../images/Emo140.gifלבי לבי - משל
משל למה הדבר דומה?! משל לזוג הורים צעירים שנמנו וגמרו להביא ילד לעולם. לדאבונם, נולד הילד כשהוא חיגר. הצטערו ההורים. ובכל זאת החליטו לגדלו בבית. הילד גדל. קיבל חום ואהבה. עברו לדירת קרקע. בנו כבש. התקינו מקלחת מיוחדת. חבריו, גם הם חיגרים, אהבו לבקר אותו. וההורים שמחו. יום אחד קרא הילד להוריו ואמר: "הורי היקרים, יודע אנוכי כי הכל נתתם לי. אהבה, כסף, שוויון הזדמנויות. אך כל זה איננו שווה לי כל עוד אתם מתהלכים כל אחד על שתי רגלים. דורש אני, שכאות הזדהות כירתו את רגליכם. העניקו לי שוויון, כדי שאגדל בריא, כדי שלא ארגיש פחות שווה. כרתו הוריו את הרגלים - הרגיש הילד שווה בן שווים ושמח. ההורים, התקשו לתפקד. הילד, לימדם את חכמת הנכות עד שנעשו מומחים. "בשביל הילד הכל" אמרו. "הורי היקרים-רק עוד בקשה אחת" - רוצה אני לחוש "עליון" רוצה אני שיהיה לי "משהו שלכם אין" התואילו בטובכם לכרות גם את זרועותיכם??? פליייז..." הנמשל: החברה החרדית נכה. חברה סטריאוטיפית, גזענית. חולה בכל תחלואה אפשרית. "אנחנו נכים, רוצים להתחתן עם נכים-בבקשה תהיה גם אתה נכה?" הם מבקשים. בבקשה... וכשאתה מסכים, ומחליט לחיות את חייך בניגוד לאמונתך, בשקר, למען אחיך ואחיותיך... הם ממשיכים לתבוע, עשה כך ועשה כך, היה כך והיה כך... תחת זאת אפשר פשוט לומר: "מתוקים וחביבים, שפר עלי גורלי להיות בריא. צר לי על מחלתכם. אני יכול, אם תרצו להציע לכם תרופה-לא בא לי לחלות בעצמי. תודה ולהתראות!!!" סליחה שאני אכזרי-פשוט נראה לי שצריך להכניס דברים לפרופורציות...