בעיה

[chemical sister]

בעיה

טוב זה קצת מורכב אז מראש אני מתנצלת על הסרבול.... לאבא שלי יש בת זוג כבר משהו כמו 8-9 שנים, מישהי שהיתה חברתה הטובה של אימי (שזה כבר סיפור אחר לגמרי), בכל מקרה, לאחרונה המצב ביניהם היה מאוד מאוד מתוח וזה לא היה קשה לדעת כי יכולתי לשמוע אותם מתווכחים בטלפון, היא לא הגיעה לארוחות משפחתיות ועוד. בסופו של דבר אבא שלי החליט לספר לי שהם נפרדים, ואמר שהוא לא היה אומר לי את זה אם זה לא היה באופן סופי ומוחלט (כדי שלא יהיו רגשות מעורבים אח"כ לגביה אם היא תחזור), הוא שפך את הלב וסיפר לי על המון בעיות שהיו להם, המון דברים נוראיים שהיא אמרה ועשתה (דברים שאף פעם לא האמנתי שאבא שלי יסבול ממישהו). אני הייתי ממש המומה לשמוע את כל הדברים האלה, בחלומות הכי גרועים שלי לא חשבתי שככה היא מתייחסת לאבא שלי, תמיד חשבתי שאם יש להם בעיות זה בגללו, כי הוא אדם שלא קל להסתדר איתו, ופתאום אני מגלה שהוא ויתר על כל כך הרבה למענה ונכנע כל הזמן לדרישות שלה... יום אחרי השיחה שלנו הוא סיפר לי שהיא התקשרה וביקשה להפגש ולדבר והוא הסכים, הוא לא סיפר לי אח"כ מה קרה שם אבל מס' ימים אח"כ היא כבר הייתה אצלנו שוב בארוחה משפחתית ככה שאפשר להסיק את המסקנות... העניין הוא שאני ממש לא יכולה לסבול אותה מאז, אני לא יכולה להסתכל עליה בלי לקבל בחילה, והם חזרו לשגרה כאילו כלום. אני חייבת להגיד כם שאבא שלי שיתף רק אותי בעניין הזה (לא את אחי/אחותי) ולכן אני תקועה לבד עם ההרגשה הזאת (רק את הבן זוג שלי שיתפתי בכל זה), אני לא יודעת אם להגיד לו מה אני חושבת ולשאול אותו מה גרם לשינוי, מה גם שאני גרה עכשיו בבית רק באופן זמני (חזרתי לפני מס' חודשים וככל הנראה אעזוב שוב בקרוב) ואין לי ממש זכות להתערב את מי הוא מכניס הביתה או עם מי הוא מתראה. אני ממש מתאפקת לא להגיד לה משהו כל פעם שאני רואה אותה, למרות שזה ממש קשה כי ממש מתחשק לי להגיד לה מה אני חושבת עליה. אני לא יודעת אם לפתוח את הנושא עם אבא או להשאיר את הכל אצלי בפנים. תודה למי שהתמידה וקראה עד הסוף ההודעה הארוכה...

 

[ymz]

היי סיס

בהחלט לא קל. תראי, אני מבינה את ההרגשה וברור לי שתעמדי לצידו של אביך במקרה כזה ותרגישי את מה שאת מרגישה כלפי חברתו. עם זאת, את שמעת רק את הצעד שלו ולא את הצעד שלה ואת בעצמך אומרת שאביך לא אדם קל. ובטח יודעת שאף אחד לא יודע מה באמת קורה בין בני הזוג חוץ מהם. כך שאל תמהרי לקבל החלטה שאולי תצטערי עליה אחר"כ. את בהחלט יכולה לדבר עם אביך ולשאול מה גרם לשינוי, אני בטוחה שהוא ישמח לדבר איתך במיוחד אחרי שנפתח רק בפניך. חוץ מזה, אני חושבת שלכל אחד מגיעה הזדמנות נוספת.

 

[hartuvim]

הי אחות

אכן מורכב מאוד ובכלל לא פשוט, מכל הבחינות שבעולם. אבא הוא אדם בוגר שמחליט בעצמו על מהלך חייו, ולא תמיד ההחלטות שלו נראות לנו הגיוניות. אני יכולה לומר לך שאבא שלי מעולם לא שיתף אותי או את אחיי (עד כמה שידוע לי) בעניני הזוגיות שלו, וכשהוא החליף המון בנות זוג בלי שנדע מדוע ולמה זה היה קשה. אבא שלך בחר לשתף אותך בחייו האישיים וזה תמיד קצת מוזר וקשה. (יש לי חברה שפעם הוריה עברו משבר ביניהם ושיתפו אותה בכך, ולמרות שהיא כבר היתה "ילדה גדולה", מעל גיל 20, זה היה לה מאוד קשה. בכלל, לפעמים אנחנו רוצים שההורים יתנהגו כמו שאנחנו מצפים מהם ולא תמיד הם עושים את זה...). לדעתי את בהחלט יכולה ואולי צריכה (בעיקר בשביל עצמך) לשוחח עם אבא שלך. מכיוון שהוא פתח את הנושא בפנייך ושיתף אותך, יש לך זכות להמשיך את השיח, ויש לך מקום בתוך הנושא. אם הוא לא היה מדבר איתך על זה, אני לא בטוחה שזה מה שהייתי חושבת, אך בהתאם למה שסיפרת נשמע לי מאוד הגיוני שכן תדברי איתו. אולי התשובות שלו לא יהיו "מספיק טובות" לדעתך, אבל זה כבר יהיה עניין אחר. נראה לי שאת נמצאת בסיטואציה לא פשוטה ואני מאחלת לך שתצליחי להתמודד איתה בדרך שתתאים לך ותספק אותך. ו... אנחנו כאן כדי לשמוע איך את מסתדרת.

 

[סְקָאלִי]

האמת ?

אני מנחשת מראש מה ייאמר בשיחה עם אבא. הוא יאמר שהיא הבטיחה להשתנות, או לשנות כמה דברים שעקרוניים לו, וביקשה ממנו לתת לו צ'אנס, והוא הסכים, כי ... וכאן יבוא פירוט של כל התכונות הטובות והתרומיות שלה. כי ... ככה זה במערכות יחסים. יש עליות ויש ירידות. וכשחיים ביחד הרבה זמן עם מישהו, נוכחים בדברים הכי מקסימים אמלו, אבל גם בדברים הכי מכוערים אצלו. מין עסקת חבילה שכזו. ועם יד על הלב, בטח גם חלק מאיתנו מכירות את הריטואל הזה של פרידה, החלטה שלעולם לא חוזרים, ואז לאחר כמה זמן מתחיל הגעגוע, ומתחילים קצת לשכוח את המגרעות ולהיזכר ביתרונות, ואם בן הזוג עוד עושה צעד קדימה ויוזם חזרה - מאוד מפתה 'לקפוץ על המציאה'. פעם היה לי חבר שמערכת היחסים שלנו [של 3 שנים!] הייתה רצף של פרידות וחזרות. בפרידות הראשונות, כשבהתחלה הייתי תמיד מפרטת באוזניי חברותיי כמה הוא איום ונורא, והן מעודדות אותי על הצעד הנבון שעשיתי, ואז ... אחרי כמה זמן אחד מאיתנו [בד"כ הוא] היה מתקשר, והיינו מדברים ו.. חוזרים. ואז היה לי נורא לא נעים מהחברות שלי ... עד שבסוף כבר לא סיפרתי להן כשהיינו ניפרדים, כי כבר הכרתי את הכרוניקה. אז נכון שהייתי אז הרבה יותר צעירה, אבל הדינאמיקה הזו קורית בגילים שונים. אבא שלך כנראה לא התנסה בזה, ולכן הוא שיתף אותך [אני בטוחה שבהתחלה הוא האמין שזה סופי]. אבל בסוף גם הוא התגעגע, וגם הוא היה מוכן להתפייס, לשכוח ולסלוח. זה קצת חבל שהוא לא דיבר איתך, אבל אני מניחה שהוא היה מאוד נבוך עכשיו, אחרי שכבר שיתף אותך. בקיצור, מה שאני אומרת הוא, שהתהליך שקרה כאן הוא תהליך לא יוצא מן הכלל אצל זוגות. החלק הקשה הוא שהוא חשף בפניך פרטים אינטימיים לגבי הקשר שלהם, וכעת לך קשה לסלוח על דברים שהוא מוכן לקבל בחזרה. עצתי היא, עד כמה שזה נשמע קשה, לקבל את זה שהוא עושה את הבחירות שלו, והוא חי את החיים שלו, ואת לא יכולה לגונן עליו כאן. את יכולה כמובן לדבר איתו, ולעמת אותו עם הדברים שהוא סיפר לך. אני מניחה שהוא ירגיש מאוד שלא בנוח עם זה, או ינסה דווקא לחפות ולגונן עליה. צריך לזכור שזה קורה אצל קבים, רק שאנחנו בד"כ לא מודעים לפרטים. בקיצור, נראה לי שאם בשיחתכם הוא יגיד שבכל זאת טוב לו איתה, ושהוא רוצה להישאר איתה, כנראה שתצטרכי 'לאפסן' את מה שהוא סיפר לך ולנסות לחזור לדו קיום איתה.

 

[Ofra m]

לדעתי

את צריכה לבקש שיחה עם אביך ולומר לו שאת מבינה את הצורך שלו לשבת איתך אז ולספר ולשפוך בפנייך את שקרה עם חברתו אולם תסבירי לו שלך מאוד קשה לעשות סוויצ' כאילו שלא שמעת כלום,ותספרי לו איך את מרגישה אחרי אותה השיחה., נכון שאביך הוא "ילד" גדול ושיש לו זכות לחיות איך שהוא רוצה אבל תאמרי לו שהוא צריך לקחת בחשבון שיחסייך עם אותה החברה לא יוכלו להיות אותו הדבר עד שתשתכנעי אחרת אם בכלל.... אני תמיד בדיעה לשים את הדברים על השולחן, ולא להשאיר כלום בבטן, רק תלוי מאוד איך אומרים, ותמיד אפשר לומר דברים בצורה עדינה ובתיזמון. ב ה צ ל ח ה , עופרה.

 

[LivingStrong]

אחות יקרה

לדעתי, וזה חוק לחיים בלי קשר, אל תשפטי אותה על פי מה שאביך אמר לך או סיפר לך, אלא על פי איך שאת מכירה אותה. את אומרת שהם ביחד כבר 8-9 שנים ושהיא הייתה חברה של אמא שלך עוד לפני, מה שאומר שאת מכירה אותה לא מהיום. עד שאבא שלך אמר לך את הדברים האלו, איך הרגשת לגביה? לכי עם איך שאת מכירה אותה ולא עם דברים שאבא שלך סיפר לך ברגע של חולשה וכעס. אנשים גם נוטים לתת לדברים להשמע גרועים יותר וחד צדדיים יותר ממה שהם כשהם כועסים או פגועים, וסביר להניח שאבא שלך חיפש לפרוק את הכאב הזה ולא לגרום לך לפתח דעות חדשות על חברתו. אם היא לא פגעה בך, ונראה שאבא שלך התגבר על כך שהיא פגעה בו, אז אין סיבה שתרגישי שונה לגביה. בסך הכל זה אומר ש-א. אבא שלך נמצא במע' יחסים בריאה שיודעת גם לתת מקום לריב אבל גם לסלוח ולהשלים ו-ב. שאבא שלך אוהב אותך וסומך עלייך וקרוב אליך מספיק בשביל להפתח איתך בנושא כל כך רגיש וקרוב (אבא שלי לדוגמא כשנפרד מחברתו לא טרך אפילו לספר לי, רק ביקש שאני לא אתקשר אליו לבית שלה או לפלא שלה יותר בערך שבועיים אחרי) בכל מקרה, במקום לתת לעצמך לסבול ולהתפתל בעצמך, תשמחי בשמחתו שהוא איתה שוב ותחזרי גם את לשגרה בהצלחה!

 

[chemical sister]

תודה לכולכן

העניין הוא שגם לפני הפיצוץ הזה לא כ"כ סמיפטתי אותה, לפעמים יותר ולפעמים פחות אבל תמיד הרגשתי שהיא לא מספיק טובה, וכבת זוג לאבא שלי אני לא מרגישה שהיא מתקרבת ללהשתוות למה שאמא שלי הייתה. אני יודעת שבטח הייתי מרגישה את זה לגבי כל אחת אבל עכשיו לאור הנסיבות ההרגשה הזאת מאוד התחזקה. לגבי עניין הפגיעה בי, חלק מהדברים שאבא סיפר לי כן היו בעקיפין וגם ישירות פגיעה בי, אז קצת קשה לי לחזור לסדר היום (למרות שיותר מטריד אותי הפגיעה באבא שלי). ולגבי אבא שלי, אני יודעת שהיו להם ריבים בעבר (כמו שאמרתי זה לא קשה לנחש כזה קורה) והוא אף פעם לא סיפר לי על כך, והפעם הוא טרח להדגיש שהסיבה שהוא משתף אותי היא כי הוא חושב שזה סופי. אני לא יודעת עדיין מה אעשה, אם לדבר איתו או לא, אני לא בטוחה מה זה יתן חוץ מזה שאני אפרוק קצת את מה שיש לי בבטן...

 

[ymz]

הזכרת לי משהו

פעם חבר שלי ואני רבנו והחלטנו להיפרד. אפילו התחלתי לחפש דירה חדשה וכאלה. אז גם הוא הלך לדבר עם אמא שלו וסיפר שהחלטנו להיפרד. הוא לא הולך לדבר איתה על כל מריבה, אבל באותה תקופה הוא הרגיש צורך לדבר עם מישהו. ככה כנראה גם אבא שלך, פשוט רצה לחלוק עם מישהו קרוב מה עובר עליו, ואת היית שם בשבילו כשהוא היה צריך אותך.