בעיות בזוגיות

לי רוי

New member
בעיות בזוגיות

הבעיה שלי היא קצת ארוכה אז למי שיש סבלנות.... בכל מקרה אני בן 28. יוצא עם בחורה כבר 5 חודשים. בהתחלה (כמו שקורה הרבה פעמים) הכול היה טוב ואני מדבר על ממש טוב. הבחורה הייתה עם המון שמחת חיים ומצאתי בה מבחינת משיכה פנימית וחיצונית המון דברים שחיפשתי להמשך. אחרי חודש וחצי שיצאנו היא התחילה לטפטף לי בכל פעם קצת על העבר שלה. בעבר היא הייתה בדיכאון המון שנים דבר שגרם לה בקושי לצאת מהבית ונקרא לזה לברוח מהחיים. היא הציגה את הדברים כדבר שעבר ושהיום היא במצב הרבה יותר טוב, למרות שהיא עוד מתמודדת עם הבעיות שלא נעלמו לה לגמרי מהעבר. התברר לי גם לפני מספר שבועות שהיא נתמכת של ביטוח לאומי. דבר שנשאר לה עוד מהתקופה שהיא לא יכלה לתפקד. כיום היא עובדת במשרה של 7 שעות ביום. 3-4 פעמים בשבוע וגם דבר זה נראה לה כהישג רציני ולפעמיים כקושי. היא אדם לא אחראי והיא מגדירה את זה כחלק מהבעיה שלה. כדוגמה: העבודה שלה מתחילה ב 12 בצהרים וחצי מהפעמים היא מאחרת לעבודה בחצי שעה עד שעה כי היא לא מצליחה להתעורר בזמן וזאת למרות שהיא גרה חצי שעה מהעבודה (למזלה בעבודה שלה רגילים ומאפשרים את זה) . היא מבטלת דברים כי היא מעדיפה לפעמיים לישון. כשאני מנסה לדבר איתה או להעמיד אותה מול דברים שמפריעים לי ברוב הפעמים התגובה היא: אתה לא מבין שיש לי עוד בעיות (או במילים אחרות אתה לא מנסה להבין אותי). או שזה נושא רגיש מידי וכרגע אחרי שהצגתי אותו היא נסערת מידי אז בוא נדבר על זה בפעם אחרת. היא הרבה פעמים לא עומדת במילה שלה או בדברים שהבטיחה כי היא באותו הזמן הייתה עסוקה.. (דברים קטנים נראים לה כגדולים). אני יודע שכל זה נשמע נורא ואם להיות קנא אם הייתי שומע את כל הדברים הללו מראש על בחורה הייתי אומר שאין סיכוי שאני נכנס לקשר כזה. הייתי כבר במספר קשרים רציניים, אני לא חדש בתחום והסטנדרטים שלי לפי חברי ממש לא נמוכים, ההפך. אני לא יודע לשים בדיוק את האצבע אבל יש בה המון דברים שאני אוהב. יש לנו שיחות מדהימות. היא מראה אהבה אמיתית שאנו נפגשים. ובאמת יש בה משהו שאני אוהב. באמת בהמון תחומים לפי דבריה היא השתפרה המון אבל כל הזמן היא מזכירה לי שהיא לא יודעת מתי היא תיעצר ואם כל הדברים שיש לה בעיות איתם באמת ישתפרו. מצד אחד אני אוהב אותה ואני חושב שכאדם היא אדם נהדר שגורם לאנשים שסביבו לאהוב אותה מייד. מצד שני אני לא יודע אם היא בחורה כדי לפתח איתה מערכת זוגית לטווח ארוך. במיוחד שיש כל כך הרבה בעיות מהותיות לקשר רציני ושיתופי של שני בני הזוג. ושכל כך קשה לדבר עליהם. אשמח לקבל כל עצה או תובנה שאולי תיתן לי עוד נקודת חשיבה.
 

אייבורי

New member
שני צדדים לטירוף האנושי

חלקו יצירתי מיוחד פורץ גבולות חלקו מעיק משונה ולא קל לעיכול. או בקיצור, אי אפשר לאכול את העוגה ולא להשמין. אם בחרת בת זוג מרתקת שונה, מיוחדת אחרת, יש לזה מחיר במקומות אחרים. לדעתי, לך על בנאלי (כאן היה המשך גס שנמחק ע"י המערכת)
 

kmiki

New member
אותי זה היה משגע

אבל השאלה היא מה המעלות שלה לעומת החסרונות האלו שמנית. גם מאד משנה בת כמה היא ובאיזה שלב בחיים היא נמצאת. אני יכולה לאמר לך שבן זוגי היה מפוזר ולא אחראי בעליל כשהכרנו, זה היה לפני 9 שנים. ואני מתכוונת למשהו מאד רציני, אני לפעמים הייתי צריכה לצאת מהבית וללכת פיזית לחוף הים כדי להוציא אותו משם ללכת לעבודה, כי הוא היה שוכח ולא שם לב לשעה, לא משנה אם הייתי אממינה או לא, אבל העובדה היא שהיום הוא איש חרוץ מאד, עובשד קשה ואחראי. יש לו בעיית קשב מסויימת אז 100% אני לא דורשת או מבקשת ממנו, פשוט עזרתי לו עם השנים להבין את החשיבות של אחריות, ושל עמידה במילה, והוא אכן אימץ את זה ובחר לקחת את הנושא לידיים וגם את עצמו. יש לנו 2 ילדים והוא רק הולך ומשתפר עם הזמן מבחינת האחריות שלו. עם הילד הראשון לא סמכתי עליו בכלל, כי תמיד הוא היה נשאר איתו ואז הייתי חוזרת הביתה לילד מלוכלך, שאכל רק שטויות, וראה טלוויזיה כל היום, היום זה כבר משהו אחר, הוא דואג להכל, ואני יכולה להשאיר איתו את שני הילדים, גם לסוף שבוע שלם ולדעת שהם בידיים מצויינות. זו היתה בחירה שלו לשנות את זה, אבל גם בגרות והתפתחות בחיים עזרו פה. אבל מצדי היו לי שיקולים שלי להשאר איתו, ולא הרמתי ידיים, ואני מציעה לך גם לעשות כך. אבל לא לרדת ממנה מנושא האחריות ולטפטף לה כך הזמן כמה זה חשוב. אני מניחה שבסוף היא תשתפר, לאט לאט
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
התשובה הקצרה

אי אפשר להיות עם מישהו שאנחנו מלאים ביקורת כלפיו. אז או שתצליח להניח לביקורת, ולקבל אותה כמו שהיא, או שתפרקו את הקשר. אדם שנפגע נפשית יכול להשתקם ולתפקד יותר טוב, אבל גם יכול להיות פחות טוב. או גם וגם. וזה נכון, אגב, גם למי שאינו פגוע נפש. אז ואם תראה שאתה לא מצליח להסתדר עם זה, ושהביקורת שלך עליה לא נפסקת - אז תדע שלא כדאי להמשיך.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
התשובה הארוכה

כולנו במידה כזו או אחרת קונפורמיסטייים. חיים לפי נורמות מקובלות, וציפיות של אחרים מאיתנו, ושלנו מעצמנו (שהן תוצאה של ציפיות האחרים שהפנמנו). לפי הנורמות המקובלות, אנחנו רוצים להקים קריירה מוצלחת, משפחה מוצלחת, שהבית יהיה יפה ושכולם יתפעלו, ושהאוטו יהיה גדול ומרשים והאוטו השני יהיה קטן וסקסי. אנחנו רוצים לנסוע לחופשת סקי, להחזיק קרן השתלמות וכולי וכולי. אתה כבר מבין למה אני מתכוון. אז נראה לי שעם הבחורה הזאת זה לא כל כך ילך לך. כזוג נשוי (אם אי פעם תגיעו לזה), תרוויחו מעט מדי. אתה תצטרך להשקיע יותר זמן בילדים ממה שאתה אולי רוצה, והם אולי לא יהיו גאונים ומוצלחים כמו כל האחרים. גם הבית שלכם יהיה צנוע, תמיד קצת מוזנח, וכו'. אז מה הסיפור? לפי דעתי הסיפור הוא שאתה עומד על הגבול בין שני העולמות - העולם של "כמו שצריך", והעולם האחר, של האנשים האחרים [ב"אחרים" אינני מתכוון דווקא לפגוע הנפש, אלא לכל מי שחי אחרת, מכל סיבה שהיא]. זהו עולם לא כל כך מוכר וקצת מפחיד, אבל יש בו חיים אחרים, אולי יותר מעניינים, אולי יותר אמיתיים במובנים רבים. אבל הוא מפחיד. אתה בחור שכמו רבים וטובים חושב יותר מדי, מתכנן יותר מדי. כמו שצריך. והנה אתה פוגש מישהי שמפגישה אותך עם הצד האחר, ואתה מגלה שיש שם דברים שמושכים ומפחידים בו זמנית. אני לא עושה אידיאליזציה של הצד ה"אחר" - יש שם גם הרבה חרא וסבל. אבל אתה יודע מה? גם כשחיים כמו שצריך, יש הרבה חרא וסבל... אז אני מציע שתתיידד עוד קצת עם העולם הזה, ותחשוב קצת פחות, ותתכנן קצת פחות, ותראה מה יש לו להציע לך. ואחר כך תחליט.
 
אוי ויי

אתה לא עושה אידיאליזציה, אבל רומנטיזציה דווקא כן. עולם הזה? אין כזה דבר. כל אדם לגופו. יש בחורה ספציפית. עם רקע ספציפי, עם מוגבלות מוכרת על -ידי הממסד. הבעיה היא לא כספית, כי יש לא מעט זוגות שרק הוא עובד ומפרנס את חבילת החלומות, והיא יושבת בבתי קפה עם חברות ומוציאה ילדים לחוגים. הבעיה המרכזית שהוא משרטט היא בעיית הדדיות. זאת בהחלט בעיה שצריכה להעסיק ולגרום לחושבין. עד כמה היא עצמאית ואחראית לדאוג לענייניה, בלטפל כשצריך ולא לעשות לעצמה הנחות, או לחילופין מפתחת תלות בסביבה בוטחת ותומכת ומפסיקה לתפקד לעניין בכל המישורים. המפתח הוא בעיקר במוטיבציה שלה, ולא "במה שיש לה להציע לו". כי בקטע הזה אין ספק שהרגשות הם עזים יותר ואמיתיים יותר, קרובים יותר 'לבשר החשוף', למהות, כי אין לה מרווח גדול מדי בינה לבין המסכה החברתית. אבל עד כמה היא תהיה מסוגלת להיות שם בשבילו כשהוא יצטרך אותה, לא רק עד כמה יהיה מבין וסובלני לקושי שלה, זאת השאלה שעליו לבחון לאורך זמן.
 
מריוס, מה זה השטויות האלה?

הבית יהיה מוזנח ויצאו להם ילדים לא גאונים וכמו כולם? ... הכל בסדר???? היא סך הכל נשמעת עוברת תקופה כנראה קשה המושפעת מעברה. וגם אם והיא היתה פגועת נפש, זה עדיין קשור אך ורק אליה ולא לזה שהבית שלהם יהיה בית מצוקה. גם ואם אדם לא פגוע נפש וחי בתוך וטרינה, לא מבטיח שהילדים שלו יהיו גאוני הדור או לפחות מוצלחים ונבונים. אם הוא אומר לך שהיא מתחבבת בקלות, סימן שגם הילדים שלה יקבלו הרבה מאוד חום. היום, אפשר לטפל בהכל. ושום דבר לא מעיד על שום דבר. כמו שאמרת, בחיים יש הרבה חרא וסבל. ועם כל החרא והסבל, עדיין הילדים בסדר.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
מה נהיית עדי אשכנזי פתאום?

"מה זה השטויות האלה?" "השטויות האלה" זו דעתי. וגם אני חושב שסתם קפצת. לא אמרתי שהילדים של מישהי פגועת נפש לא יהיו מוצלחים כמו ילדים אחרים. (וגם אם אמרתי מלים שמהם את עשויה להבין זאת, זה בוודאי לא מה שהתכוונתי). מה שהתכוונתי, וגם אמרתי, הוא שלחיות עם בת זוג פגועת נפש (בעבר או בהווה) פרושו לא לקחת חלק במרוץ התחרותי, לוותר על תדמיות מזויפות של הצלחה. כשכתבתי על "ילדים גאונים" התכוונתי לתופעה שהיא בעיני מאוד בעייתית של לדחוף את הילדים להצטיינות, לעשות מהם חלון ראווה ותעודת זהות, ושאר תופעות של הישגיות פרועה, שרבים נגועים בהן. ומכאן ניתן היה להבין, ואם לא הבנת, הנה אני אומר: אני נגד לחיות את מירוץ העכברים, נגד קונפורמיזם, ובעד אינדיויבואליות, שונות, ובהחלט בעד אנשים שלא מתביישים בשריטות ובפגיעות שלהם - כי כולם חוו פגיעה ומשבר וכישלון ברמה כזו או אחרת. כך שכשדיברתי על ה"עולם האחר", דיברתי מנקודת מבטו הקונפורמיסט. ואני מאוד בעולם הזה, ואני עצמי חי בו כי הוא נראה לי טוב בהרבה (ואני לא "פגוע נפש" - אני סתם אדם שעבר דברים קשים, כמו רובנו הגדול).
 
Y, הפעם אתה באמת מצ'גע אותי

בהסבר להסתבכות הקודמת. השרטוט הזה של שחור ולבן, מרוץ = נורמליות/ היעדר מרוץ = פגיעות נפשית או אינדיווידואליות... ילדים חסרי הישגים/ חלונות ראווה...
בחיית מריוס, אתה?! בארץ הזו, להבדיל משוויץ, יש יותר סיכוי להישרט מאשר לעבור חיים שלמים כטבולה ראסה, ובכל שלב בחיים עורבת 'הסכנה' ליפול לפח הדיכאון - המחלה בהי הידיעה של המאה, דווקא בגלל 'המרוץ'. אם התמזל מזלו של הרך הנולד לצלוח את שנות הילדות בלי שמי מהגורמים המטפלים בו התעללו בו, הזניחו אותו, נטשו אותו, אנסו או סתם טחבו לו ידיים במקומות לא להם, מבלי שהשפילו אותו בביה"ס, החרימו וסימנו, ומבלי שהוא היה עד לזוועות או היה לאחד הפוגעים, או שמע על כל אלה בחדשות היסטריות על ילדים אחרים, גם אם הכל היה סבבה אגוזים ויוגה, ויפסנה וצ'י קונג כל היום - תמיד יש אחר-כך הזדמנות לפצות בתאונות דרכים, מלחמות, פיגועים, בשירות הקרבי בצבא, וסתם בבחירת קריירה מתוך לחץ סמביוטי של ההורים 'להצלחה', אחרי לידת הילד הראשון, או השני או השלישי, אחרי פרידה או בגידת בן זוג - בקיצור, בכל שלב זה יכול לתקוף - איש לא חסין! כי לכל אחד נקודות טורפה שעד שלא מגיעים לצומת/מאורע ספציפי שמעורר אותן, לא יודעים או מתכחשים לפגיעות. לא אצל כולם המרוץ התחרותי הוא בגלל 'נורמליות', אלא הרבה מאוד פעמים דווקא ככסות על הפגיעות הגדולה. ככל שהאוטו גדול יותר, הבית מפלצתי יותר, חשבון הבנק שמן יותר- כך השריטה נראית פחות משמעותית, כי יש אגוזים חברתיים שמחפים עליה. גם חלון הראווה של ילדים, הדחיפה שלהם קדימה הם לא מתוך 'נורמליות' אלא כפיצוי דווקא על הפגיעות, על חוסר השלמות, על פרצות ברשימת הטו-דו כדי להיחשב על הסוס או סתם 'נורמלי'. הכרתי אנשים דכאונים על כדורים שמנהלים קריירות 'מצליחות' בזכות זה שהם רודים בכפופים להם ביתר שאת, מתוך מרמור ונקמנות, ולעולם לא מגיעים לאושר וסיפוק, אבל כן לג'יפ, לילדים בMIT או סתם בטכניון, ולכל אותן שמיכות חומריות המסמלות את ההצלחה הקפיטליסטית. השאלה היא לא בנוכחות השריטות, או הבושה מהן, כי רבים וטובים מבין 'הנורמליים' נופלים באמצע 'הדרך'. השאלה המהותית היא עד כמה המצב של דכאון, כשהוא תוקף, משתק <פיזית ונפשית> מלתפקד ברמה האינסטרומנטלית ורגשית, ולבחור פותח השרשור דווקא יתרון במובן מסוים - הוא פגש מישהי 'עשויה', והוא יודע בוודאות שהיא יכולה בפוטנציה לפתח עניינים. וכאן השאלה הנכונה אולי לשאול היא בעיקר ממה נובע הדיכאון - האם זו תגובה לארועים הרסניים באופן אובייקטיבי או חלק מאישיות. זה בעיני מה שקריטי לברר.
 
היי לי רוי

עושה רושם שאתה באמת לא במצב פשוט. יש פה התנגשות בין הרגש להיגיון- בהיגיון הגדרת לעצמך מהם המאפיינים של הבחורה שאתה רוצה לצאת איתה, ופתאום הגיעה בחורה שלא לגמרי עונה למאפיינים האלה, אבל היא עושה לך משהו רגשי ואתה לא רוצה לוותר עליה. האמת היא שאף אחד פה לא יכול להגיד לך אם בעתיד זה יהיה טוב או רע. יכול להיות שהיא באמת יצאה לדרך חדשה, ויכול להיות שהעבר שלה יחזור לרדוף אותה. זה לא קשור אליך- זה החיים שלה. יש המון אנשים שקשה להם לקום בבוקר והם מאחרים כרוניים לעבודה. זה לא אומר שברגע שהם קמים ומגיעים הם לא מתפקדים נפלא. הכרתי בנאדם שפשוט לא הצליח להתעורר בבקרים, והוא היה אחד האנשים היותר מוכשרים שאי פעם פגשתי. אתה אומר שהיא לא אחראית באופן כללי. יכול להיות, ויכול להיות שפשוט יש לה קצב שונה לעשות דברים. אתה מאוד נוקשה עם ההגדרות שלך והסטנדרטים שלך שגם אם הבחורה מדהימה ומקסימה, בגלל כמה תכונות שאתה "לא מאשר" היא תיפסל? לך בעקבות הלב, תדמיין לעצמך 2 סיטואציות שבאחת היא יוצאת לך מהחיים ובשנייה היא נשארת בחיים שלך, ותראה מה אתה מעדיף. אם החלטת שאתה מעדיף אותה, תזכור שאתה מקבל אותה עם התכונות הטובות והרעות ביחד.
 

newlywed

New member
תביט במראה - מה אתה רואה?

גבר מאושר? - לך על זה גבר לא מאושר? - תזוז הלאה אהבה היא תנאי הכרחי אך לא מספיק לזוגיות 5 חודשים לתוך זוגיות זה שלב שבו צריך להרגיש כאילו walking on air אם אתה מרגיש שכל המרכיבים ההכרחיים שם - אז יש לזה סיכוי אם כבר עכשיו אתה לא בטוח בזה - לא נראה לי שיש טעם להתעקש
 

feralcat

New member
דעתי שונה מדעתו של מריוס :

אני מציעה שתתיידד עוד קצת עם העולם הזה, ותחשוב קצת יותר, ותתכנן , ותראה מה יש לו להציע לך. ואחר כך תברח.
 
למעלה