בעיות אכילה- אוף נמאס !!!!!

[פנדורה א]

בעיות אכילה- אוף נמאס !!!!!

התכשיט שלי אף פעם לא היה אכלן (מבחינת הכמויות) ובנוסף הוא גם בררן.( מבחינת המגוון) ממתקיםלא מדברים אליו והוא רזה מאוד .אם לא מזכירים לו, הוא יכול לשכוח לאכול ימים שלמים. הבעיה- הוא אוהב מגוון מצומצם מאוד וכל פעם זה משהו אחר אחד. בדרך כלל שחם, בקיץ,הואמוריד עוד יותר את הכמויות ואת המגוון וכל ארוחה כבר נעשתה סיוט. ניסיתי הכל- לתת חיזוק אחרי, למנוע חיזוק אם לא יאכל, להוריד את האוכל מהשולחן עד לארוחה הבאהולקוות שיהיה רעב, לכעוס- והוא בשלו. בן 11 ושוקל 27 קילו. אשמח לשמוע ממי שהצליח/ה לפתור בעיה דומה או מאחד/ת מאנשי המקצוע הקוראים כאן בפורום. תודה !

 

[טוטס]

מספר רעיונות ../images/Emo13.gif

אומנם לא נתקלתי בבעיה ולכן כל שאני יכולה לעשות הוא לזרוק פתרונות אפשריים שעולים כרגע..מקווה שאולי זה יעזור:

להפוך אותו לשותף פעיל בהכנת האוכל - אולי יעניין אותו לבשל. לבחור בדיוק מה מכינים ביחד, וליצור לו אפילו את המתכון על בריסטול בעזרת תמונות שיסייעו לו לעבוד כמעט לחלוטין באופן עצמאי, עם תמיכה שלך או של תרפיסטית.

כהמשך לנ"ל - אפשר גם להוסיף את עריכת השולחן.

לנסות ליצור גירוי ויזואלי בעזרת המזון - לדוגמא: להכין כריך עם גבינה ובעזרת ירקות ליצור פרצוף, כנ"ל לגבי חביתה או כל מזון אחר.

אולי ליצור משחק מסוים עם בחירת המזון...נניח היום אוכלים רק מזון אדום וצריך לבחליט ביחד מה נאכל כל היום. או להניח מספר צלחות פלסטיק לאורך השולחן, שמים מעט מזון בכל קערה, ועושים תחרות מי יצליח לסיים הכי מהר את המזון שלו (ובסוף חיזוק, כמובן)

וכמובן, מה שאני מניחה שניסית, לגוון עם האוכל ולהכין מאכלים חדשים שהוא אינו מכיר, שיגרו מהבחינה הויזואלית. אנסה לחשוב על עוד דברים...מקווה שתצליחו לפתור את המצב (ואם לא, יש לי מספר ק"ג שאני בשמחה אלווה לו ולכל מי שמעוניין

) גמר חתימה טובה וצום קל!!

 

[פנדורה א]

אוף אוכל

תודה על הרעיונות הנחמדים חלקם הגדול כבר ניסינו התשובה הכמעט מוחלטת שלו ל99% אחוז מכל מה שמציעים לא היא "לא רוצה"!!!!! ובענין העברת הקילוגרמים זה באמת רעיון נפלא אם הוא היה ניתן ליישום הייתי עושה את זה מזמן בעצמי.....

 

[אור לנו]

כמה דברים שחשבתי עליהם

דבר ראשון - עשית לו בדיקות דם? יש לו חוסרים או שהכל בסדר? אני מגדלת בבית ילדה "רגילה" בת 8 שביום טוב שוקלת 21 קילו (רוב החברות שלה שוקלות מעל 30 ק"ג). לקח לי כמה שנים להבין שמלחמות על אוכל אף פעם לא מסתיימות בטוב - לא לי ולא לה. מצד שני - בן זוגי פולני מצוי, אוכל הוא נושא מאוד בעייתי אצלו ועד היום כשאני לא רואה הוא עוד מאכיל אותה (וטוב שאני לא רואה את זה כי זה גורם לי להתפוצץ). אני הייתי עוזבת את הנושא - נותנת לו להישאר רעב עד שהוא יבקש לאכול - הוא בן 11 והאחריות יכולה כבר לעבור אליו. כאשר הוא ירצה לאכול תשאלי אותו מה הוא רוצה - ומה שהוא ביקש הוא יאכל. אם לא - שישאר רעב. זה לא קל לביצוע אבל לדעתי יש פה גם קטע של "מלחמה" שנכנסתם אליה - הוא הבין שהוא יכול לשלוט בסיטואציה בגלל שלך קשה עם זה שהוא לא אוכל. במקרה הכי גרוע - הוא לא יאכל יום יומיים - אני לא מכירה אף אחד שנפגע מזה אבל יכול להיות שברגע שהוא יבין שמבחינתך זה כבר לא "נושא" - הוא יתחיל לאכול טוב יותר. לגבי המגוון או יותר נכון חוסר המגוון באוכל - אין לי עצות, למזלי הפשוש שלי מוכן לאכול כמעט הכל אבל גם הוא עושה בעיות - פתאום הוא מחליט לרדת מהכסא ולא לאכול יותר ואז אחרי 5 דק' הוא יבקש עוגיה - ואם אתן לו הוא יכול לאכול הרבה עוגיות כי הרי הוא רעב. למרות שהוא עדיין מאוד צעיר יש לנו בפירוש התניה - קודם אוכל ואח"כ עוגיה. אני דר"א חושבת שההתייחסות שלנו לבעיית האוכל אצל ה"מיוחדים" שלנו צריכה להיות בדיוק אותה התייחסות כמו אצל ילדים "רגילים" - כמובן בהתאם לרמת ההבנה שלהם של הסיטואציה.

 

[פנדורה א]

אוכל

תודה על התגובות אני אשמח לשמוח ממשהו שכן התנסה בילדים שלא אוכלים.... אני יודעת שזה מלחמה ופעם כבר הכנסנו נושא צום כזה של אל תואכל אם אתה לא רוצה והוא כמעט מת מרעב בכל זאת...

 

[מאיה של מטר]

הבת שלנו הייתה מאוד

בעייתית בנושא של אוכל, לא אכלה כמעט דבר. אנחנו טופלנו ע"י מרפאה בעיסוק שעלתה שיש למטר בעייה בסוג של מרקמים מסוימם. מעבר לכך, ההנחיה הראשונה שקבלנו היה להכניס את מטר למשטר של אכילה זה אומר- אמא, אבא יושבים לאכול וגם מטר, ואוכלים- מה שיש בצלחת, לא קמים מהשולחן עד שמסיימים לאכול. ככה הרגלנו אותה, לעובדה שאנחנו אוכלים, היא גם אוכלת ולאט אלט גם הבעייה של המרקמים נפתרה. מעבר לכך שתפנו אותה בהכנת האוכל, הכנו דברים שהיא אוהבת, אכלנו על השטיח בסלון, במרפסת, על חוף הים וכו'. היו לנו מאבקים מאוד קשים איתה, המון בכי וצעקות, "לא רוצה" ו"איכס" בסוף אחרי הרבה עבודה זה נפתר, והיום אין טענות.

 

[doroniz]

מאבקי האוכל

גם אצלנו עומר לא אכלן גדול......אבל החלטנו לנקוט בגישה של לא רוצה אז לא אוכלים. ישנם מקרים שבהם אנו לא מאפשרים חופש פעולה מוחלט, אבל שחרור הרסן הפחית את המתחים סביב האוכל והצעיד אותנו קדימה בנושא זה. כבר היו פעמים שעומר הזכיר לנו שהגיע זמן ארוחה, כמו היום אחה"צ שפתאום הוא ניגש אליי ואמר לי "לאכול ארוחת ארבע" ושאלתי אותו "מה אתה רוצה לאכול?" והוא ענה "לחמניה עם שוקולד". ישנה גם הטקסיות והסדר הקבוע: עומר ידאג להחזיר את הדברים למקומם, בדיוק לאותו מקום ממנו הם נלקחו. בארוחת הפירות יש סדר קבוע: בננה, אגס, אפרסק, שזיף - מה יקרה כאשר יעלמו פירות הקיץ

? מקווה שהצלחתי לעזור במשהו, דורון.

 

[הדסיייייייייגור]

איזה מתוק

 

[אמא חמימה]

עומר לא אכלן גדול ???../images/Emo2.gif

לדעתי אתה טועה, הוא אוכל יפה מאוד, ירקות, פירות, מוצרי חלב וגם חלבונים כפי שנוכחתם לאחרונה. הוא אוכל מדהים בעיני, הלוואי והבנים שלי היו אוכלים כמונו.

 

[הדסיייייייייגור]

הפיתרון שלנו

גיא שלי גם עם בעית מירקמים+ריחות+צבעים. שנים שנים שלא אכל דבר חוץ משניצל. ואני לא מגזימה. לפעמים גם צ'יפס. וממתקים. אני מטבעי לא עושה עניין מממתקים. כמובן שידעתי שזה משפיע על ההיפר אקטיביות אבל לא רציתי לקחת לו את זה. במהלך האיבחונים והבירורים דרך האתר הביו ר]ואי החלטנו לעבור לדיאטה. במשך חודשים גיא לא נגע בשום סוג של סוכרים לאחר מכן מוצרי חלב וגלוטן. הדיאטה עשתה פלאים ואחת התוצאות המדהימות שמאד מהר גיא התחיל לאכול דברים שאף ילד כמעט לא אוכל וזה כולל קטניות, אורז, קינואה,דוחן, בשר, עוף, אגוזים, פירות יבשים, ולא תאמינו אפילו תפוח כרוב וחסה! הידד!! אה...וגם פסטות וירקות מוקפצים! כל הניסיונות משחקים שיתופים פרסים לא הועילו עד שהגוף שלו לא היה מוכן לזה. זה ניסיונינו ומקווה שעזרתי. גם אם לא הולכים על דיאטה הורדת סוכרים משפיעה ללא הכר על תזונה.בהצלחה.

 

[פנדורה א]

שוב אוכל

תודה שוב אבל הוא כמעט לא אוכל סבוכרים ממתקיםלא מענינים אותו והוא על דיאטת GFCF

 

[razgalili]

יכול להיות שיש לו עודף דופאמין?

סימנים של עודף דופאמין יהיו אלימות, חרדות, פעילות יתר ותאבון נמוך.

 

[פנדורה א]

ושוב אוכל

לא הוא ממש לא אלים מאוד רגוע וישן מצוין ׁטפו טפו טפו

 

[קרן ט]

נושא האוכל נושא רגיש.... ארוך

אני יכולה למלא כאן דפים שלמים... נתחיל מהסוף- עידן נראה טוב, אבל האמת שמזמן לא עשינו בדיקת דם.... המריבות על האוכל התחילו מגיל שנתיים והוא כיום בן 7. נדמה לי שבסביבות גיל 4 או 5 החלטנו שמספיק לנו והבריאות שלנו גם חשובה והפסקנו את המילחמות. מה כן עושים. אני יודעת מה הוא אוהב לאכול ואני דואגת שלפחות את זה הוא יוכל גם אם זה אומר 3 שנים פרוסה עם חומוס לארוחת 10 בגן ובכיתה א' לעידן יש תקופות- הייתה תקופה של שניצל (שנתיים רק שניצל) הייתה תקופה של המבורגרים וקבב (גם כשנה) והיום אנחנו בתקופה של קציצות של סבתא שלי, המבורגר ולפעמים שיפודים!!!! זו התקדמות בנוסף לאט לאט (מאוד לאט) יש דברים חדשים שנכנסים אבל תמיד יש כאלה שיוצאים. זה מאוד מקשה על החיים לפני שבועיים נסענו לדודה שלי. היא גרה בקיבוץ, והלכנו לאכול בחדר אוכל. לא היה לו מה לאכול והוא נלחץ מזה... אפילו חומוס לא היה !!!! הבתחתי לו שאחר כך אני אכין לו מה שהוא אוהב בבית וזה לא עזר הוא בכה נורא למרות שהכנתי אותו למצב הזה... עוד דוגמה-הפוכה. נסענו לבית מלון באילת ושם היה לו המון המון מה לאכול. היה שם בדיוק את הדברים שהוא אוהב והוא היה מאושר!!! ואנחנו לא הפסקנו לצחוק שמכל האוכל הטוב הוא בוחר לאכול ספגטי בלי רוטב, שיפודים ושקדי מרק. אני מכינה אוכל "רגיל" לכולם ותמיד נותנת לו לבחור אם הוא רוצה לתאום... לפעמים יש הפתעות. היום הוא אכל בורקס!!!! אהה כן, בערוץ הופ יש תוכנית שקוראים לה- "הויטמינים" או משהו כזה זה מסביר על כל ויטאמין והתרומה שלו לגוף... מאז שעידן רואה הוא פתאום מבין שיש ויטאמינים שאין לו כי הוא לא אוכל ירקות למשל... אז הוא התחיל לבקש שאני אקנה לו כל מיני דברים מוזרים כמו אספרגוס ותרד.... אני קונה ונותנת לו לטעום....לפעמים זה מצליח לפעמים לא! כל הכבוד למי שקרא עד הסוף!!!