בעיות ביצירת קשרים

[CIsaac]

רוצה להתאמן? תתחילי ../images/Emo13.gif

בעיקרון יש הרבה עבודה שנעשית סביב ה"התאמנות" של אדם. אבל רק כדי לתת לך לטעום את הטעם של מה זה להתאמן אזמין אותך לעבוד קצת - ספרי איך ומה זה עושה לך. אמרת שאת רוצה להתאמן על שלושה דברים. אפשר לצאת לדרך עם שלושתם, ואפשר לבחור אחד מהם לעבודה. איך שיותר נוח לך - את מוזמנת לבחור. על הדבר (דברים) שבחרת להתאמן: ספרי על שני מקרים מהפעילות השוטפת שלך שבהם לא היית כפי שאת רוצה להיות. לא אפרט לך בשלב הזה את כל השאלות עד סוף הדרך, רק אסביר לך מראש שאני לא אנסה לעשות אף לא אחד מהדברים שאזמין אותך לעשות. העבודה כולה שלך. את יכולה גם להתחיל עם אחד ובשלב מאוחר יותר להוסיף. עבודה נעימה איציק

 

[Neko chan]

בעיות ביצירת קשרים

אני מקווה שתוכלו לעזור לי, או לפחות לומר לי אם אתם חושבים שקואוצ'ינג הוא הפיתרון בשבילי. אני חיילת בת 20, ותמיד הרגשתי קושי ביצירת קשרים עם אנשים (גם חבריים וגם רומנטיים). זה לא שאני מרגישה שלא אוהבים אותי, אלא להפך - אני מרגישה לרוב שאנשים כן אוהבים אותי, אבל אני פשוט לא יודעת איך להתקרב אליהם ולהפוך קשר של "שלום - שלום" לחברות או קשר רומנטי. זה לא שאין לי חברים , ואפילו היה לי חבר תקופה ארוכה מאוד (שלוש שנים) , אבל הם לא רבים והמכנה המשותף בינהם הוא שהם אלו שדחפו את הקשר, ו"רדפו" אחרי עד שנוצר ביננינו קשר. אחת הבעיות שלי היא שאנשים לרוב לא מבינים אותי נכון - אני תמיד מרגישה שמה שאני לא אומרת, אני נתפסת כצינית ואדישה, גם אם ממש לא התכוונתי לזה.קשה לי מאוד עם "סמול טוק" - אני פשוט לא יודעת על מה לדבר וככה יוצא שאני כמעט ולא משתתפת בשיחה, ועד שאני מוצאת מה להגיד זה נשמע ציני ולא נעים, והשקט שלי לרוב נתפס כסנוביות. אני חושבת שחלק מהבעיה זה הקול שלי, שנשמע חסר רגש ומונוטוני (ואנשים מעירים לי על זה), אז לפעמים אני מנסה בכוח להחדיר רגש לקול שלי ואז זה נשמע מזויף ואנשים חושבים שאני צוחקת עליהם. כבר ניסיתי כל מיני דברים בעבר, לדוגמא, כשהתגייסתי החלטתי שהצבא זו הזדמנות להשתנות, ובאמת בכמה חודשים הראשונים ניסיתי להיות הכי נחמדה, תורמת, חברותית וכו'...ממש הייתי קמה בכל בוקר ומציגה הצגה של הבחורה הכי אוהבת וחמודה בעולם (להבדיל מהקרירה והצינית שאני נתפסת בדר"כ). התוצאה היתה באמת שכולם אהבו אותי, ואני יודעת את זה, אבל עדיין, לא הצלחתי להתחבר ממש עם אף אחד. הייתי תמיד חושבת שהיו אנשים שהרוב לא אהבו , והם היו מדברים רק עם אדם אחד או שניים, אבל הם התחברו באמת, ואותי כולם אהבו ולא הצלחתי ליצור חברים. אחרי התקופה הזו (קורס שבסיומו עברתי בסיס)החלטתי שה"נחמדות" היא כנראה לא הבעיה, והחלטתי להתחיל טיפול פסיכולוגי. הטיפול עזר במידה מסוימת, כי הוא גרם לי להרגיש טוב יותר עם עצמי ולהבין שעדיף שלא להציג הצגות אלא להיות עצמי, אבל לא הרגשתי שהוא עזר לי בכלל בפתרון הבעיות החברתיות, כי הרגשתי שהפסיכולוגית לא יכולה לראות בכלל את "הדברים בשטח" - איך אני בין אנשים. אני גם חושבת שאין לי שום בעיה פסיכולוגית כמו דכאוניות או חוסר בטחון עצמי, להפך, אני אדם מאושר ואני מאמינה שאני יפה ומוצלחת, שהמשפחה שלי אוהבת ותומכת, ושאני בחורה עם הרבה מזל... אבל פשוט לא יודעת להתקרב לאנשים. מה אתם חושבים? מה לעשות? תודה מראש

 

[א י ר י ת ש ע ל]

שלחתי לך מסר אישי

 

[bridges]

איך היית רוצה שזה יהיה?

בתור התחלה אני מזמין אותך לתרגיל: בואי נלך שנה קדימה ונגיד שפתרת את הבעיה ביצירת קשרים. איזה קשרים יש לך? מי את שם? מי את עבור האנשים שאיתם יש לך קשרים? רונן

 

[Neko chan]

בוא נראה

הקשרים שיש לי הם קשרים של חברות אמיתית עם אנשים שאיתם היום אני רק מדברת בצבא, שיתקשרו אלי כשהם רוצים לדבר על משהו, וייצאו איתי בערב. הקשרים שלי הם משהו שאני בוחרת, על פי איזה אנשים מוצאים חן בעיני, ולא כאלו שנוצרו סתם מכורח הנסיבות וחוסר ברירה. ככה גם עם בחורים - יהיה לי אומץ לדבר עם בחורים שמוצאים חן בעיני, ולא רק לשבת ולחכות בשקט בתקווה שאני אמצא חן בעיניהם איכשהו והם יעשו את הצעד הראשון. אני בשביל האנשים שיש לי איתם קשרים אדם חיובי ושמח, שכיף להיות איתה ואפשר לספר לה הכל. בשבילי אני אהיה בחורה פתוחה שיש לה אומץ לדבר על הכל, לחשוף את הרגשות שלי בלי להיות נבוכה, ולא להיות כבולה כל הזמן ע"י המחשבה "מה אחרים יחשבו עלי?". אני יודעת שזה טיפה אירוני בהתחשב בזה שהייתי רוצה שכולם יאהבו אותי, אבל אני חושבת שהמחשבות האלו זה מה שמפריע לי לרוב להתנהג בטבעיות.

 

[bridges]

אני רוצה לקחת כמה מילים...

ממה שכתבת, חלקם אנסח קצת אחרת: אומץ, לקיחת יוזמה, כיף, פתיחות, להיות בשביל טבעיות. אילו בעצם ערכים שיאפשרו לך ליצור את החברויות שאת רוצה ליצור. את הערכים האלו את יכולה להביא כבר להיום. איזה ערכים מהרשימה הזאת יש לך היום? מה הערך שהיית רוצה לעבוד עליו בימים הקרובים? רונן

 

[Neko chan]

שאלה קשה

אומץ - אני חושבת שלא חסר לי, אבל בתחומים אחרים, אולי. לקיחת יוזמה - זו יותר הבעיה שלי, אני תמיד מחכה שאחרים ייזמו, כי אני מפחדת מהתגובה שלהם. כיף - יש בי, אבל קשה לי להוציא את זה החוצה אלא אם אני מרגישה מאוד בטוחה עם מי שאני נמצאת. פתיחות - אני אדם מאוד סגור, גם עם האנשים שאני אוהבת. קשה לי מאוד לחשוף את עצמי. להיות בשביל - אני חושבת שמי שמכיר אותי טוב יודע שתמיד תימצא אצלי אוזן קשבת, אני הרבה פעמים "הפסיכולוגית" של החברים שלי. הייתי רוצה שעוד אנשים יראו את זה. טבעיות - בגלל שאני כל כך לחוצה ממה שיחשבו עלי, קשה לי להתנהג בטבעיות. אני גם מנסה כל כך הרבה פעמים דרכים חדשות של התנהגות, שלפעמים אני חושבת שכבר שכחתי מה היא ההתנהגות הטבעית שלי... אני חושבת שאם הייתי רוצה לעבוד על משהו במיוחד זה על הפתיחות, כי זה עניין מאוד מרכזי אצלי. אני חושבת שבגלל זה קשה להתקרב אלי.

 

[bridges]

זה הולך להיות עוד יותר מאתגר...

אני מזמין אותך לחשוב על סיטואציה שעומדת להתרחש בימים הקרובים. הסיטואציה צריכה להיות כזאת שאם תביאי לשם פתיחות זה יעשה הבדל בתוצאות שיהיו לך מהסיטואציה. אם את לא רואה סיטואציה כזאת, אז איזה סיטואציה היית יכולה ליצור שתהיה כזאת? רונן

 

[Neko chan]

זו שאלה שממש הטרידה אותי

כי כמה שחשבתי, הגעתי למסקנה שאני לרוב מנסה להיות די פתוחה עם אנשים, רק שאני מדברת כל כך מעט וכל כך מתביישת שלרוב אין לי הזדמנות להביע את הפתיחות הזו.לדוגמא: לפני כמה זמן הייתי באותו חדר עם שתי בחורות שהן חברות טובות אחת של השניה, ושתיהן ביחסים טובים איתי. אחת מהן סיפרה לשניה על בעיות שיש לה בקשר עם חבר שלה. רציתי לומר לה שגם לי היו בעיות דומות , ולספר לה עליהן (אני גם נפרדתי מהחבר בגללן), אבל לא ידעתי אם היא תחשוב שזה הולם שבחורה שלא מכירה אותה עד כדי כך תתחיל לתת לה עצות לגבי החבר, ואולי היא בכלל רצתה לספר על זה רק לחברה השניה... בסוף לא אמרתי כלום, ואחרי זה הצטערתי... אולי זו היתה הזדמנות להתקרב אליהן יותר. ככה שיצא שכן רציתי להיות פתוחה, אבל בגלל סיבות אחרות לא הצלחתי להביא את עצמי לדבר.

 

[bridges]

אבל מבחינת התוצאה...

האם היית פתוחה עם אותן בחורות או לא? אם היית נפתחת ומספרת מה זה היה מאפשר לך? מה זה היה מאפשר להן? רונן

 

[CIsaac]

שלוש שאלות - שלוש תשובות

אני קורא בהודעתך. 1. אם אתם חושבים שקואוצ'ינג הוא הפיתרון בשבילי 2. מה אתם חושבים? 3. מה לעשות? אספר לך מה קראתי (זה חשוב), ואנסה לענות על שאלותייך. את בחורה בת עשרים. מרגישה שיש לך קושי ביצירת קשר (חברתי או אינטימי) עם אנשים. מרגישה שאנשים לרוב אוהבים אותך. את יפה. את מוצלחת. יש לך משפחה אוהבת ותומכת. יש לך הרבה מזל. אח"כ קראתי עוד . . . יש לך קשרים עם אנשים, קשרים שטוב לך בהם. יש לך הרגשה שלא את יצרת את הקשרים הללו אלא השותפים לקשר. אני סקרן מאד לגבי ההצגה שלך - אבל לא אזמין אותך לחפור שם . . .

אז הנה הזמן לתשובות. 1. כן. אימון אישי הוא בהחלט פיתרון אפשרי. האם יש לך מושג על מה את רוצה להתאמן? מה את רוצה לעשות יותר טוב משאת עושה היום? איך את צריכה לעשות את זה כדי שתוכלי לומר שהצלחת? 2. אני חושב הרבה דברים. מה שמיידית רלוונטי לגבי מה שכתבת . . . אני חושב שאת עושה יותר ממה שאת חושבת או מאמינה. 3. א. תמשיכי להאמין בעצמך, יש לך סיבות טובות להאמין בעצמך. ב. תמשיכי להראות לחברים ולחברות שלך שאכפת לך מהם. ג. תמשיכי לומר מה שאת חושבת (גם אם . . .) והכי חשוב - תצליחי איציק.

 

[polackha]

יצירת קשרים

שלום לך, קראתי את מה שכתבת ואני חושבת שבהחלט יש מקום לאימון אישי. שכן את מספרת כי הקשרים החברתיים שלך נבלמים בדרך זו או אחרת מסיבות שונות ושווה לברר את הסיבות הללו ולנטרלן במידת מה. בשפת הקאוצ'ינג הם נקראים חסמים או שדונים. לכולנו יש משהו שחוסם אותנו בתקשורת, במראה ועוד ועלינו לנסות להתגבר על החסמים הללו או ללמוד לחיות איתם. בנוסף את מדברת על כך שאת מתפרשת לא נכון בסביבה שלך וגם על זה ניתן לעבוד. המסע האישי אותו עוברים בהליך הקואוצקינג הוא מרתק ומביא לתובנות משמעותיות ובעיקר לתוכנית פעולה יישומית. מקווה שעזרתי, הדס רכלבסקי אימון אישי ואימון בקבוצות www.lc4you.co.il [email protected]