזאת שתוכלי להעריך את עצמך לטובה ולמצוא חן בעני עצמך ולהיות ולהרגיש מעולה עם עצמך כשתגיעי לגיל בשלות נפשית ופנימית אל תחששי ילדה, לא מכבוד האמא ולא מכבוד האבא, הכבוד העצמי שלך יותור חשוב, מנסיון, אל תלחמי על שום ערכים, תני לחיים שלך לקחת אותך אל היכן שמשאלת הלב רוצה אבל מאידך גיסא, תלמדי שליטה בעצמי שלך - שלא תרצי מה שלא שלך וביכולת הנפשית שלך להשיג לעת עתה, אם ההורים שלך התגרשו, כניראה שלא היו ערכי משפחה, כי גם אף פעם לא היה להם משענת מסגרתית בעלת התשובות התואמות את מצבם, אז אל תשלי את עצמך כפרה, שימי לב מה את מנסה לעשות לא משנה כמה נפש צדיקה יש לך שמנסה לאחד לבבות, זה לא תמיד עובד.....עדיף לא לקחת אחריות של אחרים על עצמך....
 

cottoneyejoe

New member
וכל זאת נכון להיום

תבדקי מה הלב שלך באמת רוצה, אני חושב שאת באמת מבקשת מאלוהים שלך קצת שקט מאבא ואמא ושכל טוב יותר להבין אותם כדי שתוכלי לפייס בניהם, תלמדי מהנסיון שלי, זה לא אמיתי כל זה, משאלת לב של ילדה בת 5 שנמשכה יותר מידי זמן בזכרון... :( תנסי למצוא מה את אוהבת והיכן מקומך שלך בעולם.....
 

cottoneyejoe

New member
עשי לך רבנית

קחי לך משהיא שמבינה קצת על החיים ולא באופן של שיחות סמול טוק אילה באמת, ושתדריך אותך בחיים, כדי שתוכלי לחיות חיים נכונים בעלי כיוון וחיוניות, בניגוד למצב שאני הגעתי אליו, לא טוב לחנך הורים שהם קצת ילדותיים... :) את הילדה פה אל תשכחי את זה, את זאת שצריכה ללמוד מהם, ואם את -כניראה, חשה שאין לך כיוון ואין לך דרך מסויימת כי ההורים שלך לא התוו לך את דרכך בעודך צעירה, אל תלכי להורים ותרדפי אחריהם כלל וכלל, זה טעות, תרדפי אחרי רצונותיך שלך ועשי זאת בחוכמה.
 
למעלה