~בעיה~
כבר זמן מה שאני לא מקפיד על שמירת מצוות. אני מרגיש שאני מתמקם במקומי הנכון כחילוני, ובדרך כלל אני מרגיש שלם עם זה. רק מה, לפעמים כשאני עושה מעשה "אסור", מתגנב ללבי ספק כלשהו, ואולי אפילו גם מעט חרטה. יוצא לי לתהות תהיות נוסח "בטח אלוהים ממש כועס על מה שעשיתי עכשיו" והרי, לא אמור להיות לי איכפת מזה שאלוהים כועס עלי! מה אתם אומרים? יכול להיות שאני בכל זאת לא נמצא בצד המתאים בשבילי? או שהספק הזה הוא דבר שיעבור עם הזמן, כשאתרגל למצב החדש?
כבר זמן מה שאני לא מקפיד על שמירת מצוות. אני מרגיש שאני מתמקם במקומי הנכון כחילוני, ובדרך כלל אני מרגיש שלם עם זה. רק מה, לפעמים כשאני עושה מעשה "אסור", מתגנב ללבי ספק כלשהו, ואולי אפילו גם מעט חרטה. יוצא לי לתהות תהיות נוסח "בטח אלוהים ממש כועס על מה שעשיתי עכשיו" והרי, לא אמור להיות לי איכפת מזה שאלוהים כועס עלי! מה אתם אומרים? יכול להיות שאני בכל זאת לא נמצא בצד המתאים בשבילי? או שהספק הזה הוא דבר שיעבור עם הזמן, כשאתרגל למצב החדש?
