בעיות במוסד הנטייה

[DDN]

בעיות במוסד הנטייה

אני צופה בימינו בסדרה זורו משנות ה90 http://www.imdb.com/title/tt0098957/ http://www.youtube.com/watch?v=59WefngCjhE (הרבה יותר כיפית מהסרטים של בנדרס) יש שם את דמות הסמל מנדוזה, איש שמן, עצלן, עושה דברו של המפקד (הרשע). אבל מנדוזה, למרות שהוא הזרוע המבצעת של הרשע, ועושה מה שהוא אומר, תמיד מתמרמר נגד הפקודות. הוא למעשה מחבב את זורו, ומאמין במטרה שלו. הוא יודע שזורו 'צודק', אך מפחד מהמפקד, הוא משרת את הרוע. מה הנטייה של איש שכזה? סדר נטראלי? סדר מרושע? סדר טוב? ודוגמא יותר (או פחות) מסובכת: באטמן הוא שומר על החוק והסדר, אבל עובר עליהם כדי לעשות זאת. למה הוא סדר טוב? (לפי כמעט כל ההגדרות, הגדירו אותו כסדר-טוב) הוא עצמו - עובר על החוק.

 

[Blue Beetle]

ניסיון לתשובה

(הכל כמובן מוסבר לפי הדרך שאני רואה את מושג הנטייה) קודם נגיד מה נטייה היא לא: היא לא אופי ולא מייצגת שיטות עבודה. במקרה של מנדוזה מבחינת נטייה, הייתי אומר: סדר ניטרלי, אולי טיפה נוטה לסדר טוב. הוא מאמין בלגיטימיות השלטון (אבל לא בלגיטימיות חלק מהפעולות של המפקד) ופועל בשמו. הבעיה היא האופי שלו, הוא אנוכי, עצלן ופחדן ולכן הוא לא פועל כפי שהיית מצפה מאדם אמיץ באותה פוזיציה. באטמן - זה מאד תלוי על איזו גרסה של באטמן מסתכלים. באופן כללי דמות סדרית לא חייבת לפעול ולציית לכל חוק, אלא לאיזושהי מערכת חוקים שאותה היא רואה כלגיטימית, מתוך קבלה של "אלו האידאלים לפיהם צריך לפעול". הגרסה של באטמן שאני מכיר דווקא רואה את "החוק" כלגיטימית ומשתפת פעולה איתו.

 

[Ihavenonick]

אחת מהתרגומים הטובים

סדר-טוב מאשר Lawful-Good לפי מה שאני זוכר, ההגרה של נטייה זו היא לא "שומר על החוקים של האיזור מא' ועד ת'" אלא יותר לכיוון, שומר על סדר מסויים, שאי שמירה עליו ייצור תוהו ובוהו. כמו שסדר-רשע יכול לשמור על החוק, אולם עדיין להיות רשע (עוכרי דין לדוגמה

), כך גם סדר-טוב יכול לשמור על החוק, ולכופף אותו. בטמן שומר על החוק ועובד עם החוק. הוא לא לוקח את החוק לידיים, הוא לא שופט, מושבע ותליין. הוא עוזר למשטרה לתפוס אנשים רעים. זאת אחת מהסיבות למה הוא היה נגד סופרמן ב-kingdom come. הוא מאמין בשיטת החוק שנהוגה בארה"ב, ועובד לפיהה. בנוסף הוא מאמין שכל אחד ניתן לתקן ולהפוך אותו לאזרח שומר חוק.

 

[דרגורן]

כשאתה אומר נטייה - למה אתה מתכוון?

לדוגמא ההגדרה של הנטיות ב-Pathfinder לעומת מו"ד: סדר - במו"ד = שומר חוק סדר - ב-PF = מאמין שצריך חוק וסדר תוהו במו"ד = פורע חוק תוהו ב-PF = מאמין בחיים חופשיים ללא חוקים וחזרה להקשר של הסדרה. לפי מו"ד - הוא סדר (עושה מה שאומרים לו) לפי PF - הוא תוהו (מתמרמר נגד הפקודות) שירות רוע בגלל פחד לא אמור להגיד כלום על הנטייה שלו. הוא יכול להיות סדר טוב, אבל בגלל שהוא פחדן, הוא לא עושה את מה שהוא מרגיש שזה נכון לעשות. אם פתאום המפקד ימות ומנדוזה ינהל את העסק - האם הוא יפסיק לרדוף אחרי זורו ויעזור לאוכלוסיה? לגבי בטמן - אתה פותח תיבת פנדורה של הגדרות. אתה יכול למנות את החוקים שבטמן עובר עליהם? מהקומיקסים של בטמן, נותנים את הרושם שהוא שומר חוק ולא עובר עליו. הוא לא הורג, לא גונב, לא הורס רכוש (לפחות לא בכוונה תחילה). זה שהמשטרה רוצה אותו בשביל לחקור אותו במעורבות בכל מיני פשעים - לא הופך אותו לפושע!

 

[Nihau]

pic says it all

 

[DDN]

לא לא.

אני לא מדבר פה על "נחמד" אני מדבר פה על עיקום ההגדרה של "סדר" אין לנו ויכוח על כך שבאטמן "טוב". אבל "סדר טוב"? למה הוא סדר טוב כשרובין הוד הוא תוהו טוב? הרי גם רובין הוד, מנסה להחזיר את השלטון (שלדעתו צודק) של המלך האמיתי החסר ריצ'ארד, לפעול כמו שהוא חושב שריצ'ארד היה רוצה ולא מי שריצ'ארד השאיר כממלא מקום.

 

[Blue Beetle]

מי אמר שרובין הוד הוא תוהו טוב?

 

[DDN]

הספר לשחקן של AD&D, מהדורה שנייה

 

[Blue Beetle]

אותו ספר שאומר

שתוהו ניטרלי יגלגל קובייה כדי להחליט מה לעשות וניטרלי טהור רוצה לשמור על האיזון הקוסמי בין טוב לרע?

 

[DDN]

בדיוק! זה הספר!

 

[דרגורן]

רובין הוד הוא תוהו כי הוא עובר על החוק

והוא עובר על החוק באופן מופגן. הוא גונב (וזה לא משנה ממי), והוא פוגע בנציגי החוק. אם הוא היה סדר - הוא היה לובש שריון ויוצא לשחרר את ריצ'רד בצורה אקטיבית. בטמן הוא סדר כי הוא לא עובר על החוק באופן מופגן. בטמן לא גונב, בטמן לא רוצח, ובטמן לא פוגע במשטרה. הרבה מאד פעמים בטמן משאיר פושעים קשורים עבור המשטרה. בטמן עובר על החוק "בזהירות" ובקטנה (פריצה לבית של פושע בלי צו עדיין נחשב לעבירה). אם בטמן היה תוהו - הוא היה הורג פושעים, והוא פוגע בשוטרים שמנסים לעצור אותו.

 

[Blue Beetle]

אני דווקא הייתי מסווג את רובין מלוקסלי

כניטרלי טוב או אולי אפילו סדר טוב. הוא מאמין באופן כללי בשלטון מלך באנגליה ובחשיבותו של שלטון, אך כאשר אותו חוק פועל כנגד העם הוא חותר תחתיו. הפעולות והאידאולוגיה שלו לא יוצאים כנגד עצם קיום חוק והוא מאמין שחובתו לציית לחוק, כל עוד הוא לגיטמי. כאשר החוק כבר אינו לגיטמי ופוגע בעם הוא מחויב לפעול נגדו.

 

[הבלש חסר הבית]

סדר טוב - הסדר חייב להיות טוב

סדר טוב, כפילוסופיה, כראיית עולם, ככוח קוסמי שמעצב אישיות, משמעותו שיש סדר עליון בעולם, ושהסדר הזה טוב בהכרח. אם הסדר החברתי והשלטוני חותר נגד הטוב, הוא לא סדר אלא תוהו - פגיעה בסדר הטבעי והקוסמי של הדברים. המחוקק והריבון, במקרה הזה המלך, לא נמצא מעל לסדר הטוב - הוא כפוף לו בדיוק כמו אחרון האיכרים. המלך הטוב תחת הסדר הטוב לא אמור לעשוק את עמו אלא להוביל אותו, לדאוג לחלוקה צודקת של משאבי הממלכה ואף לסכן את חייו ולהקריב את עצמו למען נתיניו. ברגע שהמלך יוצר סדר שחותר תחת הסדר הטוב הקוסמי, הוא-הוא פורע החוק, ושלטונו הוא תוהו ורשע שכל שואף סדר טוב צריך למגר. לפי גישת הנטיות הקלאסית, מנדוזה הוא כנראה נייטרלי טוב - יש לו חוש בסיסי שאומר לו מה טוב ונכון, אבל הנסיבות הובילו אותו לשרת רשע מינורי למדי - אולי תוך ההנחה שאם מישהו אחר היה שם במקומו היו קורים דברים רעים יותר.

 

[הבלש חסר הבית]

רובין הוד עובר על חוק שחובה לעבור עליו

הוא שודד את מי שהצדק והמוסר מצביעים על כך שקנו את הונם על חשבון אחרים, ומחלק מחדש את העושר כפי שראוי שיהיה. רובין הוא משרת את הסדר הטוב האמיתי, לא החיקוי הפלוטוקרטי של הרודן ג'ון בלי-ארץ וחנפיו. רובין הוד היה שמח ללבוש שריון ולהלחם כאביר, אבל בגלל היעדר הסימטריה בעוצמה בינו לבין ג'ון והשריף מנוטינגהם, הוא נלחם באמצעים המוגבלים שעומדים לרשותו. להיות סדר טוב אין פירושו להיות התאבדותי.

 

[הבלש חסר הבית]

"כל שלטון הוא רשעות"

ככה שלמעשה אנארכיזם אידאליסטי הוא בעצם תמצית הסדר הטוב - בחברת מו"ד פנטסטית שבה הכוח הקוסמי של הסדר הטוב הצליח לעצב חברה בדמותו, לא יהיו לך בכלל מלכים או ממשלה - בני האדם יתאגדו כקהילת שווים שמנהלת את עצמה.

 

[DIDGIN]

מנדט אלוהי

לדעתי בחברת מו"ד מהסוג שאתה מתאר, השלטון יהיה של רודן נאור (ללא מרכאות) ששולט בחסד השמיים (Mandate of Heaven). אני חושב שבהקשר הזה תמצית הסדר הטוב גורסת שיכול להתקיים שלטון מרכזי נאור שיודע מה טוב לעם. בכוונה לא כתבתי מרכאות כי לכאורה אם השליט מייצג או מהווה את הכוח הקוסמי הסדרי טוב אזי הוא באמת כזה. כמובן שלא כל מרכיבי החברה עשויים להסכים או לאהוב את הסדר והחוק שהוא כופה. לגרסה ישרה ונטולת מרכאות אני ממליץ לך לקרוא על שבעת הרקיעים במדריך המישורים של מהדורה 3. גרסאות עם טוויסט ועם מרכאות לא חסרות בספרות. המלך הכוהן של רומח הדרקון הוא לדעתי דוגמה מצויינת למה שעלול לקרות בשם הסדר הטוב גם כאשר יש כוח קוסמי כזה.

 

[הבלש חסר הבית]

כל עוד יש סדר וטוב, הפוליטיקה משנה פחות

ככה שחברה שמממשת את הסדר הטוב, יכולה ללבוש כמה צורות: אוטופיה אנרכיסטית, "מלך פילוסוף" אפלטוני, דמוקרטיה ישירה, רפובליקה, קורפורטיביזם סינדיקליסטי וכמובן - תיאוקרטיה שהיא באמת גן-עדן...

 

[Serpent Axis]

אני חושב שהתשובה האמיתית היא

שאף אחת מהדמויות שהזכרתם פה היא לא דמות במשחק מו"ד. בקשר לנטייה עצמה: לסדר טוב יש הגדרה קצת מעורפלת (!) בספר לשחקן של מו"ד. (תרגום חופשי "דמות סדרית טובה מתנהגת לפי המצופה או הנדרש מאדם טוב..." המחשבה הראשונה שלי כשקראתי את זה הייתה "Well thank you, Captain Obvious", אבל אז שמתי לב למשהו - "...לפי המצופה או הנדרש..." - מה לגבי מקום קצת יותר מתוסבך מבחינת היחס לנטייה (כמו העולם של ממלכות נשכחות), שבו יש אנשים שמוגדרים כטובים או לפחות נייטרלים חביבים שנאלצים לעבוד אלים אפלוליים ומפלצתיים-לפעמים (כמו דייגים שמתפללים לאלת הים התוהנית אמברלי המרשעת והגחמנית)? מה עם הציפיות של מקום כמו גרמניה הנאצית לגבי מה נחשב לאדם (אזרח) טוב? אז אוקיי, אפשר להגיד שהציפיות והדרישות המדוברות הן יותר אוניברסליות - קצת כמו שכתוב בהמשך על הנטייה: "...היא (דמות סדרית טובה) אומרת את האמת, מקיימת את הבטחותיה, עוזרת לנזקקים ומדברת נגד עוולות ואי צדק..." ובין היתר גם נלחמת באופן אקטיבי ברשע. אין שם ממש דיבור על שמירת החוק (עד כמה שזה נשמע מוזר) מלבד זה שהדמות מתנהגת "כמצופה מאדם טוב", מה לגבי קבלת שוחד קטן ולא מזיק מסוחר מפוקפק אך חביב? ההגדרות של מו"ד הן פשטניות והן נשענות על העולם של מו"ד - מקום שבו טוב ורע הם כוחות קוסמיים ממשיים ומוחלטים. אני לא יודע אם בטמן ורובין הוד חיים בעולם כזה.

 

[Blue Beetle]

נטייה היא כלי עזר נוח

לניתוח הפן האידאולוגי של דמות. כמובן שכלי אבסטרקטי כזה לא יכול לתפוס את כל הניואנסים בהשקפת עולם של דמות. כמובן שיש לו חשיבות ממשית רק בז'אנר כמו מו"ד שיש מאבק כוחות פעיל בין טוב לרוע. למרות זאת, אני מוצא אותו ככלי נוח להפליא לניתוח דמויות. עוד לא מצאתי דמות בדיונית אחת שלא הצלחתי לסווג לפי נטייה וזה מאד עוזר בהבנת הדמות (או אם תרצה, פיתוח פרשנות משלך לדמות).

 

[הבלש חסר הבית]

לרוב האלים היווניים יש מימד כאוטי

ולחלק מהפחות נחמדים שבהם (מארס, האדס, לפעמים פוסידון באספקט שלו כמרעיש הארץ) היו גם פולחנים לא נעימים ואף קורבנות אדם שהיוונים ראו בהם סוג של רע הכרחי כדי להשיג מהם טובות. מצד שני, התפיסות שלנו לגבי צדק הן תוצאה של דיאלקטיקה בת 2500 שנה שתחילתה באפלטון והחבר'ה שעושים על האש אצל קפלוס, המשכה בעידון ועיצוב ברוח המסורת היודו-נוצרית (בעיקר הנוצרית. האל היהודי הוא מין שד כנעני אכזר שרוכך על ידי השפעות יווניות ונוצריות בשלב מאוחר יחסית בקריירה שלו) וחילונה בתפיסות ליברליות מחד וסוציאליסטיות מאידך במאתיים השנים האחרונות. ככה ש"התנהגות המצופה מאדם טוב" זה לא משהו אבסטרקטי, אלא דפוס חשיבה ותרבות שמאוד מבוסס בחשיבה המערבית.