בעיה...
זה קצת ארוך, סליחה נסחפתי... כבר שנים שיש לי בעיה - אמא שלי כככככל הזמן אנחנו רבות ומפאת חוסר כסף אני לא יכולה לעזוב את הבית (אני בת 24). יש לה השקפה חיים שבנות צריכות לנקות ובנים לא. יש לי אח בן 20 חייל. היחס אליו תמיד היה סלחני ורך, הוא אף פעם לא נאלץ לנקות, לשטוף כלים, לטפל בכביסות אם זה להוריד או לקפל. עכשיו המצב חמור יותר מכיוון שהוא בצבא. כל מה שהוא עושה, ממש הכל, מקבל יחס של:"זה בסדר... מותר לו...הוא לא הרבה בבית..." אמא שלי חולת סדר ונקיון ודבר זה מושלך עליי ועליי בלבד מבחינתה צלחת וכוס בכיור, זה "הכיור מלא כלים" וחולצה על המיטה שלי זה "החדר שלך מבולגאן" כך יצא שגם אני מאוד מסודרת ונקיה לפעמים באובססיה, העניין הוא שאצלי זה נחלק לשניים: לעיתים אני סופר מסודרת ולעיתים מבולגנת זה דבר אחד דבר שני הוא שאמש שלי נוטה לשוחח עם חברותיי בטלפון עליי אני לא אוהבת את זה, לא רוצה בזה ואם אעיר לה על כך היא תתנפל עליי אין לי כוח יותר!!!!!!!!!!!!!!!!!!! נמאס לי מהאישה הזאת היא מטריפה אותי אני מנסה לשמור על פרופיל נמוך אך אני מרגישה שהיא ואחי פתחו בחזית נגדי שניהם מעשנים ואני לא יכולה לסבול את זה, הם אוהבים לאטום את הבית, להדליק מזגן ולעשן, מיותר לציין שהריח מגיע אליי (אני במלחמות איתה מאז ומתמיד) התשובה שלהם היא: תסגרי את דלת החדר. למה אני צריכה להנעל בחדר? גם כך העשן נשאר בנוסף היא חושבת שאם היא קלילה ופתוחה ואוהבת לצאת גם אני צריכה להיות כזאת אני אוהבת להשאר בבית. מה רע? לפעמים אני בתחושת מיצוי - שוב פעם בית קפה, שוב סרט אני אוהבת להיות בבית ואני לא מוצאת בזה שום רע, כל אחד והבילוי שלו העניין הוא שהיא לא מקבלת את זה זה נראה לה חריג ומוזר אולי אפילו דורש טיפול... למה אני לא יכולה להיות עצמי??? ככה אני וזהו אני לא מזיקה לאף אחד בהתנהגות שלי אבל לה זה מפריע (אחי דומה לה בקטע של יציאות - סיבה נוספת לחזית נגדי) די!!!!!!!!!!!!!!!! אני לא יכולה יותר!!!! רע לי ונמאס לי
זה קצת ארוך, סליחה נסחפתי... כבר שנים שיש לי בעיה - אמא שלי כככככל הזמן אנחנו רבות ומפאת חוסר כסף אני לא יכולה לעזוב את הבית (אני בת 24). יש לה השקפה חיים שבנות צריכות לנקות ובנים לא. יש לי אח בן 20 חייל. היחס אליו תמיד היה סלחני ורך, הוא אף פעם לא נאלץ לנקות, לשטוף כלים, לטפל בכביסות אם זה להוריד או לקפל. עכשיו המצב חמור יותר מכיוון שהוא בצבא. כל מה שהוא עושה, ממש הכל, מקבל יחס של:"זה בסדר... מותר לו...הוא לא הרבה בבית..." אמא שלי חולת סדר ונקיון ודבר זה מושלך עליי ועליי בלבד מבחינתה צלחת וכוס בכיור, זה "הכיור מלא כלים" וחולצה על המיטה שלי זה "החדר שלך מבולגאן" כך יצא שגם אני מאוד מסודרת ונקיה לפעמים באובססיה, העניין הוא שאצלי זה נחלק לשניים: לעיתים אני סופר מסודרת ולעיתים מבולגנת זה דבר אחד דבר שני הוא שאמש שלי נוטה לשוחח עם חברותיי בטלפון עליי אני לא אוהבת את זה, לא רוצה בזה ואם אעיר לה על כך היא תתנפל עליי אין לי כוח יותר!!!!!!!!!!!!!!!!!!! נמאס לי מהאישה הזאת היא מטריפה אותי אני מנסה לשמור על פרופיל נמוך אך אני מרגישה שהיא ואחי פתחו בחזית נגדי שניהם מעשנים ואני לא יכולה לסבול את זה, הם אוהבים לאטום את הבית, להדליק מזגן ולעשן, מיותר לציין שהריח מגיע אליי (אני במלחמות איתה מאז ומתמיד) התשובה שלהם היא: תסגרי את דלת החדר. למה אני צריכה להנעל בחדר? גם כך העשן נשאר בנוסף היא חושבת שאם היא קלילה ופתוחה ואוהבת לצאת גם אני צריכה להיות כזאת אני אוהבת להשאר בבית. מה רע? לפעמים אני בתחושת מיצוי - שוב פעם בית קפה, שוב סרט אני אוהבת להיות בבית ואני לא מוצאת בזה שום רע, כל אחד והבילוי שלו העניין הוא שהיא לא מקבלת את זה זה נראה לה חריג ומוזר אולי אפילו דורש טיפול... למה אני לא יכולה להיות עצמי??? ככה אני וזהו אני לא מזיקה לאף אחד בהתנהגות שלי אבל לה זה מפריע (אחי דומה לה בקטע של יציאות - סיבה נוספת לחזית נגדי) די!!!!!!!!!!!!!!!! אני לא יכולה יותר!!!! רע לי ונמאס לי