בעיה

[נעליים זהובות]

בעיה

יש לי חבר קרוב לשנה.
לפני חודשיים –שלושה הכרתי את את המשפחה שלו.
מאז הקשר איתם, עם האחים שלו, נעשה הדוק,
היינו נפגשים לעיתים קרובות,
עושים טיולים יחד (אפילו אחד לחו"ל).
קרה ופיתחתי רגשות כלפי אח שלו,
אני מלאה ביסורי מצפון, אני ממש לא מצליחה לשלוט בזה, אני חושבת עליו, הרבה.
אני מרגישה שמצד אחד אני יודעת שהקשר עם אחיו בלתי אפשרי,
אבל מצד שני אני מרגישה גם לא הוגנת כלפי חבר שלי -כשבמוח שלי נמצא מישהו אחר.

מה לדעתכם אני צריכה לעשות? אני לא מצליחה להכריע לכאן או לכאן?
חשבתי שזה יעבור עם הזמן.. אבל זה לא כל כך עובד

 

[נוסעת27]

נראה שהשנאה מחמירה

זה קצת מרגיש כמו ממטרה שמשפריצה לכל הכיוונים באופן אוטומטי את מה שהיא יודעת לעשות בלי באמת קשר למה שקורה מסביב...
&nbsp
לשואלת- אני מסכימה עם שאר העצות (הענייניות) שקיבלת, רגש הוא דבר שקשה לשלוט עליו, אבל לפעמים הוא מבטא משהו שהשכל וההגיון לא רוצים לתת לו לחלחל..כנראה שמשהו בקשר שלך עם בן זוגך לא באמת מספק את מה שאת צריכה אם הרגש שלך פנוי להתקבע על מישהו אחר. וגם אם זאת אהבת אמת ופשוט רע מזלך שככה התגלגלו הדברים.. עדיין אין הרבה מה לעשות..
אני הייתי ממתינה קצת ורואה איך דברים מתפתחים, אם הרגשות לא משתנים.. עדיף לסיים את הסאגה הזאת. הרי עם האח לא תוכלי להיות.. זה לא ריאלי, ואין סיבה להיות עם בן זוגך אם אליו אין רגש.. בקיצור..

 

[מריוס זכריה]

אני חושב שזה מצב בלי פתרונות win win

אני מכיר מישהי שהייתה במצבך, והתחתנה עם החבר שלה, ונשארה כל החיים מאוהבת באח, בלי שאף אחד ידע (חוץ ממני).
יש לה משפחה וילדים והכל נראה בסדר, אבל זה לא לגמרי בסדר.
[היא לא הייתה מטופלת שלי, כמובן, אחרת לא הייתי כותב עליה. היא הייתה עמיתה לעבודה פעם מזמן]
אז אני לא בעד האופציה הזאת.

לכבות את ההתאהבות, לא נראה לי שיקרה.

לעבור מאח לאח גם לא יקרה, אלא אם כן האח עצמו מאוהב בך בטירוף ומוכן להקריב את משפחתו בשביל זה (כי ברור שינדו אותו). אם זה לא המצב, אין מה לעשות בכיוון הזה.

המלצתי המעשית היא לתת לזה קצת זמן. אם זה פתאום איכשהו יעבור לך - הרווחת.
אם זה לא משתנה דרמטית, תביני שאת צריכה בן זוג אחר.
צר לי. אחרת אני לא רואה פה את ההפי אנד.

תתנחמי בזה שזה כנראה אומר שהחבר הוא לא בדיוק מה שאת צריכה, ומוטב להבין את זה מוקדם מאשר מאוחר.

 

[נעליים זהובות]

תודה רבה על התגובה

היא שמה את המצב בפורפורציות נכונות של זמן, בחירות לחיים.
&nbsp
אני לא רוצה לחיות חיים כאלה,
באיזשהו מקום - של שקר, שבהם אני מאוהבת באח ונשואה לחבר.
&nbsp
אני חושבת שאתן לזה קצת זמן, לקוות שזה יעבור..
ואם לא, אעשה כעצתך.

 

[אמרלדה]

משהו על לתת לזה קצת זמן ולקוות שזה יעבור

משום מה, איך שקראתי את תחילת דברייך:

"מאז הקשר איתם, עם האחים שלו, נעשה הדוק,
היינו נפגשים לעיתים קרובות,
עושים טיולים יחד (אפילו אחד לחו"ל)"

ידעתי מה יבוא אחר כך.

עכשיו, אני לא נביאה ולא בת נביאה, אבל זה פשוט:
הקרבה שלכם יצרה אינטימיות.
זה מאוד מתאים לגיל 20 פלוס פלוס. אתם צעירים,
ההורמונים עובדים, הקרבה, הטיולים המשותפים, שיחות שהיו
חוויות שנחוו, יוצרות אינטימיות.

אינטימיות יש רק 100%. אם את מחלקת 50% ממנה עם אדם אחר,
לחבר שלך נשאר רק 50%.
תוסיפי לזה אדם צעיר ומושך - והדברים הגיוניים לגמרי, אלא אם כן יש
עם החבר אהבה שלמה, בוגרת ועמוקה, שזה בד"כ לא המצב בגילאי 20 +.

אז אם את רוצה לתת לזה קצת זמן ולקוות שזה יעבור, יש לך גם עבודה לעשות, לא רק לקוות. -
תורידי בבקשה מינונים של מפגשים עם האחים (בתירוצים שונים, בלי לעצבן אותו),
חזקי את האינטימיות שלך אתו, צאי רק אתו לבלות (או שתספרי לו שאת רוצה קצת גם את
החברות שלך או משהו כזה...)
שבי אתו להסתכל על שפת הים בשעת שקיעה, ולפטפט.

חיזוק האינטימיות ביניכם והחלשת האינטימיות עם אחיו ייתנו לזה סיכוי אמיתי. אחרת, הזמן לא יעזור.
בהצלחה.

 

[אייבורי]

כנראה

&nbsp
האדם ההגון היה נפרד מהחבר ומתרחק מכל המשפחה.
עד יעלם הרגש.

 

[מפלצת או ילדה]

 

[שילה1]

בדיוק.להסתלק משם ומהר....

 

[חובטת שטיחים]

בסוף יאדימו גם אותך...

 

[אייבורי]

חס וכרפס

&nbsp
אמנם אני מחבב את מריוס מאד, שמח על גישתו הפלורליסטית והיכולת שלו לרקוד בין הטיפות.
&nbsp
אבל אדום לא הולם אותי כלל
&nbsp
חוצמזה מריוס אוהב אותי בשחור (ככה אני יכול לרוץ חופשי באחו)

 

[shirael]

בואי נראה.

אוקיי, קראתי את ההודעה פעמיים, ובעצם את החלק הכי חשוב השמטת מהטקסט. כתבת שיש חבר. כתבת שיש רגשות כלפי האח. כתבת שמרגיש לך לא בסדר להמשיך ככה (בצדק). מה שלא מופיע שם בשום מקום - והוא גם התשובה לבעיה, לכן אני חושדת שאת כבר יודעת את התשובה ופשוט לא נעים כל כך להסתכל עליה - זה טיב הרגשות שלך כלפי החבר.
&nbsp
יכול להיות שהעניינים עם החבר כבר פחות מגניבים משהיו? יכול להיות שהקראש הזה על אחיו הוא פשוט נורה אדומה שמאירה לך את העובדה שהרגשות כלפי החבר התקררו?
&nbsp
ונניח שכן - אני ממש לא אומרת שאת צריכה להיפרד מהחבר ולעבור לאחיו. בדרך כלל התשובה הקבועה למצבים כאלה - אף לא אחד מהם. פרט למקרים באמת בודדים ויוצאי דופן, שבהם מדובר בנשמות תאומות וזיווג משמיים ואהבת אמת, והקשר הבלתי אפשרי אכן צולח את כל האתגרים, ב-99% מהמקרים מדובר פשוט בעוד קראש. הוא הגיע כדי לשמש לך שעון מעורר לבחינה מחדש של הקשר עם החבר, שכאמור, אני חושדת שכנראה מתחיל להגיע לכדי מיצוי, ומאידך בפני עצמו אין לו כנראה קיום, מה גם שהנסיבות לא יאפשרו לו להתפתח בכל מקרה.
&nbsp
אם כן ההמלצה שלי היא - את הקראש על האח תחליטי שאת משחררת, אבל לא כי את עם החבר וזה לא בסדר כלפיו (למרות שגם זה נכון) אלא כדי להפנות תשומת לב לבחינה אמיתית של היחסים עם החבר, ואם זה לא זה - לשחרר גם אותו.

 

[נעליים זהובות]

יצא לי לחשוב על מה שאת אומרת

בהתחלה הקשר שלי עם חבר שלי היה סוג של מושלם, אני חושבת שבגלל ההתאהבות הייתי עיוורת להרבה מיגרעות. אבל עם הזמן ירדה ההתאהבות , ואיתה ירדה גם העיוורות. נחשפתי לצדדים שפחות אהבתי, רבנו יותר, הרגשתי שאני לא כך בטוחה כבר שאנחנו מתאימים. אבל בדיוק שהרגיש שהכל לאט לאט מסתדר, נכנס האח לתמונה. האח האיר את מגרעותיו של חבר שלי, אם זה בשקט שלו, בחוסר צורך להיות בולט כל הזמן ונוכח, ובעיקר בעיקר בשיחות העמוקות איתי. הרגשתי שאיתו אני יכולה לדבר ויש כימיה ותמיד מעניין. לאט לאט שמתי לב שבכל שיחה עם החבר אני שואלת מה נשמע ? בתקווה שאולי אשמע מעט על מה נשמע עם אחיו. אני מניחה שבאיזשהו מקום עניתי גם לך וגם לי...

 

[shirael]

נראה ככה

 

[צועניה אדומה]

שתי אופציות

1. עם הזמן יכול להיות שהעניין "יחמיר", ואת תמצאי את עצמך מתמודדת מול מצב קשה הרבה יותר.
וזה לא פייר לא כלפייך ולא כלפי בן הזוג שלך.
&nbsp
2. זו התאהבות שתחלוף לך. למרות שאם נדלקת ככה על אחיו, אני מניחה שיש בכל זאת בעיה בקשר ביניכם.
&nbsp
לא בטוחה מה הייתי עושה במקומך.
&nbsp
&nbsp
&nbsp