בעיה

jenni17

New member
בעיה

היי אני עברתי דיכאון רציני במשך 3 שנים ועברתי אותו לפני שנה בערך הבעיה היא שאני נהייתי לגמרי ללא ביטחון וביישנית מי שמתקרב אלי אני נהיית אדומה ואם מנסים לדבר איתי אז אני ממלמלת, אני גם נהייתי מאד רגישה בצורה קיצונית וזה בעיה בשבילי מפני שכשאני עם המשפחה אני אחרת לגמרי מצחיקה אבל עם מעט חוסר ביטחון! מה לעשות אני נואשת... בבקשה אל תגידו לי לשים פס כי ניסיתי, אני מנסה לצאת הרבה לדבר לצחוק אבל כלום לא יוצא ולא משתפר הביטחון לא לאט שואף לאפס והדימוי העצמי ממש נמוך, מה לעשות?
 
מנסה לענות..

אז ככה.... אני ינסה לענות לך בתור אחת שגם הייתה ככה... תקשיבי, הפיתרון היחידי לכל הבעיות האלה, היא קודם כל שתדעי איך לאהוב את עצמך!!!! תחשבי כל הזמן על המעלות שלך!! תלמדי לקבל מחמאות, ולהחמיא גם לעצמך לפעמים... זה ישפר את ההרגשה גם לך כלפי עצמך, וגם האחרים כלפיך, ואם מפריע לך מה האחרים יחשבו כלפיך, תתני להם את ההרגשה שיוכלו לאהוב אותך!!! שמעי זה כמו כדור שמתגלגל... אף אחד בעולם הזה, לא מכיר אותנו יותר טוב מאיתנו, אנחנו מכירים אותנו הכי טוב, אך לפעמים, אנחנו פשוט מסרבים לראות את זה.... הדרך היחידה שאנשים יוכלו לאהוב אותנו, ואנחנו נוכל לאהוב אחרים, היא שנדע קודם כל לאהוב את עצמנו!!! כי אם אנחנו לא נאהב את עצמנו, ואנחנו האנשים שהכי מכירים את עצמנו, אז ניתן תחושה לאנשים אחרים שאנחנו לא מספיק טובים!! וזו טעות!!! איך זה מתקשר לשאלה שלך? פשוט תגדילי את הדימוי העצמי שלך!!! אז נכון זה קשה, אבל את חייבת לנסות!!! ככל שתעריכי את עצמך יותר, יהיה לך ביטחון עצמי יותר גדול, ככה אנשים יותר התקרבו אליך, ואז אני בטוחה שיהיה לך הרבה יותר ביטחון. אם ליד המשפחה את מרגישה יותר בנוח, נסי לבלות יותר בחברתם... זה יעזור לך, ולעט לעט תתרגלי... נ.ב את מזל סרטן? מקווה שעזרתי.. וסליחה על המגילה.. באהבה נועה!
 

jenni17

New member
רגע...

קודם אני מזל דלי אני לא מסוגלת לקבל מחמאות לא יודעת לא מאמינה בהם ואני לא מוצאת בי שום מעלה ואני מנסה והכל זה לא הולך וניסיתי לפנות לאמא שלי היא מתעצבנת מזה שאני אורמת לה את זה,וחבל על הזמן עם זה אבא שלי הוא לא נותן מחמאות ויתעצבן, חברים יכולים לשקר ותוקעים סכין בגב
 

nutmeg

New member
כל כך בהחלטיות ובביטחון

את יודעת מה את "לא" עכשיו תגידי לנו מה את "כן" כך עושים את הצעד הראשון לקראת העלאת הביטחון העצמי.
 
תגובה!!

שמעי.. זה הכל תלוי רק בך!!! לפעמים דברים נראים לנו מסובכים.. אבל הם ממש לא ככה!!!! אנחנו הופכים אותם לכאלה!! את פשוט צריכה להכניס לתת-מודע (נראה לי שכותבים את זה ככה..) שלך, שאת יכולה!!! כשאת כל הזמן מכריחה את עצמך להאמין שאת לא יכולה.. ככה המוח שלך מתרגם את זה.... זה כמו מכה.. כשאנחנו מקבלים מכה ,אז אנחנו מעבירים למוח, ואז המוח מתרגם לנו את הכאב... בהודו למשל היה רופא, שלא היה מרדים את הלקוחות שלו, אלה היה מכניס להם לתת-מודע שלא כואב להם!! ואז הם לא היו מרגישים את הכאב!!! אם תכניסי לראש שלך, שאת טובה ואת מסוגלת!! את תצליחי!!!!!!!!!!! תראי אם את מודעת לבעיה שלך, זה השלב הראשון כדי להתמודד איתה... נסי איזשהו תרגיל.. כל יום שבי 10 דקות ונסי להסתכל על עצמך מבפנים... תעצמי את העניים , שבי בשקט או במוזיקה מרגיעה... ותסתכלי על הילדה סביפנים.. ואז את תראי שיש לך המוןןןןןןןןןןןןן מעלות.. את פשוט צריכה לזהות אותם!!! סמכי על עצמך.!!!!! ועל האחרים!!!!!!!!!!!!!!! אם את צריכה עוד עזרה.. זה די ארוך.. אבל את יכולה לכתוב לי במסרים..
 

גרא.

New member
jenni17,חוסר בטחון עצמי,והביישנות

מהם את סובלת, אינם בהכרח תוצאה של תקופת הדיכאון הארוכה שאותה עברת,כלומר סיימת, אם הבנתי נכון לפני שנה.אחד ההסברים האפשריים, הוא פרופיל האישיות שלך..בגדול, יש שני סוגי אישיות,אקסטרוורטית ואינטרוורטית (ע"פ יונג).הטיפוס האקדטרוורטי, מופנה כלפי העולם החיצוני (מוחצן).חברותי יש לו ידידים רבים, אוהב לצחוק ולהנות,מגלה את רגשותיו ואופיו, מעוניין ביחסי חיבה וקשורים אינטלקטואליים עם זולתו.האינטרוורטי (מופנם), הוא אדם שאינו נוטה להתעניין בסביבה, וממצה את מלא הספוק מעולמו הפנימי.ממעט בהתקשרויות,שתקן, ביישן ומאד לא נינוח בחברה..יש כמובן גם דרגות ביניים בין לבין.יתכן שאת אינך אינטרוורטית, כיוון שבמסגרת המשפחה את לדברייך דווקא מוחצנת יותר..אבל התמונה הכללית,מרמזת כנראה שיש לך נטייה להפנמה, המאופיינת גם בהתכנסות פנימה במצבי לחץ וחרדה.יתכן.ואם את כזו, צפוייה לך עבודה רבה עם פסיכולוגית,במידה ויהיה בכלל אפשר לעזור לך להשתנות. לא בהכרח לנאמר מקודם, יתכן שאת סובלת מחרדה חברתית.ולכן כדאי שתבדקי אם זה כך בשאלון ליבוביץ לחרדה חברתית הנמצא במאמר על חרדה חברתית בפתיח לפורום.אם את מאמינה או לפחות רוצה לנסות טפל בעצמך בקשייך.יש שתי דרכים שהייתי ממליץ עליהן. האחת למידת הרפייה עצמית, דרך קלטות שמע,בטכניקה הזו,תוכלי לרכוש שליטה טובה יותר על רגשותייך, ובכך להגביר את הבטחון העצמי שלך.הדרך האחרת, שאינה שוללת את זו, היא תרגילים יומיומיים בחשיבה חיובית. לא לחנים, העירה לך נוטמג, שאת כלל לא מסתכלת על מה את כן, אלא רק על מה את לא..(על חצי הכוס הריקה, במקום החצי המלא).התהליך הוא של שכנוע עצמי, מעין שטיפת מוח שאת צריכה לעשות לעצמך, כדי לשפר את הרגשתך ואת הבטחון העצמי שלך. בתהליך המכונה "אוטוסוגסטיה" (השאה עצמית), את מתבקשת לחזור ולשנן לעצמך מה שיותר משפטים חיוביים על עצמך"..לא רק אני יפה..אלא " מיום ליון אני מרגישה שהבטחון העצמי שלי משתפר"..או" מיום ליום, אני מרגישה שאני יכולה לדבר על מה שאני רוצה, עם מי שאני רוצה".. את המשפטים המתאימים לך, את כמובן תצרי.ממצאים מראים, כי אפשר לשנות את המציאות החיצונית, במידה כזו או אחרת, על ידי שינוי פנימי את העמדות והמחשבות, מחשיבה שלילית, לחיובית.
 
השאלה היא,

האם את רואה את זה כסימפטום של הדיכאון, או שמא הנטייה שלך לביישנות ולחוסר בטחון היתה קיימת גם לפני ?
 

jenni17

New member
אני לא היתי פה אז אענה עכשו

אני לא הייתי ככה בחיים תמיד היתי מוחצנת ומלאת ביטחון, אמרתי מה שאני לא כי אני לא מוצאת מה שאני כן.
 

גרא.

New member
J17,בתוך המשפחה את רואה את עצמך

שונה והרבה יותר חיובית..נסי להתמקד בג'ני המצחיקה, כדברייך במסגרת משפחתך.פרט לזה, מן הסתם, במשפחה באות לידי ביטוי תכונות חיוביות שלך. מהן?
 

jenni17

New member
אוקי

אז כרגע אני במשפחה קצת יותר מוחצנת ובחוץ אלוהים ישמור.... הבעיה היא שלא משנה מה שאני עושה אני מרגישה דפוקה או לא טובה עם זה אז אין לי פרספקטיבה טובה לתת!
 

גרא.

New member
J,ניסינו לעזור לך לעזור לעצמך בלי

טיפול פסיכולוגי..אבל כנראה שאין מנוס.ולכן כדאי שתחשבי על זה, תראי ותביני שטיפול כזה עשוי מאד להועילך לך..ולכן, חבל על הזמן..קחי יוזמה ופני לטיפול.
 
למעלה